ההתפרעויות בקפיטול נולדו לפחות באופן חלקי במדיה החברתית. לאחר שדונלד טראמפ עודד את תומכיו לבוא לוושינגטון כדי למחות נגד אשרור בחירתו של ג'ו ביידן, התמלאו פלטפורמות כמו טלגרם, Parler ו-Spreely - אשר נוצרו כחלופה פחות מבוקרת לפייסבוק וטוויטר – בקריאות לשטוף את העיר. המשוחחים חלקו פנטזיות של אלימות ועצות כיצד להבריח נשק חם לוושינגטון, שחוקי הנשק בה הם מן החמורים בארה"ב.
פלטפורמות "חופש הביטוי" ברשתות החברתיות שגשגו בתקופת טראמפ, מציין אקונומיסט. רבים בימין משווים בין בקרת תוכן לבין צנזורה – תחושה שהתעצמה לאחר שטוויטר השעתה [ולאחר מכן סגרה] את חשבונו של טראמפ, ופייסבוק ואינסטגרם חסמו אותו לפחות עד תום כהונתו. הסנאטור טד קרוז ודוברת הבית הלבן, קייליי מ'קאנני, הצטרפו לקיצונים מן הימין שסולקו מהרשתות החברתיות ועודדו אותם לפעול במקומות אחרים.
Parler הייתה במשך חלק מחודש נובמבר היישומון בעל מספר ההורדות הגדול ביותר בחנויות של אפל וגוגל. Gab טוענת שהיא "פלטפורמת המדיה החילופית הגדלה במהירות הגדולה ביותר ברשת" ושבקצב הזה – ברבעון השני של השנה יהיו לה יותר קוראים מאשר לוול סטריט ז'ורנל. זה בערך כמו להגיד שאם בן-עשרה ימשיך לגדול בקצב הזה, בגיל 60 גובהו יהיה שמונה מטרים. אבל בינתיים, פלטפורמות אלו הן מקור בלתי נדלה למידע מוטעה, בין היתר בשל קשריהן עם ארגוני חדשות ימניים קיצוניים כמו ניוזמקס ו-One America. קשרים אלו הביאו, למשל, להפצת הידיעה הכוזבת כאילו הפיגוע בעיר נשוויל בחג המולד היה מתקפת טילים על מתקן של הסוכנות לביטחון לאומי העוקב אחרי לקוחות חברת התקשורת AT&T. קשרים כאלו יוצרים את הרושם כאילו המידע נבדק ואושר.
כמה מן הפלטפורמות הללו קטנות ומשרתות קיצוניים, אבל לאחרות יש שאיפות גדולות יותר והן מציגות את עצמן כצלבנים הנלחמים בפייסבוק וטוויטר. בפני אלו ניצבים מספר מכשולים. הראשון הוא טכני: יש להן בעיות בהעלאת תמונות, שליטה בספאם ועוד. השני הוא כספי: כמה מהן נסמכות על מימון וסיוע טכני של חברות אחרות, העלולות להירתע מן הקיצוניות שלהן. אפל וגוגל הורידו את Gab מהחנויות שלהן; פייפאל ניתקה את הקשרים איתה לאחר שהתברר שמבצע הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג היה ממשתמשיה. אחרות מנסות לגבות תשלום ישיר מן המשתמשים, אבל גודלו של השוק מקשה עליהן להתחרות.
השלישי הוא המשמעותי ביותר: כיצד למשוך מספיק משתמשים. חודש לאחר ש-Parlor זינקה למקום הראשון בכירות של גוגל ואפל, היא נפלה מאות מקומות אחורה. חלק מן המשתמשים עזבו בשל בעיות טכניות, חלקם בשל תכני ספאם ופורנו, ואחרים – בשל התכנים הקיצוניים. והיא עדיין צריכה להתחרות בפייסבוק וטוויטר, על כל עוצמתן. משיכת משתמשים חדשים עשויה להצריך בקרה על התוכן, בדיוק הדבר לו מתנגדות הפלטפורמות הללו.
העובדה שמיליונים בוחרים לבקר במקומות המפיצים שקרים, תיאוריות קונספירציה ושנאה, היא סיבה לדאגה. אבל הפלטפורמות הללו רחוקות מאוד מלהציב איום על מתחרותיהן, מדגיש אקונומיסט. יש להן ברירה: לנטוש את השאיפות שלהן, או להתנקות כדי למשוך משקיעים ומשתמשים – וכך להידמות לחברות בהן הן מבקשות להתחרות.
