X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
ד"ר סלטון. רוצות להצליח? תצטרכו לעבוד קשה
תגלית באבחון סרטן השד
מעיין של מדע
קשה לדמיין שבדיקה לא חודרנית כמו בדיקת רוק יכולה ללמד אותנו על הימצאותו של גידול בגוף. במעבדת המחקר של הד"ר מעיין סלטון, חוקרת גנטיקה מהאוניברסיטה העברית, נמצא שיעור גבוה של רנ"א ברוק בקרב נשים חולות לעומת נשים בריאות, אשר יכול לחזות סרטן שד. "מעניין אותנו לדעת האם נוכל לנבא סרטן שד אצל אישה שהתהליך הסרטני רק החל אצלה, ובטכנולוגיות עכשוויות לא היינו מצליחות לזהותו. כמובן שיש לכך השלכות גם על השיפור ביעילות בטיפול בסרטן השד"
מעיין סלטון במעבדה

קשה מלהיות גבר לבן
נשים עדיין נתפסות כקבוצה חלשה בתוך החברה בה אנו חיים. תראי כמה מעט נשים יש בעמדות הבכירות באקדמיה, בכלכלה או בכנסת. דווקא בשל כך, אני מדגישה את החוזקות שלנו כנשים חכמות ומצליחות ובעלות תכונות מצוינות להצלחה אישית וחברתית. האמירה שלי לבנותיי: 'אתן רוצות להצליח? תצטרכו לעבוד קשה'. כי להיות גבר לבן זה קל הרבה יותר מאשר להיות אישה, זאת עובדה

הד"ר מעיין סלטון, מרצה בכירה וחוקרת גנטיקה מולקולרית בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, נשואה ואם לשתי בנות, נולדה כבת אמצעית לאם מורה ואב יהלומן, דור ראשון בארץ. סלטון: "השכלה תמיד הייתה ערך חשוב בבית. ההורים תמיד עודדו אותנו לשאוף ולקבל את מה שלהם לא היה. עובדת היותי אישה מזרחית היא אולי חלק ממה שהוביל אותי למקום בו אני נמצאת היום. יש לכך קשר גם לדרך בה גידלו אותי".
עד כמה משמעותית ההגדרה 'אישה מזרחית' בסיפור שלך?
סלטון: "שמעתי לא מזמן הרצאת TED, של איימי צ'ואה, פרופסור למשפטים, בת להורים פיליפינים ממוצא סיני, שכתבה את 'המנון הקרב של אימא נמרה', שם היא מספרת על הדרך שלה לגדל ילדים בארה"ב, על השוני מבחינה תרבותית. את ספרה השני היא כתבה עם בן זוגה היהודי, ג'ד רובנפלד, שבו הם דנו בסוגיה, מדוע יש קבוצות אתניות בארה"ב שהן מצליחות יותר מקבוצות אתניות אחרות, מדוע אסייתים ויהודים מצליחים יותר בארה"ב לעומת נוצרים לבנים. אחד הדברים המעניינים שהיא אמרה בהרצאה והזדהיתי עמם, הוא על הדרך שההורים שלה גידלו אותה. להבין שהיא בעמדה נחותה ('אנדר דוג') ואיננה חלק מהקבוצה הלבנה הגדולה של הנוצרים הלבנים בארה"ב, למרות שהיא לא באמת שווה פחות, כפי שאולי רואים בה חברי הקבוצה הגדולה, אבל היא תצטרך לעבוד קשה הרבה יותר כדי להצליח".
זאת גם ההבנה שקיבלת בבית הורייך?
סלטון: "התחושה הזאת של לא להיות אחת עם זכויות יתר (פריבילגית), אלא דווקא חלק מהקבוצה הנתפסת כחלשה בחברה בה את חיה, ובשל כך תצטרכי להתאמץ כדי להצליח. זאת גם ההבנה שקיבלתי בבית הגידול שלי. כשסיפרתי על הכתבה הזאת לאבא שלי, הוא אמר לי: 'זה בכלל לא נכון, אצלנו בבית בכלל לא אמרו דברים כאלו'. זה אומנם לא נאמר במפורש, אבל זה היה בין השיטין.
"כך אני גם מגדלת את הבנות שלי, בהקשר של היותן חלק מהמין הנשי. נשים עדיין נתפסות כקבוצה חלשה בתוך החברה בה אנו חיים. תראי כמה מעט נשים יש בעמדות הבכירות באקדמיה, בכלכלה או בכנסת. דווקא בשל כך, אני מדגישה את החוזקות שלנו כנשים חכמות ומצליחות ובעלות תכונות מצוינות להצלחה אישית וחברתית. האמירה שלי לבנותי: 'אתן רוצות להצליח? תצטרכו לעבוד קשה'. כי להיות גבר לבן זה קל הרבה יותר מאשר להיות אישה, זאת עובדה. זאת הסתכלות מפוכחת ממקום של עוצמה והנעה, לא של נחיתות".

ללמוד לרוחב
בחיק המשפחה

מתעדכנת בשינויים
האהבה שלי לפסיכולוגיה וגם לתרבות נשארו בהרצאות TED שאני אוהבת מאוד להאזין להן בזמני הפנוי. היום אני מלמדת גנטיקה של האדם. זו מעין סגירת מעגל ואני נהנית מאוד מהשילוב בין מחקר והנחיה. התחום הזה גם השתנה מאוד מאז למדתי אותו, ואני כל הזמן מתעדכנת בשינויים, תוך כדי המחקר במעבדה

ספרי על מסע הדילוגים האקדמי שלך.
סלטון: "למדתי תואר ראשון בביולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. פסיכולוגיה תמיד עניינה אותי ונהניתי 'ללמוד לרוחב'. כלומר, לא ללמוד רק תחום אחד, אלא להרחיב ולשלב. המשכתי לתואר שני בייעוץ גנטי באוניברסיטה העברית, שהיה בו את השילוב של ביולוגיה ופסיכולוגיה. הייתי מגדירה את הייעוץ הגנטי כחצי קליני חצי רכילות. בסופו של דבר התכנסתי ובדוקטורט שלי באוניברסיטת ת"א, התמקדתי בביולוגיה, זאת הייתה הבחירה הברורה שלי. האהבה שלי לפסיכולוגיה וגם לתרבות נשארו בהרצאות TED שאני אוהבת מאוד להאזין להן בזמני הפנוי. היום אני מלמדת גנטיקה של האדם. זו מעין סגירת מעגל ואני נהנית מאוד מהשילוב בין מחקר והנחיה. התחום הזה גם השתנה מאוד מאז למדתי אותו, ואני כל הזמן מתעדכנת בשינויים, תוך כדי המחקר במעבדה. לפוסט דוקטורט שלי במרילנד ארה"ב, נסעתי ב-2010 והייתי שם עד 2015. משם חזרתי לאוניברסיטה העברית".
איך תגדירי את אופי המחקר שלך?
"בחשיבה שלי אני מדענית ונסיינית. במעבדת המחקר שלי, אנו עוסקות בעיקר במחקר בסיסי בהתמקדות על עריכת רנ"א, השינויים שבו ומדוע זה משתנה במחלת הסרטן. המיזם האחרון החדש של בדיקת רוק לניבוי סרטן השד, הוא המיזם המחקרי היחידי שאינו בסיסי והוא למעשה מיזם הדגל שלנו, שעליו אני מספרת לחוקרים ותורמים מרחבי העולם, שמגיעים לביקור באוניברסיטה.
הרקע למחקר
הד"ר סלטון וצוות מחקרה, חוקרות דנ"א שהופך לרנ"א שהופך לחלבון. לבני האדם יש 20,000 גנים מול תולעת שיש לה 30,000 גנים, או אורז שיש לו 40,000 גנים. זה נתון מעניין, מסבירה סלטון, כי בני האדם שיש להם מעט גנים יחסית, הם מורכבים הרבה יותר מתולעת או מבצל. הדרך שבה בני אדם התקדמו באבולוציה היא לא מבחינת הגידול בכמות הגנים, אלא מבחינת היכולת לערוך אותם, באופן כזה שגן אחד בבן אדם יכול לייצר עשרה חלבונים שונים. כך שלמרות שיש לנו מספר כה קטן של גנים, אנו עושים להם עריכה שונה ומייצרים מהם המון חלבונים.
מה המשמעות של הנתון הזה?
סלטון: "ייתכן שיש את אותו גן בתא של עור ובתא של דם, אבל בתא של העור הוא מייצר חלבון אחד ובתא של הדם הוא מייצר חלבון אחר. זה התהליך שאנו חוקרות במעבדה והמעניין הוא שהתהליך הזה משתנה במחלת הסרטן. כלומר, הוא יכול להשתנות באופן כזה שהוא יגרום למחלות והיום יש תרופות שמשנות את התהליך הזה של עריכת הגנים. בנוסף, בגלל שהתהליך הזה משתנה במחלות, בדקנו במחקר שלנו את הרנ"א ברוק ומתוך זה, נולדה המסקנה על המצב הבריאותי של האישה בסרטן השד".
מדוע לבדוק את הרנ"א ברוק?
סלטון: "הגענו לכך מהמחשבה לנסות ולייצר בדיקה פשוטה ונגישה. יש ניסיון לעשות דברים במחקר שהם חדשניים מאוד. באותה מידה את יכולה לקחת דגימת דם ולבדוק את הרנ"א, אבל בבדיקת רוק יש משהו שהוא עתידני, כי זאת לא בדיקה חודרנית והיא פשוטה. בעיקר, למשל, עבור אנשים שגרים רחוק מבית חולים או קופת חולים, הם פשוט יכולים לשלוח בדיקת רוק בדואר".

בדיקת רוק לזיהוי סרטן השד
עם מרסדס בנטאטה במעבדה [צילום: הילה וקנין]

הבדל סטטיסטי מובהק
בגלל שהרנ"א משתנה בסרטן, אזי בקרב נשים שיש להן סרטן, העריכה של הרנ"א בגידול הסרטני היא שונה, לעומת מה שקיים ברקמה בריאה של שד. מצאנו למעשה שיעור גבוה של רנ"א ברוק אצל נשים חולות לעומת נשים בריאות, כך שניתן היה להבדיל ביניהן סטטיסטית באופן מובהק. בנוסף, מצאנו ששיעור הרנ"א הגבוה שאותו בדקנו, אכן יכול לחזות האם יש סרטן

כשהחל המיזם המחקרי הזה, לפני כשלוש שנים, הוא נשמע מעט הזוי, מספרת סלטון, אבל משם מתחילים המחקרים הכי מעניינים, שיתגלו בהמשך כפורצי דרך, שיובילו לקפיצה במדע. הבדיקה נעשתה רק בבני אדם, כאשר בעבר נעשו אומנם בדיקות רוק כדי לאבחן סרטן, אבל סוגים שונים של סרטן בפה, לא סרטן השד. המאמר על המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Genes.
מה הייתה הסוגיה שהיה צריך לבדוק טרם החל המחקר בפועל?
סלטון: "סטודנטית שלי, מרסדס בנטאטה, הובילה את המחקר הזה, וכשהחלטנו להוציא לפועל את המחקר, חשבנו שכדי שבכלל תהיה לו היתכנות, כדאי שניקח דגימת רוק מאותה אישה במהלך עשרה ימים שונים ונראה האם במהלך כל הימים הללו, נמצא את אותו רנ"א ברוק. כלומר, הבנו שראשית יש לבדוק שיש עקביות בשיעור הרנ"א ברוק אצל אותה אישה. הפתיע אותנו עד כמה הממצא היה מדויק, שכן אכן שיעור הרנ"א ברוק היה זהה בכל הבדיקות אצל אותה אישה. בגלל שהרנ"א משתנה בסרטן, אזי בקרב נשים שיש להן סרטן, העריכה של הרנ"א בגידול הסרטני היא שונה, לעומת מה שקיים ברקמה בריאה של שד. מצאנו למעשה שיעור גבוה של רנ"א ברוק אצל נשים חולות לעומת נשים בריאות, כך שניתן היה להבדיל ביניהן סטטיסטית באופן מובהק. בנוסף, מצאנו ששיעור הרנ"א הגבוה שאותו בדקנו, אכן יכול לחזות האם יש סרטן".
כיצד התבצע המחקר?
סלטון: "בדקנו 30 נשים בריאות ו-30 נשים חולות בסרטן השד בשלב מתקדם שכבר העיד על גרורות. עשינו את המיזם הזה בשיתוף פעולה עם הפרופסור תמי יבלובסקי-פרץ, שהייתה אז ראש המחלקה האונקולוגית במכון שרת. הדבר הייחודי אצלנו הוא שהפקולטה לרפואה ובית החולים נמצאים באותו מתחם והקרבה הזאת מייצרת המון שיתופי פעולה והיא זו שגם אפשרה את המחקר הזה. כשפנינו ליבלובסקי-פרץ עם הרעיון למחקר, היא אמרה לנו שאחת הבעיות היום בסרטן השד היא נשים צעירות שחולות בסרטן הזה, ובלא מעט מקרים יש להן סוגי סרטן אלימים מאוד. לאישה בגיל 50-40, לא ניתנת בדיקה ממוגרפית, אבל דווקא לנשים צעירות בטווח הגילים 50-20, צריך למצוא בדיקה מתאימה. בדיקה שתהיה קלה וזולה ותוכל לתת אבחנה, שבעקבותיה אפשר יהיה להגיד לגורם המטפל כיצד יש לטפל בנשים המועדות לסרטן השד".
בשלב זה, אנו מדברים על תגלית מחקרית המעידה על האפשרות לנבא סרטן שד באמצעות בדיקת דגימת רוק. מה השלב הבא במחקר?
סלטון: "השלב הבא הוא לבדוק זאת בנשים חולות בסרטן בשלב התחלתי, שכן המטרה היא לסייע במניעה של התפשטות הסרטן, אבל קשה למצוא נשים בשלב הזה. היום הבדיקה הנפוצה היא בדיקה ממוגרפית שהעלות שלה גבוהה והיא בדיקה כואבת. בדיקת רוק היא בדיקה קלה שאת יכולה לעשות אפילו מדי חצי שנה, כך שאם היא תעיד על משהו חריג, ניתן להמשיך לבדיקה מקיפה יותר. כדי לדבר על השלב הבא במחקר, חשוב להסביר שהנשים בקבוצה הבריאה במחקר, מהן נלקחה דגימת רוק, אלו נשים שמגיעות לבדיקה אחת לחצי שנה למרפאה בסיכון גבוה, בגלל רקע גנטי של סרטן שד במשפחה. הייתה לכך חשיבות כי הן למעשה דומות גנטית לקבוצת הנשים החולות שבדקנו, גם מבחינת הגיל. כדי להגיע למסקנות מחקר מהימנות, היה הכרח להסתכל על קבוצת הנשים בסיכון כנשים בריאות, אך כמובן עקבנו אחריהן כדי לוודא שלא מתפתח סרטן השד.
"בשלב הבא נצטרך לקחת דגימת רוק במהלך שנה, מכל הנשים שהגיעו למרפאה ואז לראות במהלך השנה העוקבת, מי מהן פיתחה סרטן שד. אז נשווה בין בדיקת הרוק של הנבדקת שכבר חולה בסרטן השד ובין דגימת הרוק שלה בשנה הקודמת, כאשר עדיין לא הייתה חולה. המטרה היא לדעת, האם בדיקת הרוק יכולה לאבחן את סרטן השד, שנה לפני שהוא מאובחן על-ידי ממוגרפיה. לבדוק האם בדיקת הרוק היא רגישה כמו הממוגרפיה ביכולת האבחון שלה. מעניין אותנו לדעת האם נוכל לנבא סרטן השד אצל אישה שהתהליך הסרטני רק החל אצלה, ובטכנולוגיות עכשוויות לא היינו מצליחות לזהותו. כמובן שיש לכך השלכות גם על השיפור ביעילות בטיפול בסרטן השד".
האם לממצא של בדיקת הרוק לניבוי סרטן השד יש ערך מבחינה קלינית מסחרית?
"בהחלט, אפשר לייצר בדיקה, אפשר להוציא פטנט על ערך רנ"א מסוים שמצאנו, אבל אנחנו עדיין לא שם, יש עוד דרך לעשות מבחינת המחקר".

מתאמצת כדי להצליח
מעין סלטון במשרדה

גבר אחרי האישה
העדר הביטחון של נשים בעצמן והעדר האמונה שלהן בעצמן הם הסיבה לכישלון שלהן. יש רגע בחיים, שבו את חייבת להאמין שתצליחי, כי הרי החברה מסביב לא תמיד מפרגנת, ההבנה החברתית היא עדיין, שהאישה הולכת אחרי הגבר ולא הגבר אחרי האישה, בוודאי לא כאשר הוא המפתח להצלחה כלכלית

מה החוויה המכוננת או המעצבת במסע שלך?
סלטון: "התאמצתי מאוד תמיד להצליח ואני חושבת שהשלב במסע שלי, שבו חשתי שאני ממש צריכה 'לצאת מעורי', הוא הנסיעה לפוסט דוקטורט, אז כבר הייתי נשואה ואם לבת. קיבלתי תמיכה אדירה מהמשפחה שלי עד למקום בו אני נמצאת היום, אבל דווקא טרם הנסיעה לפוסט דוקטורט, חשתי שפחות מבינים את המקום שלי. בן זוגי הוא יזם בהייטק, שאז הייתה לו חברת הזנק שהושקע בה הון רב. היה נראה שעוד רגע אנחנו נהיה מיליונרים. כלומר, שהקריירה שלו היא זאת שתביא לנו את הרווחה הכלכלית. ההורים שלי, שהגיעו ממקום של חוסר יציבות כלכלית, לא הבינו איך אני בכלל שוקלת לעזוב עם המשפחה לפוסט דוקטורט בארה"ב, שעם חזרתי ממנו אין לי כל הבטחה למשרה אקדמית, כשממול ניצבת ההצלחה הכלכלית הבלתי מוטלת בספק של בן זוגי. השאלה הייתה ההימור על ההצלחה שלי מול ההימור על הצלחה שלו.
"היה לי ברור שבין אם בן זוגי יצטרף אליי או לא, אני ובתי נוסעות לפוסט דוקטורט, כי אם לא אעשה זאת כעת, אצטער על כך גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית. הבחירה הזאת הייתה בחירה מכוננת בעיני. המקום שבו אמרתי לעצמי 'עכשיו אני החשובה ואני הולכת להגשים את החלום שלי'. אחת הסיבות שאני מצליחה להגשים את היעדים שלי, הוא הביטחון העצמי המולד שלי. העדר הביטחון של נשים בעצמן והעדר האמונה שלהן בעצמן הם הסיבה לכישלון שלהן. יש רגע בחיים, שבו את חייבת להאמין שתצליחי, כי הרי החברה מסביב לא תמיד מפרגנת, ההבנה החברתית היא עדיין, שהאישה הולכת אחרי הגבר ולא הגבר אחרי האישה, בוודאי לא כאשר הוא המפתח להצלחה כלכלית".
מה לדעתך הפתרון להתלבטות הזאת שנשים באקדמיה מתמודדות עמה, בשלב טרם הנסיעה לפוסט דוקטורט ובכלל?
סלטון: "אני חושבת שמחצית ההתלבטות של הנסיעה לפוסט דוקטורט היא המשפחה, ומחציתה היא 'האם אני טובה מספיק'. יזמנו לא מזמן קורס שנקרא Soft Skills, הדן בכל מיני כישורים שבאים בקלות יותר לגברים לעומת נשים. איך למכור את עצמי, איך להציג את עצמי, איך להאמין בעצמי ולשמור על מוטיבציה גבוהה. חלק מהסטודנטיות שלנו הן ערביות, ורוב הסטודנטיות הערביות שנוסעות לפוסט דוקטורט הן ללא משפחה, כי עבורן ברגע שאת נשואה, הסיכוי שלך לנסוע הוא אפסי, כך שהדרך היחידה בשבילן להצליח, היא להגיע לשם בטרם הן נישאו והקימו משפחה. יש לך התייחסות נקודתית בקורס נוסף שממש מיועד עבורן.
"הגיעה לפקולטה לרפואה חברת סגל ערבייה, מונה חורי, שהיא הדיקנית של הפקולטה לעבודה סוציאלית, כדי לשוחח עם הדוקטורנטיות שלנו ולעודד אותן לנסוע לפוסט דוקטורט. גם הוועדה לתכנון ותקצוב של האוניברסיטאות מנסה לסייע גם מבחינה כלכלית, אבל זה לא מספיק לעשות זאת מהמקום הזה, אלא גם מהמקום שלנו וזה, לצערי, מתקדם לאט מדי".
מה החלום הבא שלך כמדענית לשנים הבאות?
סלטון: "יש לי המון רעיונות שמתרוצצים בראשי. אני טבעונית, אז אחד הדברים שאני חושבת עליהם הוא חלבונים חלופיים, כדרך להציל את היקום שאולי בעוד 50 שנה כבר לא יוכל להכיל את כל האוכלוסייה שנמצאת עליו. זה מעניין אותי מאוד ומדובר במצב אקוטי שחייב להשתנות. הייתי שמחה להיכנס למיזם שיקדם את סדר-היום הזה. לשלב מוחות עם חוקרים מתחומי-חקר שונים, זה תמיד המפתח לרעיונות חדשים למחקר".
הד"ר מעיין סלטון מודעת למציאות המורכבת בה היא חיה, במיוחד כאישה באקדמיה ובחברה בכלל. היא ניצבת מולה גאה ובוטחת ובוחרת את היעדים הבאים שלה שבוודאי גם תגשים. כמי שמודעת לחוזקות שלה, היא מסכמת במשפט, של מי שחובקת את תמצית חכמת החיים: "זה טוב לדעת, שפעם בכמה זמן, יש סטודנטית שהיא טובה יותר ממך, כמו מרסדס בנטאטה, הסטודנטית שלי שהובילה את המחקר על בדיקת הרוק. סטודנטית שלא רק היא לומדת ממך אלא גם את לומדת ממנה, זאת מתנה גדולה לדעתי".

תאריך:  07/12/2020   |   עודכן:  07/12/2020
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
נתניהו חותר תחת עקרון היסוד של שלטון החוק, בעוד טראמפ מערער את עקרון היסוד של קבלת הכרעת הרוב    השניים גורמים, מנימוקים אנוכיים לחלוטין, נזקים קשים מאוד וארוכי טווח לדמוקרטיה הישראלית ולדמוקרטיה האמריקנית
גל פרל-פינקל
אויביה של ישראל לא יתחשבו באילוצים חיצוניים ועלולים לדרדר את האזור למלחמה    צה"ל פועל בצורה נכונה כדי להיות מוכן, במיוחד בחזית הצפון
יורם שוייצר, תומר נווה
"מחוז סיני" ביצע בחודש יולי מתקפה חריגה בתעוזתה ובהיקפה נגד בסיס של צבא מצרים לא הרחק מתעלת סואץ    פתיחתו המחודשת של מעבר טאבה עלולה להפוך תיירים ישראלים ליעד למתקפה    המצרים כבר מתמודדים עם האיום וישראל צריכה להיות מתואמת איתם
איתמר לוין
השבוע לפני שנה התגלה מקרה הקורונה הראשון, ומאז עבר העולם - וישראל בתוכו - את אחת הטלטלות הקשות ביותר בתולדותיו    כאשר יש בסיס לתקווה שבעוד שנה המגיפה במידה רבה תהיה מאחורינו, אפשר לנסות ולנתח את מה שקרה ולספק כמה תחזיות לעתיד
עמוס ידלין, אסף אוריון
ישראל צריכה להמשיך לשתוק ולהימנע מקריצות ורמיזות, להיות מוכנה לתגובה אירנית ולהבטיח כבר כעת את שיתוף הפעולה עם ממשל ביידן
רשימות נוספות
חוקרת בתצפית  /  שרון מגנזי
רואה לכם בעיניים  /  שרון מגנזי
במשקפיים אפיגנטיות  /  שרון מגנזי
בחירה היא שם המשחק  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il