2020 הייתה שנה בה שרר מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם. תנאי מזג אוויר חמים ויבשים גרמו לדליקות ענק חסרות תקדים באוסטרליה, קליפורניה, ברזיל וסיביר. עונת הוריקנים שוברת שיאים באוקיינוס האטלנטי הנחיתה מכה קשה על מרכז אמריקה. בצורות ממושכות הרסו את היבולים וגרמו רעב למיליונים בזימבאבווה ומדגסקר. סופר-ציקלון גרם להצפות קשות בהודו ובנגלדש. 2020 עשויה להירשם כשנה החמה ביותר בהיסטוריה, מדווח טיים.
למרות שקשה לייחס במישרין אירוע מסוים לשינויי האקלים, מדענים הוכיחו שרבים מן האירועים בשנה היוצאת היו קלים בהרבה, או נמנעים בכלל, אלמלא התחממות כדור-הארץ. הטמפרטורה העולמית היום גבוהה ב-1.15 מעלה מאשר לפני העידן התעשייתי; התנהגות האנושות תקבע בכמה יתחמם כדור-הארץ עד שנת 2100 – ב-1.5 מעלה בו בחמש מעלות. פליטת גזי החממה פחתה בשל הקורונה, אך חזרה קרוב לרמות של 2019.
עלייה של כמה מעלות אינה נשמעת כמשמעותית, אבל יש לה השלכות עצומות על מזג האוויר בשנים הקרובות. קשה לדעת האם 2021 תשבור שיאים כמו 2020, אך ניתן להניח שעוד אירועים קיצוניים נמצאים בדרך. טיים מציג את מגמות מזג האוויר העיקריות לשנה הקרובה, ומה יקרה אם פליטת גזי החממה תימשך ללא שינוי.
הוריקנים וסערות. עונת ההוריקנים באטלנטי בשנת 2020 רשמה שיא של 30 סערות שקיבלו שמות, כולל 13 הוריקנים. מדעני האקלים אינם בטוחים האם שינויי האקלים גורמים באופן כללי לעלייה במספר ההוריקנים, אך הסופות נוטות להיות חזקות יותר עם רוחות מהירות יותר וגשמים עזים יותר. העונה היוצאת הושפעה חלקית מתופעת "לה-נינה" (ההפוכה ל"לה-נינו"). תחזיות מוקדמות ל-2021 מדברות על סיכוי של 10%-6% שהיא תהיה קשה מאוד או מעל הממוצע.
טמפרטורות גבוהות, שריפות ובצורות. 2020 השתוותה ל-2016 כשנה החמה ביותר בהיסטוריה. גם היא תסיים "רק" במקום השני, זו עדיין עובדה מדהימה בהתחשב ב"לה-נינה" הנוטה להוריד את המעלות בעוד 2016 הייתה שנת "לה-נינו" המעלה את החום. יש סיבה להניח ש-2021 תהיה מעט קרה יותר, שכן תנאי "לה-נינה" צפויים להימשך עד חודש מארס, אבל ייתכן מאוד שהיא עדיין תהיה בין החמש החמות ביותר אי-פעם. בשנים הקרובות צפויים עוד אירועים של חום קיצוני, בשל התחממות כדור-הארץ.
כאשר חום גבוה מתחבר ליובש, רוחות עזות וצמחים המשמשים כחומרי בעירה, עולה מאוד הסבירות של דליקות ענק. בינואר שעבר עלו בלהבות 6.5 מיליון דונם באוסטרליה. באוקטובר נשרפו מיליון דונם בקליפורניה, כפליים מהשיא הקודם במדינה. שוב, אי-אפשר לדעת האם 2021 תשבור את שיאיה של 2020, אך ברור שדליקות כאלו יהיו חלק מהעתיד – צופה טיים. מאז תחילת שנות ה-80 הכפילו שינויי האקלים את קצב שריפות הענק בקליפורניה בחודשי הסתיו; מחקרים קודמים מצאו, כי תקופות הדליקות מתארכות ככל שכדור-הארץ מתחמם.
קרחונים נמסים. 2020 הייתה השנה השנייה בהיקף הקרחונים הנמסים באזור הארקטי. השיא שייך ל-2012, שנחשבה לשנה יוצאת דופן בגלל ציקלון הרסני מאוחר. מה שמדאיג הוא, שבשנה שעברה לא היה אירוע שכזה. הייתה זו גם השנה הראשונה בה ים הקרח לא החל לקפוא בסוף אוקטובר. האזור הארקטי מתחמם מהר יותר מאשר יתר כדור-הארץ: עלייה של מעלה אחת בכל עשור ב-40 השנים האחרונות. בקצב הזה, בשנת 2035 האוקיינוס הארקטי יהיה נטול קרח בחודשי הקיץ.
גזי חממה. 2020 הייתה יוצאת דופן בתחום גזי החממה, שהם הגורם המרכזי להתחממות כדור-הארץ. הפליטה העולמית של פחמן דו-חמצני הגיעה לשיא ב-2019, אם כי העלייה הייתה מתונה ביחס ל-2018 – מה שעורר תקווה לבלימה בה. השנה צפויה ירידה של 7% בגלל הפסקת הפעילות בשל הקורונה. בצירוף מקרים, זהו השיעור השנתי של הורדת הפליטה הנחוץ לאורך העשור הקרוב כדי לעמוד בתנאי הסכם פריז, שמטרתו להגביל את ההתחממות עד סוף המאה כך שתהיה רק 1.5 מעלה מאז טרום העידן התעשייתי.
אולם, אין לצפות שהירידה הזאת תימשך השנה. בשיאו של משבר הקורונה צפו מדענים, כי יידרשו מספר שנים לחזור לרמות שלפני המגיפה. אך ההתאוששות הכלכלית מהירה מן הצפוי, ואיתה – גם פליטת הגזים; העולם כמעט חזר כבר לרמה של 2019. לכן, 2021 צפויה להיות דומה ל-2019. עם זאת, חבילות הסיוע הממשלתיות עשויות למלא תפקיד חיובי, אם יהיו ירוקות ויכללו סיוע משמעותי לאנרגיות מתחדשות ויציבו את הפחתת הפליטה כאחד מיעדיהן.
