צריך הייתי להגיע לתל אביב. החלטתי לנסוע במונית. שמא באוטובוס תהיה ביקורת של שוטר. חיפשתי ומצאתי במחשב את הוראות משרד הבריאות ובהן הסעיף הדרוש לי: "העברה של קטין, שההורה האחראי לו נדרש לצאת לצורך חיוני ושאין במקום המגורים אחראי, שניתן להשאיר את הקטין בהשגחתו". אם אגיד את הסעיף הזה לשוטר, האם יבין? כנראה, אני זקוק לעורך דין, שיפרש את הדברים.
כמו ממשלה שמבולבלת בהוראותיה. זו אותה ממשלה שמאפשרת לחולי קורונה מאומתים, להגיע לנתב"ג ולצאת משם עם הוראה "להיות בבית בבידוד". מישהו מקיים את ההוראה הזו? נכון, התקשורת חוזרת בלי סוף על אמירות של משרד הבריאות ובה מפחידים קשות את הציבור. זה לא רק מסע יחסי ציבור עם ישראל קטורזה ומוֹדעות בתשלום. בכל הערוצים נשמעת האימרה המפחידה על הסכנה, והציבור רץ להתחסן.
פרופ' יורם לס נעלם באמצעי התקשורת והופיע חד-פעמית בקול ישראל ב"שיחה בהפתעה". אחרי שזיהו אותו הוא חזר בקול רם על עמדתו, שקורונה איננה מחלה רצינית. זו שפעת עם יחסי ציבור. אז מדוע בשום ערוץ לא הקרינו את הסרטון של
אורלי וילנאי ו
גיא מרוז? השניים לא הביעו דעה נוגדת, אלא ראיינו רופאים, מומחים לווירוסים ולמגיפות. אלה, משום מה, לא נקטו אמירות ההפחדה הרשמיות. לדעת רופאים רבים, הסגר אינו הפתרון לבעיה ואינו הדרך הנכונה לנהוג כדי לעצור את המגיפה.
וכדי להרבות בשמחה, אין מגלים מידע. סוד מדינה הוא כמה עולה החיסון.
אוסיף גם קישור לקטע ששודר בטלוויזיה בערוץ 11 וגם בו מערערים רופאים על הצורך בסגר. נכון, הציבור אינו צריך לשלם בעד החיסונים וממשלת ישראל נושאת בעול הכספי. אבל יש אנשים שמאד רוצים לדעת. מידע הוא חשוב. אז רק בימים האחרונים התגלה, שישראל משלמת לפייזר כ-45 דולר למנת חיסון (כפולה) לאדם. אבל לנו מספרים, שישראל משמשת מוקד מידע על החיסונים ופייזר מקבלת את המידע הזה חינם. חלק מהעסקה. כעת, יודעים שישראל משלמת כפליים מכפי שמשלם
האיחוד האירופי בעד אותה מנה. כלומר, כשמדובר בחיסון לכל אוכלוסי המדינה, מדובר במיליוני שקלים. מנכ"ל פייזר הוא יהודי טוב. האם הוא לא שקל מי משלם יותר בעד התרופה ומה יוצא לחברה שלו בסוף החשבון?
דברים ליד ההספדים
עם מותו של היהודי העשיר בעולם שלדון (גדליה) אדלסון, שהיה ציוני דגול, אבל לא עלה לישראל, נזכרתי בדברים שאמר הסופר היהודי הדגול,
יצחק בשביס זינגר, בראיון עם זכייתו בפרס נובל: "אני סבור כי כבוד גדול גלום בהענקת פרס נובל לעם היהודי ולשפת האידיש". שאלה של מדיניות הצהרה: "להבטיח לא עולה כסף. לקיים - דווקא עולה". אז מה תעשה? - "לא אשלם"...
