"קורונה מתמשכת" היא תסמינים הנמשכים זמן רב אחרי ההחלמה הרשמית, והיא גם תיאור טוב למגיפה באירופה. מבצע החיסונים ל-450 תושבי האיחוד האירופי החל באיטיות, ובהתחשב בכך שמספר המתים בו עולה על 100,000 ביום – המגיפה תימשך עוד מספר חודשים, מזהיר אקונומיסט. ישראל, המובילה בעולם, חיסנה 16% מתושביה; ארה"ב ובריטניה – 2%-1%; ואילו גרמניה הגיעה (נכון ל-5.1.21) ל-0.4% בלבד, וצרפת הגיע למחוסן ה-1,000 רק ב-4 בינואר.
האיחור הפך לפצצת זמן פוליטית בדיוק כאשר הסגר מהודק ברוב חברות האיחוד. מומחי הבריאות מאשימים את הפוליטיקאים, הפוליטיקאים מאשימים זה את זה, והכל תוהים האם המשימה גדולה מדי מבחינת הנציבות האירופית. גם בריטניה נמצאת בסגר, אבל היא מתקדמת בהרבה בחיסון – מה שמגביר את התחושה שמשהו באירופה לא עובד. המתחים יגברו בשבועות הקרובים, במיוחד אם אירופה תראה שמדינות אחרות מתקרבות לחזור לשגרה בעוד היא נשארת בסגר.
דבר לא רימז על כך שאירופה תישאר מאחור בחיסונים. אירופה מלאה במכוני מחקר (החיסון של פייזר פותח ב-BioNTech הגרמנית) ובמפעלי תרופות, והיא יכולה לשלם תמורת החיסונים. אבל שלושה מרכיבים גרמו להתחלה האיטית ביבשת, מנתח אקונומיסט. הסיבה הראשונה שהליך האישור בידי האיחוד היה איטי מזה שבארה"ב ובבריטניה: החיסון של פייזר אושר שלושה שבועות לאחר ארה"ב, ואילו החיסון של אוקספורד – אותו אישרה בריטניה בשבוע שעבר – יאושר ביבשת רק בחודש הבא. פקידים באיחוד טוענים, כי הבטחת בטיחותו של החיסון מצדיקה את ההמתנה.
סיבה שנייה היא הליכי הרכש. מדינות האיחוד החליטו לפני חודשים רבים לרכוש יחדיו את החיסון. גישה זו אולי הצליחה להוריד את המחיר, אך כתוצאה מכך הן הזמינו פחות מנות מהחיסון היקר של פייזר – שהיה הראשון שקיבל אישור. הנציבות מדגישה שהזמינה די והותר מנות: 2 מיליארד – כמות מספקת לחסן פעמיים את כל תושבי האיחוד. אבל האמריקנים והבריטים לא הסתכלו על המחיר וכעת קוצרים את הפירות. אירופה עדיין מחכה לחיסון הזול בהרבה של אוקספורד.
הסיבה השלישית היא לוגיסטית. הממשלות הלאומיות (או אפילו ממשלות המחוזות) הן האחראיות לחיסונים בפועל. מבצעי החיסון תוכננו בסתיו 2020, כאשר נראה היה שהקורונה בנסיגה, וכעת הם אינם עומדים בדרישות של הגל השלישי. המוטציות החדשות שהתגלו אף מקשות עוד יותר על המשימה. הממשלות היו צריכות להתמודד עם מערכות הבריאות והבוחרים. למשל: צרפת צריכה להתאים את תוכניותיה לעובדה שרק 40% מתושביה אמרו שהם מתכוונים להתחסן.
המספרים משתפרים כאשר גוברת תחושת הדחיפות. הנשיא עמנואל מקרון גער בשרים ובפקידי מערכת הבריאות שקראו לציבור להתאזר בסבלנות. שר החוץ הגרמני, ינס שפאהן, לחץ על הנציבות האירופית לזרז את הקצב. כמו בריטניה, גם בריטניה שוקלת כעת לעכב את מתן המנה השנייה כדי לתת ליותר בני אדם את המנה הראשונה.
פקידים באיחוד מצביעים על חודש אפריל כמועד של המבחן האמיתי לאסטרטגיית החיסונים שלו. עד אז, הייצור של שלושה חיסונים יהיה במלוא הקיטור והבעיות הלוגיסטיות אמורות להיפתר. פרק זמן של כמה שבועות לא נשמע ארוך, כאשר המגיפה משתוללת קרוב לשנה. אבל למי שמרגישים שממשלתם כלאה אותם בבתיהם, התחושה תהיה של נצח.
