בדרך ל"מען לא ידוע"

לפני יותר מ-80 שנים, בעיצומה של התקופה הנאצית שקדמה לפרוץ מלחמת העולם השנייה, כתבה סופרת אלמונית בשם קרסמן טיילור ספר זעיר ומזעזע בשם "מען בלתי ידוע". הוא פורסם בעברית רק לפני כ-20 שנים. זו חליפת מכתבים בין שני שותפים. האחד נותר בקליפורניה. האחר חזר לגרמניה. ממכתב למכתב השותף שחזר לגרמניה מאמץ את הגישה הנאצית. איני טוען, חלילה, שישראל בדרך למשטר נאצי. לא ולא. אבל ישראל בדרך לדיקטטורה. אולי לפי שעה רק לדמודיקטטורה, וההליכים הנפשיים העוברים על רבים מן האזרחים זהים. זו התקרנפות. צידוק הדין. הזדהות עם הרשע. זה קורה בדרך לכל דיקטטורה, נאצית ופחותה מנאצית. זה מתרחש לעינינו. תחילה קצין משטרה מתנפל בחמת זעם על מפגין והבדיקה מעידה כי יש להעמידו לדין, ומה קרה? צריך לטפל בזה מיד. אפשר שיזוכה - מה טוב; ואפשר שיורשע - וכך ייקבעו גבולות לזכותה של המשטרה להפעיל אלימות. זה לא קורה. המשטר, שמנווט את המשטרה, נדם. נוח לו במשטרה בריונית פורעת חוק. אין לזה סוף. פעמיים איבדה מפגינה הגונה וטובת לב, ואפילו הייתי אומר פריכה ביכולתה להשיב מלחמה השערה באגרופיה, את הכרתה. מדוע הוכתה רותי צוקרמן, ומדוע המשטרה לא הפיקה לקחים? כי המשטר הזה מעוניין להפחיד את אזרחיו הדמוקרטים ולא להגן עליהם. לכן ביבי מרשה שלטים מסיתים ומסוכנים בקרבת מקום למגוריו בהם כותבים תומכיו שתי מלים נוראות: "שמאלנים בוגדים". אתמול הותקף פסיכולוג בכיר. ארנון (נוני) ראובני שהמשטרה התנפלה עליו בטענה כוזבת שהפריע לאחד מאנשיה. השופט שמע את עורכי דינו יאיר נהוראי וגונן בן יצחק והשליך את המשטרה מכל המדרגות, ומה אירע לשוטרים האלימים? כלום. לא כלום. ובמקביל, ביביסטים אלמונים כבר שרפו אוהל בו מתגוררים מפגינים נגד השחיתות של ביבי, והספינקס הקרוי ראש הממשלה שותק. מותר לשרוף שמאלנים, והאומה שותקת. זה הרגע לקרוא את "מען לא ידוע". עוד מעט והם ישרפו גם ספרים. זיכרו זאת, ובמחנהו של ביבי ימצאו לכך צידוקים. אם מצוי אדם מוסרי כלשהו בשורות סיעת הליכוד, שהדמוקטטור שלה מונע פריימריז, אני מציע לו למען מצפונו לקרוא לראש הממשלה הנאשם בפלילים וממשיך להסית ולהדיח לשחרר אותנו מלפיתתו החונקת. בטרם נחוב "חובת גלות" ונגלה "למקום מים רעים".