לפני שעליתי ארצה בגיל 27, עבדתי כעורך דין במשרד גדול בוול סטריט. אם אצטרך להגדיר במה התבטאה אצלי שמירת המצוות במהלך יום העבודה באותה תקופה, התשובה תהיה קצרה למדי - יציאה מוקדמת ממקום העבודה בערבי שבתות וחגים, חיפוש אחר אוכל כשר ומציאת מניין לתפילת מנחה. בזה מסתכמת חוויית שמירת המצוות במשרד עורכי דין בארה"ב.
בארץ, אתגרים אלו כמעט ואינם באים לידי ביטוי. אין צורך לעבוד סמוך לשבת, המזון הכשר שכיח וגם מניינים לתפילה מצויים יחסית. למעשה, במשך שלושים שנותיי כעורך דין בישראל, נוכחתי לדעת שגם כאן זהותו של שומר המצוות מתבטאת רק בתחומים מסוימים - בעיקר בהקפדה על שבת וכשרות, בנישואין דרך הרבנות ובתמיכה באחיזתנו בארץ ישראל.
מעבר לזה, אין כמעט משמעות להגדרתו של אדם כאזרח דתי במדינה. התפיסה הרווחת היא שאדם ששומר שבת, אוכל כשרות, מתחתן ברבנות ומביע דעה בעד ארץ ישראל השלמה - נחשב דתי; ואילו מי שאינו שומר שבת כהלכתה, אינו מקפיד על כשרות ולפעמים גם אינו מתחתן ברבנות - אינו נחשב דתי. התוצאה היא שאדם שאוכל כשר ומרמה בעסקים, למשל, ייחשב עדיין דתי; לעומתו, אדם שאינו שומר כשרות אך מנהל את עסקיו בהגינות - ייחשב לא-דתי.
לא רק תחום מוסרי
תחום ההתנהלות בעולם המסחר אינו נתפס היום כתחום הקשור לשמירת המצוות. בתפיסה המקובלת, אדם דתי אינו אמור להתנהל אחרת מאדם לא-דתי בעסקיו. ההנחה היא, שבתחום זה יש להתנהל לפי הסביר והמקובל. לכל היותר יוגדר תחום זה כתחום מוסרי, אך לא כתחום הלכתי. אולם למען האמת, להלכה יש הרבה מה לומר בנוגע לתחום העסקים.
כתבתי את הסדרה "תורת המשא ומתן" כדי להראות שההלכה נוגעת לכל תחומי ההתנהלות המסחרית שלנו. להלכות המבוססות על מסכתות הנזיקין (בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא) יש השלכות ישירות לעולם המסחר. במערכת החינוך הדתית לומדים אותן בדרך כלל כלימוד עיוני שאינו נוגע למעשה, וכשניגשים ללמוד הלכה - מתמקדים בנושאים כמו שבת ומועדים. גם תוכנית הלימודים לשם סמיכה מהרבנות מתמקדת בדיני שבת, כשרות, נידה ואבלות.
כל התחום המסחרי והכלכלי, המכונה "חושן משפט", נלמד בעיקר על-ידי רבנים שמעוניינים לקבל הכשרה לדיינות. מי שלומד במסגרות דתיות, אך אין לו כוונה להיות דיין, עשוי שלא לפתוח אי-פעם את הלכות חושן משפט. התוצאה היא שתחום המסחר אינו נתפס כתחום שלהלכה יש מה לומר בו למעשה. לכל היותר, אנשי עסקים מכירים במידה מסוימת את הצורך בהיתר עסקא כדי להתמודד עם איסור ריבית (ששייך, אגב, לתחום יורה דעה ולא לחושן משפט), אך לא הרבה מעבר לזה.
תמונה זו כמובן אינה משקפת נכונה את תחום חושן המשפט. הוא מלא בכללים הלכתיים החלים על מסחר בין יהודים, אלא שקשה מאוד לתרגם את הכלים הללו לשפה כלכלית מודרנית. הפותח את אחד מספרי הפוסקים בהלכות קניין או אונאה - יתקשה להבין כיצד העניינים הנידונים שם נוגעים למציאות הכלכלית שבה אנו חיים. למעשה, מצב זה אינו חריג בעולם ההלכה; גם הלכות השבת והמועדים נכתבו בהתאם למציאות של הדורות הקודמים, אלא שבכל הדורות היו פוסקי הדור מתאימים אותן למציאות זמנם.
בהתאם לסדר המקובל
הסדרה "תורת המשא ומתן" ערוכה בהתאם לסדרו המקובל של המשא-ומתן. לרוב, תהליך של משא-ומתן מתחיל במוחו של איש עסקים, החושב על עסקה כלשהי ומתכנן אותה באופן ראשוני. יש עסקות שההלכה לא מאפשרת לבצע ולכן אין לשקול עסקות אלו. בשלב הבא, תתקדם העסקה לשיחה ראשונית בין המוכר לקונה בנוגע למוצר או לשירות המבוקשים. בשלב זה אופי השיחה עדיין כללי ואינו יורד לפרטי העסקה.
בשלב השני של השיחה, אחד הצדדים ינקוב במחיר לעסקה, והצד שמנגד עשוי להתנגד ולהודיע נחרצות שלא יסכים למחיר זה. פעמים רבות הדיון נחתם בשלב זה. אולם יש עסקות שמתקדמות הלאה, לשלבים הבאים - בירורים על-אודות הנכס העומד למכירה, הסכמה על המחיר הסופי ותנאי העסקה. לאחר ההסכמה על התנאים, דנים הצדדים בתכנון העסקה מבחינת המס ומבחינה חשבונאית, ובהמשך נכנס לדיון עניין הרגולציה, והצדדים מבררים מיהם הגורמים שיצטרכו לאשר את העסקה. במקביל, הצדדים מכינים את חוזה העסקה ופונים לקבלת אישורים רגולטוריים.
סדרת הספרים תעבור על כל השלבים, ונראה את המצוות הנוגעים אליהם: "לא תגנובו", "לא תשקרו", "מאזני צדק... והין צדק יהיה לכם", "ושוחד לא תקח", "אל תונו איש את אחיו", "לא תחמוד", "לא תתאווה", "מדבר שקר תרחק", "לא תחניפו", "לא תקלל" ועוד.
מעבר ליצירת שיח ומחשבה מחודשת בקרב אנשי העסקים, והסבת תשומת ליבם להלכות הנוגעות לעולמם, תקוותי היא שסדרה זו תעורר מחשבה גם במערכת החינוך, מחשבה שתביא לשינוי בחומר הנלמד בבתי הספר, בישיבות ובלימודי הסמיכה לרבנות; מן הראוי שהלומדים יכירו את ההלכות המסחריות והכלכליות. בנוסף, יש חשיבות בהקמת דור של מומחים הלכתיים, שאנשי עסקים יוכלו להתייעץ איתם לצורך פסיקת הלכה מעשית.
בעקבות ספר זה, ייתכן שגם ההגדרה "מיהו דתי" תצטרך לעבור ניסוח מחדש. הגדרה מחודשת של העולם הדתי, שבה יינתן מקום הולם לענייני הצדק, הנאמנות וההגינות, עשויה להוות גשר לחיים משותפים בין כל חלקי העם. לשם כך, הספר נכתב בצורה שיהיה קריא למגוון רחב של קוראים - החל מלומדי תורה בעיון ועד חברַי שלא רגילים לקרוא טקסטים כאלו.
