חופש הביטוי הינו ערך עליון מן המעלה הראשונה, אך יש לו סייגים, וזה בריא שיהיו כאלו - לא יעלה על הדעת שבשם אותו ערך עליון תיווצר מציאות המסכנת את ביטחונם של אזרחים או את ביטחונה של מדינה; כמו-כן, לא יעלה על הדעת שערך זה ישמש בסיס להסתה לאלימות; ובשום פנים ואופן, עליונותו של ערך זה אינה מצדיקה שימוש באמצעים המקדמים גזענות כגון אנטישמיות.
קביעתו של בית המשפט המחוזי בלוד לפיו יש לאסור את הקרנתו של הסרט ג'נין ג'נין בישראל וכי יש להחרים את כל עותקיו, מבורכת מאין כמוה. כמו-כן, ביהמ"ש עשה צדק כאשר פסק כי על יוצר הסרט מוחמד בכרי לפצות ב-175 אלף שקלים, בנוסף להוצאות משפט על סך 50 אלף שקלים, את התובע סא"ל ניסים מגאנג'י, שלחם במחנה הפליטים בעיר במבצע חומת מגן.
בכרי נשאל האם הוא מצטער באופן כללי על הסרט עצמו, והשיב "לא, אני לא יכול להצטער על אמונתי", אך הוא נשען על בסיס שגוי - הסרט מתיימר להיות תיעודי, לא עלילתי באופן בו ניתן חופש כמעט מוחלט לייצר נרטיב מומצא על-מנת לקדם אג'נדה; יש אמונה ויש עובדות. וכמובן שניתן לקדם אג'נדה בסרטים דוקומנטריים, אך על סרטים מהסוג הזה להיות נאמנים לאמת; ישנן מגבלות מסוימות על-מנת שסרט יוכל להיחשב באמת ובתמים כדוקומנטרי.
בנוסף, בכרי נשאל האם הוא היה מציג את הדברים אחרת לו היה יכול לחזור 18 שנים אחורה, והשיב כי הסרט אינו נגד אדם, חייל או קצין מסוים, אלא נגד הכיבוש. אך בכרי חוטא לאמת שלו כיוצר: ניתן, ואף רצוי, לפעול באמצעים מסוימים על-מנת לבטא דעות של אינדיבידואל או של קבוצת אנשים התומכים באידאולוגיה אשר מבקשת לקדם רעיונות של צדק, כמו למשל סיום הכיבוש, אך עשיית סרט שקרי, מתועב, מחליא ואנטישמי אינה התשובה; להפך - הסרט הנ"ל מרחיק את האידאולוגיה הזו מלב המיינסטרים ומייצר אנטגוניזם כלפי עצם הרעיון החשוב.
חובה מוסרית
בכרי מרחיק את הרעיון הנכסף של שלום בין העמים וסיום הכיבוש בכמה אופנים: הוא גורם לישראלים להיחשף למעשה הנבלה שלו בדמות סרט שקרי, ובעודם צופים כיצד אנשים רדיקליים כמוהו מנסים לקדם את רעיון סיום הכיבוש באופן אנטישמי, נרתעים מאג'נדה זו; הוא משפיע על דעת הקהל של הפלשתינים המתונים, אשר צופים באופן המעוות בו הוא מציג את צה"ל, ומפתחים שנאה יוקדת לישראל; הוא מעודד את הפלגים הקיצוניים של הפלשתינים ונותן דלק לטרור; והוא מקדם קבוצות אשר מבקשות להשמיד את חלום השלום, על-ידי כך שהוא מביא להיווצרותה של לגיטימציה לאנטישמים כמו אנשי BDS, אשר חותרים תחת הלגיטימיות של מדינת ישראל, מה שתורם לעליהום על ישראל ומקשה על-כניסה לשולחן המשא-ומתן.
לישראל יש חובה מוסרית וצודקת להגן על עצמה בחירוף נפש. אנטישמים מכל העולם מבקשים לערער על זכותה לעשות כן, וג'נין ג'נין הוא דוגמה מצוינת לניסיון נתעב שכזה. אך סרט התעמולה השקרי הזה הוא רק חלק ממכונה משומנת אשר נועדה להכפיש את שמה הטוב של ישראל. חלק משמעותי ממכונה זו מכונה פאליווד - מונח המלחים את צמד המילים פלשתינים והוליווד. פאליווד עושה שימוש בחומר מבויים, מזויף ומעוות עובדות, המוסווה כחדשות, אשר נועד להפיק תעמולה אנטי ישראלית.
דוגמה קלאסית לסרט פאליוודי הוא הסרט אשר לכאורה תיעד את רצח הילד מוחמד א-דורה - רצח, כביכול, ששימש כזרז בעירה לאינתיפאדה השנייה. הסרט מציג לכאורה את רצח א-דורה מידי אש צה"לית, אך האמת היא שהאירוע בויים, או שא-דורה נהרג מידי אש פלשתינית. בנוסף, קיימות לדוגמה הלוויות מבויימות של פלשתינים אשר לכאורה נהרגו בידי צה"ל, רק שצילומים אמיתיים מראים שאותם כביכול הרוגים המתחזים למתים, נופלים מן האלונקה ומטפסים אליה בחזרה בכוחות עצמם.
ג'נין ג'נין הוא גלגל שיניים במכונה הזו. בדומה לסרטים פאליוודים אחרים, הוא מהווה עלילת דם שמתירה את דמם של לוחמי צה"ל בעיני הקהילה הבינלאומית. בסרט מועלות טענות חסרות שחר בדבר הוצאות להורג של ילדים ומפגרים, רצח ילדים על-ידי ריצוץ ראשיהם, הריסת בתים באמצעות דחפורים על יושביהם, ירי בחפים ופשע, וכיוצא בזה. מדובר בתעמולה שקרית שנועדה לשחוק את הלגיטימיות של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת יכולתה של ישראל להגן על עצמה, מעשית, כמו גם תודעתית במלחמת התודעה בעולם.
קיצוני הפלשתינים ועוזריהם האנטישמים מהעולם מנהלים מלחמה תודעתית כנגד ישראל והעם היהודי. הם מציגים את דמות הפלשתיני המסכן, הקורבן, זה שאינו יכול להגן על עצמו בפני דמות החייל האכזר, ובכך מבקשים לייצר לגיטימיות לטרור. זה נכון שלפלשתינים נגרם עוול, אך הם אינם חפים מפשע בלשון המעטה; והם יודעים להילחם, כמו במעשי טרור וחבלה, את המלחמה התודעתית. הנרטיב המעוות של ג'נין ג'נין, למשל, הינו פגיעה חמורה בחקר האמת, ועל ישראל לפעול ככל יכולתה במטרה להוציא את האמת לאור ולנצח במלחמה זו.
