ההליכה לבחירות, בפעם הרביעית בתוך כשנתיים, מאפשרת לסכם את פעילות משרדי הממשלה בזמן הקצר שעבר מאז כינונה בחודש מאי. זה נכון לכל משרד ותחום, כולל תחום הדיגיטל. נכון, ברמת שתי המפלגות המרכזיות בממשלה -
הליכוד ו
כחול לבן. היו חיכוכים ומריבות, אבל אנשי המקצוע, הפקידים והמנהלים במשרדים השונים הקדישו את הזמן לעבודה. כולל במשרד הדיגיטל הלאומי.
בעיתוי מקרי, או אולי לא, פרסם השבוע המשרד, בראשותו של השר
דוד אמסלם, את דוח השקיפות, שמטרתו להראות לציבור את ההתקדמות בתכנון ובביצוע החלטות הממשלה בכל מה שקשור להאצת השירותים הדיגיטליים בישראל. זאת, במסגרת פיילוט לפלטפורמה קבועה ושקופה, שתציג לציבור באופן שוטף אילו החלטות שרלוונטיות לכל אחד מהמשרדים קיבלה הממשלה מאז הקמתה והיכן עומד ביצוען. צריך לברך על היוזמה הזאת, כי שקיפות היא אבן יסוד במארג המורכב של אמון הציבור בממשלה.
אם כבר עסקינן במשרד הדיגיטל, נכון שהיו לא מעט הערות ציניות לגבי עצם הקמתו, אבל גם הממשלה הבאה תצטרך לכלול משרד שיעסוק בקידום הדיגיטליזציה של השירותים הציבוריים, כחלק מקידום כללי של ישראל לעידן הדיגיטלי. על סף 2021, או שמא יש לומר גם על סף 2021, אומת הסטארט-אפ מייצאת את מרבית פירות החדשנות שלה, אבל לא מיישמת אותם אצלה פנימה, בפרט ככל שזה נוגע לממשלה. התהליכים הביורוקרטיים המייגעים עדיין כאן, ובגדול, גם אם השנה חלק מהם זורזו וכולם נעשו מרחוק, בגלל הקורונה. אולם, הנשה נרשמה התקדמות מסוימת: הדוח של משרד הדיגיטל משקף קידום החלטות ממשלה בתחומי ממשל זמין והזדהות חד-פעמית, שתשחרר אותנו מהקשת סיסמה בכל פעם שנרצה לקבל שירות ממשלתי. יש גם דיווח על התקדמות לקראת דיגיטציה מלאה של טפסי הממשלה וביסוס ערוצי תקשורת חלופיים לאוכלוסיות שאינם נגישות למדיה דיגיטלית.
משרד אחר שיש בו לא מעט תוכניות עבודה, שהתקופה הקצרה של כהונת הממשלה לא אפשרה לקיים את כולן, הוא משרד המדע והטכנולוגיה, בראשותו של השר
יזהר שי. המשרד הקדיש השנה לא מעט זמן ומשאבים לפעילות שקשורה בהסכמי נרמול היחסים עם מדינות ערב ובהנחת היסודות להפיכת מדינת ישראל למובילה בתחום החלל. לעומת זאת, בכל הנוגע להקטנת הפער הדיגיטלי - תחום שנמצא בליבת פעילותו של פרויקט להב"ה - הקורונה גרמה להפסקת הפעילות, מה שהוביל את המשרד להודיע על קיצוצים בתקציב להב"ה והגברת ההפרטה שלה, שהחלה עוד לפני המשבר.
השר שי נכנס לממשלה לאחר קריירה ארוכה בהיי-טק, ובפוסט שפרסם בשבוע שעבר ב
פייסבוק הוא כתב שהוא מתכוון להמשיך בפעילות בחיים הציבוריים, אם כי לא ציין באיזו מסגרת. לא מעניין אם זה יהיה בכחול לבן המתפוררת, או שהוא יעבור למפלגה אחרת. השר שי יכול להוות דוגמה לבכירי היי-טק, שהגיע הזמן שירדו מהגדר שעליה הם יושבים בכל מה שקשור לעניינים החברתיים והפוליטיים. במדינה מתוקנת לא יכולות להתקיים תעשיות חכמות, עם הון אנושי מהמובילים בעולם, ללא תשתית כלכלית-חברתית מתאימה. הפערים בנושא הזה רק גדלו בתקופת הקורונה ולכן, המעורבות של אותם אנשים מתבקשת, גם אם זה כרוך ביציאה מאזור הנוחות.
הפעילויות במשרדי החינוך והבריאות
שני משרדים שבהם הפעילות הטכנולוגית הייתה השנה בולטת, בגלל המשבר, הם משרדי החינוך והבריאות. משרד החינוך עמד בפני אתגר הלמידה מרחוק, שלא תמיד הלכה חלק, ונקווה שזה לא יחזור בסגר החדש, שמתחיל ביום א'. זה קרה לא בגלל המורים או התלמידים, ואפילו לא בגלל פלטפורמת ה
זום. מדובר במערכות תשתית וביישומים שהיו אמורים לגרום לכך שישראל תהיה המדינה המתקדמת ביותר מבחינת תקשוב בתי הספר עוד לפני הקורונה. זה לא קרה: אחד המועמדים החדשים לראשות הממשלה,
גדעון סער, הניע את התהליך לפני עשור, כשהיה שר החינוך, אבל מועמד אחר לתפקיד הרם,
נפתלי בנט, קבר את התוכנית כשכיהן במשרד. הקורונה החייתה אותה.
ואיך אפשר בלי משרד הבריאות: כשנתיים לפני הקורונה קיבל המשרד תקציבי ענק למימון התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית. לפי התוכנית הזו, ערב הקורונה, מערכת הבריאות הייתה צריכה להיות הרבה יותר מוכנה להתמודדות עם הנגיף, עם מערכות שיאפשרו ניהול נכון של התחלואה, ניתוח נכון של נתונים, שיתוף מידע ועוד. כל זה לא קרה, והסיבות אולי יפורטו בוועדת חקירה שאולי תקום אחרי תקופת הקורונה.
ומה בכנסת?
הפעילות בנושאי טכנולוגיה בכנסת הייתה סבירה, בעיקר בזכות ועדת המדע והטכנולוגיה והיו"רית שלה, ח"כ
עינב קאבלה. כמה דיונים של הוועדה הגיעו לסדר היום התקשורתי, והיא זכתה למעמד חשוב בכנסת.
השורה התחתונה: הציון שאפשר לתת לממשלה בסיכום הקדנציה הקצרה שלה הוא טעון שיפור. יש התחלות, יש תוצאות אבל עדיין, הרבה מאוד נושאים נשארו מאחור. האם הם יבואו לידי ביטוי אחרי הבחירות? ימים יגידו.
