לאחרונה אנחנו נחשפים יותר ויותר לשימוש שעושים ראשי מדינות ומנהיגי עולם ברשתות החברתיות על-מנת להעביר מסר ולהגיע לכל שכבות הציבור, מה שמעיד על הפופולריות והכוח שיש בהן. אפשר לקחת לדוגמה את קמפיין הבחירות הנוכחי של ביבי, המשתמש בטיקטוק על-מנת להגיע לכלל הציבור. גם את קמפיין ההתמודדות עם הקורונה הריצו דרך הרשתות החברתיות ובראשן הטיק טוק והאתגרים השונים שהיא מציעה.
רשתות חברתיות מקוונות הן דבר מקובל ורווח בימנו. רשתות חברתיות הן מונח בסוציולוגיה, המאופיין על-פי ויקיפדיה כ"מבנה חברתי המורכב מקבוצה של מספר גורמים חברתיים המקיימים ביניהם תקשורת דו-סטרית בעוצמות שונות". הרשתות החברתיות המקוונות הן פלטפורמות תקשורת כמו אתר אינטרנט או אפליקציה, המתקיימות על-פי המבנה הישן ומקיימות את אותן האינטראקציות, אך בעידן הדיגיטלי הן מתקיימות בעוצמות הרבה יותר גבוהות ובקבוצות המורכבות ממאות ועד אלפי משתתפים.
מאז הוקמה הרשת החברתית פייסבוק על-ידי מארק צוקרברג הוקמו עשרות רשתות חברתיות מקוונות הפונות לקבוצות שונות באוכלוסייה ומשרתות כאמצעי המחבר ומקשר בין אנשים, קהילות, ארגונים, עסקים ועוד. Facebook, Google Plus, Friendster:, דוגמה לרשתות חברתיות כמו .Meerket, Linkdin, Twitter, Xing, Plaxo, Instagram, Pinterset ועוד רבות נוספות.
טיק-טוק היא אחת מהרשתות המקוונות. מדובר באפליקציה סינית שמטרתה יצירת קטעי וידאו קצרים של מוזיקה בלולאה (חזרות) של 60-3 שניות. בשנת 2018 היישום זכה לפופולריות והפך לאפליקציה המורדת ביותר בארצות הברית. היא זמינה ביותר מ-150 שווקים וב-75 שפות. נכון ל-2021, ליישום יש יותר ממיליארד משתמשים ברחבי העולם. על-פי פלטפורמת ניתוח אפליקציות היא עלתה על פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב ברמת השימוש בה.
האפליקציה מאפשרת למשתמשים להגדיר את החשבונות שלהם כ"פרטיים". תוכן חשבונות אלה נשאר גלוי לטיקטוק, אך הוא נחסם ממשתמשי טיקטוק שבעל החשבון לא אישר להציג את התוכן שלהם. משתמשים יכולים לבחור אם כל משתמש אחר, או רק "חברים" שלו, יכולים לקיים איתם אינטראקציה באמצעות האפליקציה באמצעות תגובות, הודעות או סרטוני "תגובות". טיקטוק מנתחת את תחומי העניין וההעדפות של המשתמש באמצעות האינטראקציות שלו עם התוכן, ומציגה תוכן מותאם אישית לכל משתמש.
בריונות ואנטישמיות
לכאורה אפליקציה מקסימה המאפשרת לילדים ברחבי העולם לבטא את עצמם בעזרת כלים אומנותיים שונים כמו ריקוד, שירה, משחק ועוד ולשתף אותם עם הצופים שלהם. אולם יש קולות הטוענים אחרת ומעלים לתודעה הציבורית את הסיכון שבכלי הזה. לטענתם, החסרונות והסיכונים שיש באפליקציה עולים על היתרונות והאפשרויות שהיא מספקת, ואלו נוגעים בין היתר לפרטיות ולצנזורה ברשת.
האפליקציה מאפשרת למשתמשים לנהל שיחות וידאו עם אנשים אותם הם לא מכירים כלל. הועלו חששות רבים בקרב עיתונאים ממדינות שונות לשמירת הפרטיות באפליקציה, לא רק משום שהיא נפוצה בקרב ילדים ועשויה לחשוף אותם לעברייני מין אלא גם בעקבות דיווחים של מספר משתמשים על בריונות בטיקטוק, כולל התעללות גזענית ואנטישמית.
פן נוסף בסכנה הוא החשש מהתמכרות, כיוון שהשימוש בטיקטוק יכול להיות ממכר והמשתמשים עלולים להתקשות בהפסקת השימוש באפליקציה. הוכחות לטענה הזאת ניתן לראות כל יום ברחוב או בבית. לא פעם נתקלתי בילדים ובני משפחה צעירים הנמצאים בסופר, בתור למאפיה, רואים סרט, יושבים מול מורה בזום או משתתפים בארוחה משפחתית תוך שהם עושים מפעם לפעם באיזה אופן חסר מודע תנועות ריקוד מתוך האפליקציה. לאחר שהעירו להם והסבו את תשומת ליבם לעניין הם נראו נבוכים והפסיקו עם הפעולה מיד. נדמה היה כי הקיצו מתוך איזה 'טראנס' או עולם פנימי שהחברה מבחוץ לא שותפה לו. מנותקים מהמציאות.
בנוסף האפליקציה חושפת את הילדים לתכנים לא נאותים כמו קליפים פרובוקטיביים. מבקרים רבים של האפליקציה קוראים להורים להיות יותר מעורבים בתכנים אליהם נחשפים ילדיהם דרך האפליקציה, והסכנה שבדבר לא עוצרת אצל ילדים. היא נמצאת גם אצל מבוגרים. בינואר 2019, חקירה של מכון החשיבה האמריקני פיטרסון לכלכלה בינלאומית תיארה את טיקטוק כ"בעיה", המהווה איום ביטחוני לאומי על המערב, וציינה את הפופולריות של האפליקציה בקרב משתמשים מערביים, כולל אנשי צבא, ויכולתה להעביר מידע על מיקום, תמונה וביומטריה לחברת האם הסינית שלה, שאינה יכולה מבחינה משפטית לסרב לחלוק נתונים עם ממשלת סין. פיטרסון גם הביע חששות כי טיקטוק יכולה לשמש "מניפולציה של דעת הקהל".
ב-3 ביולי 2018 נאסר על השימוש טיקטוק באינדונזיה, לאחר שהממשלה האינדונזית האשימה אותו בהוצאת "פורנוגרפיה, תוכן לא ראוי וחילול הקודש". בנובמבר 2018 חסמה ממשלת בנגלדש את הגישה לאתר האינטרנט של טיקטוק. בנוסף, בשנת 2018, ננזפה טיקטוק על-ידי צופי התקשורת הסינית על הצגת תוכן "לא מקובל", כגון קטעי וידאו המתארים הריונות בגיל ההתבגרות. בדצמבר 2019, צבא ארצות הברית אסר על חייליו להשתמש בטיקטוק. בחודש יולי חברת 'ולס פארגו' הוציאה הנחיה לעובדיה להסיר את האפליקציה וממשלת הודו אסרה על הצגת האפליקציה, לצד 58 אפליקציות סיניות נוספות.
ניתן לראות שהדעות והמחשבות בעד ונגד הן חזקות ומבוצרות, אבל יש דעה אחת שאין עליה עוררין. הטיקטוק היא תופעה חברתית שאולי תדעך בעתיד ואולי תתעצם אך כרגע היא נמצאת והיא נוכחת, חזקה ומשפיעה והאחריות שלנו היא לשמור על ראש ביקורתי ומודעות גבוהה בין אם אני רואה את האפליקציה כדבר שלילי או חיובי.
