לראשונה בהיסטוריה, רוב בני האדם – כולל 80% מן האמריקנים – חיים בערים. ברוב העולם איזורים עירוניים אלו מחוברים, והעומדים בראשיהם משתפים פעולה בפתרון בעיות. אבל רוב הערים האמריקניות מפגרות אחרי ערי העולם כאשר מדובר בשיתוף פעולה גלובלי – כלי חיוני בהתמודדות עם האתגרים שבפניהן. ראש עיריית לוס אנג'לס, אריק גרסטי, וסגניתו לעניינים בינלאומיים, נינה הצ'יגן, דנים בנושא זה ב-Foreign Affairs.
עם זאת, ערי ארה"ב הולכות וסוגרות את הפער. במענה למדיניות החוץ ההרסנית והפלגנית של ממשל טראמפ, ומתוך מודעות גוברת לכוחות הגלובליים המעצבים את הבריאות, הביטחון והרווחה של תושביהן, ראשיהן מפתחים מדיניות חוץ משל עצמם. היא מתמקדת בביטחון וברווחה של התושבים ובתרומה לפתרון בעיות עולמיות כמו שינויי האקלים. לעידן החדש של דיפלומטיה תת-לאומית יש השלכות ניכרות לא רק על הערים, אלא גם על ארה"ב כולה. הערים עובדות על בסיס יום-יומי עם שותפים זרים, כדי לסייע לתושביהן ולקדם את ערכיה של ארה"ב. לנשיא ג'ו ביידן תהיה הזדמנות להפוך את הערים לחלק ממדיניות החוץ.
מדיניות חוץ תת-לאומית שואפת להשפיע על מקבלי ההחלטות העולמיים ולבנות קשרים מעשיים בין רשויות מקומיות בתוך המדינות ומחוצה להן. עיריית לוס אנג'לס קיימה בשלוש השנים האחרונות מפגשים עם ראשי הממשלות והנשיאים של ארמניה, קנדה, גרמניה, אירלנד, ישראל, קוריאה הדרומית, וייטנאם וספרד. קשרים אלו מקדמים את הכלכלה המקומית וראשי הערים פועלים לגיוס משקיעים זרים ותיירים. לוס אנג'לס מסתייעת בקשרים אלו לקראת האולימפיאדה שתארח ב-2028, נעזרת בממשלת בריטניה בפתרון בעיות התחבורה שלה ושני הצדדים קידמו יזמות הדדית בתחומי המשלוחים. עם יפן יש לעיר שיתוף פעולה בתחום הטכנולוגיה הירוקה, הצפויה להפוך את האנרגיה בלוס אנג'לס לנטולת פחמן בתוך מספר שנים.
במקרים רבים ממלאות שותפויות כאלו תפקיד משמעותי בענייני הפנים של הערים. אל מול יחסו השלילי של ממשל טראמפ למקסיקו, עיריית לוס אנג'לס הקימה ועדה משותפת עם משרד החוץ המקסיקני במטרה להדק את קשרי המדע, האנרגיה הנקייה, התרבות, הספורט ועוד. לאחר מספר חודשים אירחה מקסיקו מפגש של ראשי ערים משתי המדינות, כדי לגייס תמיכה בהסכם הסחר המתוקן ארה"ב-קנדה-מקסיקו. כאשר פרצה המלחמה בין ארמניה לאזרבייג'אן, לוס אנג'לס וערים אחרות קראו לנשיא דונלד טראמפ להתערב כדי להפסיק את שפיכות הדמים – בעידודם של יוצאי ארמניה הרבים המתגוררים בעיר.
לכמה מן הקשרים בין הערים יש היקף בינלאומי, ממשיכים גרסטי והצ'יגן. לוס אנג'לס הייתה בין מייסדות אורבן-20, קבוצת ערים הדוחפות את מנהיגי מדינות G20 לאמץ סדרי עדיפות פרוגרסיביים כגון שינויים האקלים והתאוששות צודקת מן הקורונה – משקל יתר רב-ערך ללאומנות הגוברת בממשל הפדרלי. בנובמבר 2020 השיקו לוס אנג'לס, ברצלונה, לונדון, מקסיקו סיטי וטוקיו את הרשת העירונית הבינלאומית הראשונה לשוויון מגדרי. הרעיון הוא שלראשי הערים יש יכולת רבה לשפר את חייהן של נשים וילדות – החל מביטחון אישי, דרך חינוך וכלה בתעסוקה.
העלייה של הדיפלומטיה התת-לאומית מדגישה את הקשר ההדוק שבין מדיניות חוץ למדיניות פנים, ואשר הקורונה היא דוגמה מובהק שלו. במקביל לפעולות המקומית בהן נקטה לוס אנג'לס עם התפרצות המגיפה, היא החליפה לקחים עם ערים ברחבי העולם. ראשיה קיימו שיחות קבועות עם עמיתיהם, החל ממקסיקו סיטי ועד מילאנו; חלק מאותן ערים העבירו את הלקחים לממשלותיהן.
שינויי האקלים הוא נושא נוסף בביטחון הלאומי איתו מתמודדות הרשויות המקומיות. יותר מכל גורם אחר, עליהן מוטלת המשימה להגן על התושבים מפני מזג אוויר קיצוני ולנקוט צעדים אל מול ההתחממות העולמית. ערים אחראיות ל-75% מצריכת האנרגיה העולמית ול-70% מפליטת הגזים הקשורה לאנרגיה. הן גם אחראיות לכמה מן הצעדים המרכזיים להתמודדות עם הבעיה: תקני בנייה, מערכות תחבורה, תשתיות, נמלים, מערכות אשפה. לוס אנג'לס להגיע לכל המאוחר ב-2050 לאפס פליטת גזי חממה, והשקיעה בטכנולוגיה ירוקה היוצרות אלפי משרות, כולל בקהילות המיעוטים ובשכבות החלשות. והיא אינה עושה זאת לבד, אלא עם קרוב ל-100 ערים נוספות.
הרלוונטיות של דיפלומטיה תת-לאומית אינה מוגבלת לערים. הסכמים בין ערים יכולים להיות אבני בניין חשובות בפעולות בינלאומיות. פורום של ערים אמריקניות וסיניות שהתכנס בלוס אנג'לס ב-2015 היה צעד חשוב בדרך להסכם פריז על האקלים. הניסיון המעשי של ראשי הערים – באקלים, הגירה, מגדר, שוויון גזעי או קורונה – יכולה לסייע ליצור מדיניות לאומית יעילה והוגנת יותר. ממשל ביידן צריך להביא זאת בחשבון. ראשי ערים יודעים, למשל, שהפעלת כוח אינה יכולה להיות הכלי היחיד או הראשון בפתרון סכסוכים. הם גם יודעים שפתרון בעיות מחייב לשתף את כל הנוגעים בדבר. הם יודעים לאמץ רעיונות טובים הבאים מבחוץ; אומרים ש"ראש עיר טוב לוקח בהשאלה רעיונות, וראש עיר מעולה גונב אותם".
תחת ממשל טראמפ תהו אמריקנים רבים במה ארצם תומכת ולאן מועדות פניה, טוענים גרסטי והצ'יגן. אבל כאשר מתבוננים על ערי ארה"ב, הערכים הללו ברורים. הערים התייצבו לטיפול בשינויי האקלים, שוויון מגדרי, צדק גזעי ונושאים מרכזיים רבים אחרים – והגיעה העת שהממשל הפדרלי יכיר בעוצמה זו ויתבסס עליה. כדי לבנות מחדש הסכמה רחבה על מדיניות החוץ של ארה"ב, יש להפוך את הדיפלומטיה והמעורבות הבינלאומית לרלוונטית לאתגרים היומיומיים בפניהם ניצבים האמריקנים. הערים הן המקום הנכון להתחיל בו.
