יש דיקטטורות שנולדות במהפכה. בעיקר כשהצבא מעורב בהן. "בדם ואש ותמרות עשן", כפי שנאמר. אבל יש דיקטטורות שנולדות בצעדים איטיים, רוויי תחבולה, עם קלפי ואפילו בית משפט קרנפי. לא מרגישים. סרטן עם גרורות. בתחילה אינו כואב. צעד כזה היה היום.
ממלא-מקום המפכ"ל מוטי כהן אישר את השתתפותו בדיון בוועדת הפנים על התנהלות המשטרה בהפגנות המחאה נגד בנימין נתניהו. ברגע האחרון מסר המשרד לביטחון ראש הממשלה בראשות אמיר אוחנה (כך נמסר) כי לא יגיע.
יושבת-ראש הוועדה מיקי חיימוביץ אמרה בצדק זה ביזוי לכנסת וביטלה כראוי את הישיבה. אך ייתכן שהפשיסטים חגגו. זה בדיוק מה שהם רוצים. לשחוק את הפיקוח הפרלמנטארי על הממשלה. בגלל זה הם גם נגד ד"ר יפעת שאשא-ביטון, שסירבה להיות חותמת הגומי של הממשלה בסוגיית הקורונה. דיקטטורה שוללת ביקורת פרלמנטארית.
וכיצד נדם קולו של יושב-ראש הכנסת יריב לוין - אויב בג"ץ מובהק? הרי הוא היה צריך להרים טלפון לאוחנה ולהשמיע זעקה שתישמע מקצה הארץ עד קציה. שמעתם שעשה כן? לא. הרי ביבי מינה אותו שם, ובני גנץ בתמימותו דלת התבונה הסכים לזה, כדי לאפשר למשטרה ולגופים ממשלתיים אחרים לצפצף על הכנסת.
זה רק צעד קטן. הוא היה יכול לקרות גם בתום לב, מתוך טעות אנוש. אך בממשלה הזאת אין טעות ואין אנוש. במודע ובתת-מודע הורסים כל נדבך דמוקרטי. בג"ץ. בית משפט בכלל. הכנסת. התקשורת. ויום אחד נמצא את עצמנו מדקלמים את שירו של הכומר הפרוטסטנטי מרטין נימלר. שתקנו כשלקחו אותם מאיתנו, וכשיקחו גם אותנו לא יהיה לנו בג"ץ ובית משפט וכנסת ותקשורת לבקש הגנה.
