|
| בין נוסעי אוטובוס זה היה מרדכי אולמרט, לימים חבר בכנסת ישראל ואביו של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט אך למזלו לא נפגע | |
|
|
|
הנהג טוביה הורוביץ, לא איבד עשתונותיו והאיץ את רכבו ● כתוצאה מהיריות נהרגה הנוסעת נחמה (נטקה) זלטובסקי הכהן, שישבה בשורות הראשונות
▪ ▪ ▪
|
ה אוטובוס מחדרה, נושא לוחית רישוי מס' 3344, יצא ביום א' (30.11.1947) מחדרה בסביבות השעה 7:15 בבוקר עמוס נוסעים. הנהג היה טוביה הורוביץ, בנו של אהרון הורוביץ ואחיו של נחום הורוביץ מאנשי השומר וקיבוץ כפר גלעדי. הייתה זו נסיעה יום יומית. הנסיעה חלפה בין שדות ופרדסי השרון בכביש הישן תל אביב חיפה. האוטובוס עבר בפאתייה הצפוניים של פתח תקוה. יצוין כי באותה תקופה הייתה פתח-תקוה מוקפת בכפרים ערביים עוינים ובהם הכפר פג'ה. בהגיע האוטובוס דרומית לכפר פג'ה נורו לעברו ממארב של כנופיה ערבית צרור יריות. בעיתונות אז, דווח כי אנשי הכנופיה אף השליכו לעבר האוטובוס שני רימונים. הנהג טוביה הורוביץ, לא איבד עשתונותיו והאיץ את רכבו. כתוצאה מהיריות נהרגה הנוסעת נחמה (נטקה) זלטובסקי הכהן, שישבה בשורות הראשונות. כדור חדר למצחה. מהיריות, כך דיווחה העיתונות דאז, נפצעו קשה שני נוסעים - הלנה יעקב בת 64 מחדרה ונתן בדק בן 35 מחדרה. שלושה נפצעו קל-בינוני: ראובן אידלמן מבנימינה, מנדל פישר מחדרה ובנימין וינטר חבר קיבוץ מענית. ההרוגה נחמה הכהן בת ה-46, שחזרה מביקור בבנימינה אצל משק הורי בעלה, הייתה חברת "ההגנה". ברוב ימות השבוע התגוררה בירושלים שם עבדה כלבורנטית בבית החולים הדסה בהר הצופים וכן הייתה פעילה בשירות הרפואי של 'ההגנה' בירושלים. נחמה (נטקה) זלטובסקי הכהן הייתה רעייתו של שמעון הכהן קצין בצבא הבריטי שהיה בנו של הפעיל הציוני מרדכי בן הילל הכהן. בין נוסעי אוטובוס זה היה מרדכי אולמרט, לימים חבר בכנסת ישראל ואביו של רה"מ לשעבר, אהוד אולמרט. אך למזלו לא נפגע. הנהג טוביה הורביץ הסיע את האוטובוס עד לנמל התעופה לוד שם הגיש עזרה ראשונה לפצועים ד"ר ליפשיץ מאיילת השחר שהזדמן למקום. הפצועים יותר קשה הועברו לבית חולים "הדסה". שאר הנוסעים והפצועים קל חזרו לביתם.
|
על-פי עדויות נוסעי האוטובוס מספר התוקפים היו שלושה ● שניים מהם ירו באקדחים ואחד אחז ירה ברובה-תת מקלע טומיגן
▪ ▪ ▪
|
כ-20 דקות (הערכה) לאחר ההתקפה על אוטובוס " אגד" שיצא מחדרה הותקף בסביבות השעה 8:30 אוטובוס "אגד" נוסף באותו קטע כביש, דרומית לפג'ה. אוטובוס זה, נושא לוחית הרישוי מס' 2094, יצא בשעה 7:30 מנתניה לכיוון ירושלים ובו 21 נוסעים גברים, נשים וילדים. הנהג אריה הלר בן 32 לא ידע דבר על מה שאירע לאוטובוס הקודם. בהגיע האוטובוס לקטע הכביש בין צומת לוד-ראש העין לכפר פג'ה הבחין הנהג אריה הלר (על-פי עדותו) בנוסעים שמאותתים לו לעצור, וחשב ככל הנראה כי מדובר בנוסעים המבקשים לנסוע לירושלים. הוא האט נסיעתו ואז נפתחה אש על האוטובוס מטווח של כ-30 מטרים משני צידי הכביש. כתוצאה ממטח היריות איבד הנהג שליטה והחל לרדת לשולים ונעצר. נוסעים פרצו החוצה בניסיון למצא מחסה-מסתור, חלק התחבאו מאחורי האוטובוס וחלק רצו לכיוון פרדס סמוך ליד הדרך כשאנשי הכנופיה ממטירים עליהם אש. על-פי עדויות נוסעי האוטובוס מספר התוקפים היו שלושה. שניים מהם ירו באקדחים ואחד אחז ירה ברובה-תת מקלע טומיגן. אחד מהתוקפים הערביים נכנס לאוטובוס ולקח את תיקו של הנהג ובו 19 לא"י ותעודותיו האישיות של הנהג. כשראה התוקף את אחד הנוסעים שלום יערי (ואלד) מחוץ לאוטובוס מנסה לעזור לאשתו דבורה הפצועה, ירה בבעל מטווח קרוב והרגו, ואז נמלטו התוקפים.
|
בין ההרוגים צעירה שהייתה אמורה להינשא למחרת היום
|
|
|
|
|
|
|
שושנה מזרחי [אתר חללי פעולות איבה הממלכתי של הביטוח הלאומי]. | |
|
|
|
שושנה נסעה אל ארוסה בירושלים תושב העיר ועמדה להינשא לו למחרת היום ● באוטובוס היו גם אמה ואחותה של שושנה אך הן לא נפגעו
▪ ▪ ▪
|
בהתקפה על ה אוטובוס הנתנייתי נהרגו חמישה נוסעים ונפצעו כתשעה, חלקם קשה. ההרוגים הם: אסתר ויס בת 29 מירושלים עובדת האוניברסיטה העברית בהר הצופים, הירש סטרה בן 74 מנתניה, שלום יערי (ואלד) בן 45 פועל יהלומים מנתניה, חיה ישראלי בת 24 מנתניה, ושושנה מזרחי-טהרני בת 22 מרמת טיומקין. שושנה נסעה אל ארוסה בירושלים תושב העיר ועמדה להינשא לו למחרת היום. באוטובוס היו גם אמה ואחותה של שושנה אך הן לא נפגעו. ההרוגים והפצועים הועברו לבית חולים בלינסון על-ידי מכונית מגן דוד ורכב צבאי בריטי. בין פצועי ההתקפה על האוטובוס מנתניה ד"ר פריץ ברגר, לוי אריך, ומאיר איצקוביץ - כולם מנתניה. הרוגת האוטובוס שיצא מחדרה נחמה (נטקה) הכהן הובאה למנוחות בבית העלמין הר הזיתים בירושלים ואילו הרוגי האוטובוס שיצא מנתניה הובאו למנוחות בבית העלמין בנתניה. שלום (שולם) יערי ואלד נקבר ליד קבר בנו יחידו חיים שנפטר ב-1946 סמוך ליום הבר מצווה שלו. הרוגה נוספת שהובאה לקבורה בבית העלמין בנתניה הייתה שושנה מזרחי-טהרני. שושנה בת חביבה ואליהו מזרחי, נולדה וגדלה בירושלים אולם בהמשך עברה המשפחה להתגורר ברמת טיומקין שבנתניה, שם גרה הבת הבכורה. קרובת משפחתה של שושנה כותבת באתר הממלכתי להנצחת חללי פעולות איבה: "דודה שושנה המקסימה והיקרה נולדה בירושלים... עם הזמן עברה לעיר אחרת, לעיר נתניה ברחוב נילי. כשהכירה את חברה לחיים החליטו להנשא בעיר ירושלים. תקופה ארוכה אספה נדוניה יקרה ויפה ממכונת תפירה עד רקמות וסריגות יד שהכל הועמס על האוטובוס מיד. בבוקר נורא ואיום של כ"ט בנובמבר שבדרך יריות פורעים עפו לכל עבר כדור אש פילח את מוחה וכהרף עין נדמו לבה ורוחה. במקום חתונה בירושלים עלתה נשמתה לשמים". גם ההרוגה חיה ישראלי הובאה למנוחות בבית העלמין בנתניה. חיה, בת זיסל וישראל, נולדה בשנת תרפ"א (1921). היא גרה עם הוריה, אחותה הבכורה טובה ואחיה הצעירים ממנה שרה ויחיאל בנתניה. עבדה בירושלים. שבוע לאחר ההתקפה על האוטובוס בשבת 6 בדצמבר 1947 מתה מפצעיה אחת מפצועות ההתקפה דבורה יערי וואלד והיא בת 43 במותה. ובכך עלה מספר הרוגי התקפת האוטובוס לשישה. דבורה יערי נטמנה ליד קברו הטרי של בעלה שלום יערי (וואלד) שנהרג בהתקפה בעת שטיפל בה מיד לאחר שנפצעה וליד קבר בנם יחידם חיים שנפטר שנתיים לפני כן ב-1946, כאמור, סמוך ליום הבר מצוה שלו. גם גורלו של הפצוע בהתקפת האוטובוס אריך לוי לא שפר. קליע חדר לגופו בעת ההתקפה. כעבור מספר שנים בתחילת שנות ה-50 עבר ניתוח להוצאת הקליע וכתוצאה מסיבוך רפואי נפטר.
|
הערכה: כנופיתו של אבו קישק ביצעה הפיגועים
|
|
|
|
|
|
|
המכונאי זאב אלטמן והאוטובוס הפגוע מנתניה [צילום: אוסף בלה שפירא נהריה - מוזיאון לתולדות העיר נתניה] | |
|
|
|
מעיון בדיווחי העיתונות דאז על התקפת האוטובוסים ניתן לראות כי יש בהם אי-דיוקים, ודיווחים סותרים לגבי נסיבות ההתרחשות האירועים
▪ ▪ ▪
|
על-פי מידע של שירות הידיעות של "ההגנה", את שני האוטובוסים תקפו אנשי כנופייתו של סיף א-דין אבו קישק, כנופיה ידועה לשמצה שפעלה באזור וביצעה באותן שנים שורה של פיגועים והתקפות כנגד הישוב היהודי. בין השאר מיוחס לה ביצוע הפיגוע בקפה גן הוואי ליד גשר הירקון בתל אביב בליל ה-8 באוגוסט 1947. העיתונות דאז דיווחה בהרחבה יחסית על שני פיגועי האוטובוסים ליד פג'ה. יוחנן לייב, ארכיונאי ממושב נחלים מספר לי: "בגלל שבאותה תקופה הידיעות עברו בטלפון וחלקם נולדו משמועות" יש המון דיסאינפורמציה בדיווחי העיתונות דאז על שני התקפות אוטובוסים ליד פג'ה, ואכן מעיון בדיווחי העיתונות דאז על התקפת האוטובוסים ניתן לראות כי יש בהם אי-דיוקים, ודיווחים סותרים לגבי נסיבות ההתרחשות האירועים, שיבושים בשמות הנפגעים, ועוד. עיתון אחד כתב כי האירוע התרחש ליד צומת סירקין, עיתון אחר כתב שהוא התרחש ליד נמל התעופה לוד. אגב, עד לא מכבר היה ויכוח בקהילת ההיסטוריונים וחוקרי תולדות הישוב מי מבין שני האוטובוסים הוא הראשון שהותקף. האם היה זה אוטובוס אגד מס' 2049 שיצא מנתניה או שהיה זה אוטובוס אגד מס' 3344 שיצא מחדרה. ממחקרים ועדויות נוסעי האוטובוסים עולה כי האוטובוס שיצא מחדרה נהוג בידי טוביה הורוביץ הוא שהותקף ראשון וכ-20 דקות לערך לאחר מכן הותקף באותו קטע כביש האוטובוס שיצא מנתניה נהוג על-ידי אריה הלר. אם כך הדבר, הנוסעת נחמה (נטקה) זלטובסקי הכהן היא למעשה ההרוגה הראשונה במלחמת העצמאות.
|
אנדרטה להנצחת נרצחי פיגועי האוטובוסים
|
|
לפני מספר שנים הוקם בצומת נחלים צפון (ליד תחנת הדלק) אתר הנצחה שכולל יד זיכרון עשוי מאבן
▪ ▪ ▪
|
לציון אירוע התקפת ה אוטובוסים דרומית לפג'ה (כיום צומת נחלים), ולהנצחת זכר הנרצחים, הוצב עוד בשנות ה-80 של המאה שעברה בתחנת דלק ליד צומת הכניסה למושב נחלים, בסמוך למקום בו התרחשו, לפי הערכה, שני הפיגועים, לוח זיכרון מפח אך זה לא החזיק מעמד וכתוצאה מחבלה או סילוק הוסר שלט ההנצחה. יוחנן לייב ממושב נחלים, ואחרים לקחו על עצמם את הטיפול בהקמת אתר הנצחה מכובד וראוי יותר, ובשיתוף ארגון חברי "ההגנה" בפתח תקוה, היחידה להנצחת החיל במשרד הביטחון, מושב נחלים וגופים נוספים, הוקם לפני מספר שנים בצומת נחלים צפון (ליד תחנת הדלק) אתר הנצחה שכולל יד זיכרון עשוי מאבן ועליו חקוק סיפור פרשת תקיפת האוטובוסים.
|
|