ועידת הפיוס בסעודיה

ועידת מועצת מדינות המפרץ ה-41 התכנסה השבוע בעלא שבסעודיה והודיעה על השגת פיוס בין קטר לבין "הרביעיה הערבית" (מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין) אחרי חרם ומצור מדיני וכלכלי שלהן על קטר במשך כ-4 שנים. הפיוס הושג באמצעות מאמצי תיווך אינטנסיביים של כווית וממשל טראמפ שנמשכו שבועות ארוכים, תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב, תהליך הנורמליזציה עם ישראל והודעת אירן על מעבר העשרת האוראניום לרמה של 20 אחוזים האיצו את תהליך הפיוס. אנוואר קרקאש, שר החוץ של איחוד האמירויות הודיע כי סעודיה, מצרים, בחריין ואיחוד האמירויות הסכימו על חידוש הקשרים עם קטר, בפועל נפתח מחדש המרחב האווירי של סעודיה לטיסות קטריות ונפתחו גם הגבולות היבשתיים והימיים עמה. גורמים במפרץ אומרים כי פתיחת המרחב האווירי הסעודי לטיסות קטריות תגרום נזק כספי לאירן בסך 100 מיליון דולר בשנה, בארבע השנים האחרונות שילמו הקטרים את הסכום הזה לאירן כדי שיוכלו לטוס דרך המרחב האוווירי שלה לאחר שסעודיה סגרה את המרחב האווירי בפני קטר, הנשיא טראמפ הצליח בכך לגרום נזק כלכלי נוסף לאירן לפני שהוא עוזב את הבית הלבן. מלך סעודיה, סלמאן בן עבד אלעזיז, לא השתתף בוועידה אך בירך על כינוסה, את הוועידה ניהל ביד רמה יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, בלטו בהיעדרם כמה מנהיגים שהודיעו ברגע האחרון כי נבצר מהם מלהגיע, מדובר בנשיא מצרים, יורש העצר של אבו דאבי, מלך בחריין וסולטאן עומאן, אולם הם שלחו משלחות לועידה בראשות נציגים בכירים. פרשנים בעולם הערבי אומרים כי הדבר מעיד על כך שמדינות אלה אינן שלמות עם מתווה הפיוס ומסתייגות ממנו, היעדרות מנהיגיהן מהוועידה מעידה על כך שהן אינן ממהרות להתחבק מחדש עם קטר ומעדיפות לראות כיצד יתפתחו הדברים, גורמים במצרים ובאיחוד האמירויות אומרים: "ההתנהגות של קטר כלפינו היא שתקבע אם מדובר בפיוס אמיתי או בהפסקת אש זמנית." לא ברור גם מה עלה בגורלן של 13 הדרישות שהציבה בזמנו "הרביעיה הערבית" לפיוס עם קטר כמו למשל: סגירת ערוץ אל-ג'זירה, הינתקות של קטר מתנועות "האחים המוסלמים" וחמאס, סגירת הבסיס הצבאי של טורקיה בקטר, צמצום הקשרים של קטר עם אירן ועוד, צריך לזכור כי החרם על קטר הוטל עליה לאחר שהגיעו מים עד נפש ו"הרביעיה הערבית" האשימה את קטר בתמיכה בטרור ובהתערבות בעניינים הפנימיים של מדינות ערב. גורמים בקטר אומרים כי קטר לא נכנעה ולא קיבלה שום אחת מ-13 הדרישות שהוצבו לה, אולם, היא הפיקה את הלקחים הדרושים כיצד להתנהל מול "הרביעיה הערבית" באופן שימנע חיכוכים עמה בעתיד. שר החוץ האירני ג'וואד זריף בירך את קטר על הישגיה ואמר כי הסכם הפיוס הוא "תוצאה של ההתנגדות והאומץ מצדה של קטר שלא נכנעה ללחצים ולסחיטה, אירן איננה האויב או האיום על שכנותיה הערביות". הדעה הרווחת בעולם הערבי היא כי מדובר בניצחון של קטר מכיוון ש"הרביעיה הערבית" לא השיגה אף אחת מדרישותיה וקטר עמדה בלחץ, שליט קטר השיח' תמים בן חמד הצליח להתחבר היטב לנשיא טראמפ ולשכנעו שהוא נלחם בטרור ובכך מיסמס את דרישות "הרביעיה הערבית" אולם, אין מדובר בסוף פסוק וקטר תצטרך מעתה ואילך לשקול את מדיניותה כלפי "הרביעיה הערבית " להתנהל מולה בזהירות רבה, במיוחד מול מצרים ואיחוד האמירויות. הסכם הפיוס נראה בשלב הזה יותר כהסכם פיוס בין קטר לסעודיה מאשר כהסכם פיוס בין קטר למצרים, בחריין ואיחוד האמירויות.

ההשלכות על ישראל ואירן

יש לשים לב לנאום שנשא יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בוועידה, הנאום היה קצר אך חשוב, הוא תיאר את סכנות תוכנית הגרעין האירנית, פרויקט הטילים הבליסטיים ומגמות ההתפשטות של אירן במזרח התיכון והגדיר אותם כאיום לביטחון הלאומי האזורי והבינלאומי וכי יש להתאחד נגד סכנות אלה. נראה כי ממשל טראמפ פעל למען השגת הפיוס כדי לגבש את כל מדינות המפרץ מול הסכנה האירנית תחת מטריה אמריקנית, זוהי אותה ברית אזורית על-פי חזון ממשל טראמפ שישראל אף היא חלק ממנה, למרות שלקטר יש יחסים טובים עם אירן וצריך לראות כיצד היא תתנהל מולה לאחר הפיוס עם סעודיה. סיבה נוספת של הממשל הייתה לפייס בין סעודיה לבין קטר כדי לקדם את הנורמליזציה שלהן עם מדינת ישראל. לקטר ולישראל היו בעבר משרדי אינטרסים משותפים בתל אביב ובדוחא, קטר מסייעת מבחינה אזרחית לרצועת עזה והשליח שלה מוחמד אלעמאדי מבקר תכופות בישראל וגם בכירים ישראלים ובהם ראש המוסד יוסי כהן ואלוף פיקוד הדרום הרצי הלוי ביקרו בקטר לדיונים על המצב ברצועת עזה והגשת הסיוע ההומניטרי לתושביה, בכירים ישראלים נוספים ביקרו בדוחא כדי לנסות ולהביא להסכם נורמליזציה בין שתי המדינות. אי אפשר להתעלם מהאינטרסים של סעודיה שנוצרו בעקבות תוצאות הבחירות בארה"ב והאיצו את תהליך הפיוס מבחינתה, הסעודים רוצים ביחסים טובים עם ממשלו של ג'ו ביידן והיו מוכנים להגמיש את עמדותיהם, יורש העצר מוחמד בן סלמאן יעשה הכל מבחינה אזורית ובינלאומית כדי להבטיח כי הוא יהיה המלך הבא של סעודיה, הוא רצה בפיוס כדי לפתוח דף חדש עם קטר ועם ממשל ביידן.

היחסים עם טורקיה ואירן

אירן נתפסת כאויב הגדול של מדינות המפרץ, מלבד קטר אשר במהלך 4 שנות החרם והמצור התקרבה לאירן ונעזרה בה כדי לשבור את המצור הכלכלי שהטילה עליה "הרביעיה הערבית". עכשיו השתנתה תמונת המצב וקטר תצטרך להחליט למי נתונה נאמנותה, לציר השיעי או לציר הסוני, סביר להניח שהיא תמשיך לרקוד במקביל על שני החבלים. האירנים מודאגים מהפיוס אך כלפי חוץ הם טוענים שהאינטרסים שלהם לא יפגעו כתוצאה מכך. גם טורקיה בדומה לסעודיה רוצה לשפר את מצבה האזורי והבינלאומי לקראת כניסת ג'ו ביידן לבית הלבן והיא חוששת מסנקציות אמריקניות. הנשיא ארדואן, מבכירי תנועת "האחים המוסלמים" העולמית מנסה לפתוח כבר עכשיו דף חדש ביחסים עם ישראל, מצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות כדי למצוא חן בעיני ממשל ביידן והוא אף נערך לקיים רפורמות פוליטיות, כלכליות ודמוקרטיות בטורקיה. בין טורקיה לסעודיה יש משבר אמון גדול ויתכן שהנשיא ארדואן ינצל כעת את הפיוס ויבקש מקטר לסייע לו להתקרב לסעודיה. בשורה התחתונה, ועידת הפיוס בסעודיה מסמלת את הפרגמטיזם של מדינות המפרץ אל מול השינויים האזורים והשינוי בממשל האמריקני, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן רוצה, בתוקף היותה של סעודיה מנהיגת המפרץ, להחיות מחדש את מועצת מדינות המפרץ כגוף חזק ומאוחד נוכח הסכנה האירנית, מדינות המפרץ מנסות להתאקלם במציאות החדשה שנוצרה, החשדנות שלהן כלפי קטר לא נעלמה והן יתקדמו בזהירות בתהליך הפיוס, אנוואר קרקאש, שר החוץ של איחוד האמירויות אמר כי ההתקדמות תעשה על-פי לוח זמנים אך סירב לפרטו.