באוגוסט 1951 יצאו מרים פראושטטר, צעירה בת 20 מרחוב ארנון 9 בתל אביב ("הבית הכחול") תלמידת "סמינר הקיבוצים", וחברה גדעון גרץ איש פלמ"ח בן 21 לטייל בגליל העליון ובערב היה בכוונתם להגיע לפסטיבל המחולות בקיבוץ דליה. הם החנו רכבם באזור תל-אל-קאדי (תל דן) והחלו ללכת בתוך שדה חמניות ומבלי משים חצו את הגבול לשטח הסורי ונתפסו על-ידי כפריים באזור שירו ופצעו את הבחור. ניתן רק לשער מה היה גורלם של שני הישראלים אלמלא עבר במקום ג'יפ צבאי סורי ובו קצין סורי שקיבל כנראה הוראה להביא את השניים לדמשק.
השניים נשבו והוחזקו בכלא "אל מאזה" בדמשק. גדעון נפצע ברגלו וטופל על-ידי רופא בכלא הסורי. השניים נחקרו. כשמרים פראושטטר לא שבה לביתה פרסמו הוריה המודאגים מודעה בעיתון "דבר" ב-23 באוגוסט 1951 וזו לשונה: "מרים פראושטטר, תלמידת סמינר הקיבוצים, יצאה מביתה ביום ו' אחר-הצהריים וטרם חזרה. כל מי שראה אותה או יודע משהו אודותיה מתבקש למסור מיד לאחד מהכתובות הבאות: משטרה קיבוץ סער, טל. נהריה 10, תל אביב רחוב ארנון 9 פראושטטר".
לאחר שהתברר שגדעון גרץ ומרים פראושטטר נמצאים בשבי הסורי, הוחל במשא-ומתן לשחרורם בין נציגים ישראלים וסוריים. השניים הוחזרו לאחר כחצי שנה בשבי הסורי תודות ללחץ מצד ישראל לשחרורם. בחודש פברואר 1952 הושלמה עסקת השבתם ארצה. בתמורה להחזרת השבויים הישראלים החזירה ישראל לסוריה דרך גשר בנות יעקב שישה מלחים וספינה סורית שנתפסו בראש הנקרה.
מרים רוזן (פראושטטר)
עם שובה הביתה מהשבי הסורי השלימה מרים פראושטטר את לימודיה בסמינר הקיבוצים ובספטמבר 1952 הגיעה לקיבוץ שריד כמורה שכירה. כאן בשריד הכירה את רפי רוזן, מילדי הקיבוץ הראשונים, בנם של צילה ושלמה רוזן ממייסדי הקיבוץ. בחודש מרס 1954 הם נישאו ונולדו להם נעמה, איילת, זהר ועדי. איילת, לימים איילת קרוא, היא ארכיונאית קיבוץ שריד.
את רוב שנותיה הקדישה מרים רוזן להוראה וחינוך במוסד המקומי בשריד, בקיבוצים שכנים ובמוסד האזורי "עמקים". התמסרה בכל מאודה לעבודה עם חברת הנוער "שביט". בין לבין יצאה ללימודים. ב-1964 ניצלה את שנת השבתון שלה להשלמת תואר בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. פעמיים הייתה מזכירת קיבוץ (1977-79); (1992-96). מרים נפטרה ב-2005 בגיל 75 והובאה למנוחות בקיבוצה שריד (המידע הוא מאתר ארכיון קיבוץ שריד)
גדעון גרץ
גדעון גרץ הבחור שנשבה בשבי הסורי יחד עם מרים רוזן, נולד ב-29 בנובמבר 1929 בתל אביב. אביו, היינץ גרץ, היה שותפם של מאיר דיזנגוף ומאיר אריסון בבעלות על חברת הספנות מ. דיזנגוף. בנערותו למד גדעון במוסד החינוכי בבית-אלפא, והיה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בשנת 1946 התקבל לבית-הספר החקלאי במקווה-ישראל. בראשית שנת 1948, בגיל שבע-עשרה וחצי, התגייס לפלמ"ח. שירת בפלוגה ד' של הגדוד החמישי בחטיבת הראל, והשתתף בקרב על שועפת ובקרב על שיח-ג'ראח. במהלך הקרב על כיבוש בית נששיבי, נפצע ברגלו ופונה לבית החולים הדסה הר-הצופים. לאחר תקופת החלמה בת כחודשיים, חזר לפעילות מלאה בשורות המחלקה ששהתה במשלטים באזור לטרון.
בתחילת שנת 1949 השתחררה המחלקה והשלימה את הקמת קיבוץ רבדים. בשנת 1951 הצטרף לעסקי אביו היינץ גרץ בחברת מ. דיזנגוף. בקיץ 1951, כאמור, נשבה בשבי הסורי ונפצע על-ידי כפריים סוריים . בשנת 1954 החל לימודיו באקדמיה לפיסול בפירנצה והפך לימים לאמן בינלאומי בעל שם, אשר פסליו מוצגים במוזאונים ובאתרים ציבוריים במדינות רבות, ברחבי העולם. בין פסליו פסל אנדרטת "שלהבת עציוני" שהוקם בגן בלומפילד בירושלים (מול גן הפעמון) להנצחת פעלה של חטיבת עציוני במלחמת העצמאות. גדעון גרץ מתגורר באיטליה (המידע הוא מארכיון הפלמ"ח ומיידע אישי).
ישבה יחד עם שושנה הר ציון בכלא הסורי
אגב, בנה של מרים רוזן, זוהר רוזן, בן קיבוץ שריד מספר לי פרט מעניין לא ידוע והוא שאמו מרים ישבה זמן קצר בכלא הסורי יחד עם שושנה הר ציון אחותו של מאיר הר ציון שגם טיילה וחצתה את הגבול .. זמן קצר אחר כך שוחררה שושנה ונרצחה בערבה. מבדיקה שערכתי אכן שושנה הר ציון שנשבתה יחד עם אחיה מאיר הרציון, נפגשה בשבי הסורי עם מרים פראושטטר והשתיים אף שוחחו בניהן בעת שישבה בכלא הסורי.
משה הר ציון, בנו של מאיר הר ציון, מאשר את הדברים וכך הוא כותב לי: "שושנה ומאיר הר ציון היו בכלא הסורי מ-15.10.51 ושוחררו לאחר כחודש ב-14.11.51. אכן שושנה הר ציון, אחות אבי מאיר הר ציון, שהתה זמן קצר בשבי הסורי יחד עם מרים פראושטטר.
המקרה היחיד של שתי אחיות שהיו בשבי?
פרט פיקנטי מעניין נוסף שכותב לי בנה של מרים רוזן, זוהר רוזן, הוא שאחותה של אמו, יהודית קמלוב (פראושטטר) הייתה בן שבויי גוש-עציון בירדן... נדמה לי שזה המקרה היחיד של שתי אחיות שהיו בשבי. גם לדבריו אלה יש אסמכתא. בעתון "המשקיף" מתפרסמת רשימת 89 הצעירות ששוחררו ב7 ביוני 1948 מהשבי "בעבר הירדן" ובניהן מופיעה שמה של יהודית פראושטטר (אחותה של מרים פראושטטר א.א ). ייתכן שמדובר פה במקרה יחיד בתולדות מדינת ישראל של שתי אחיות שהיו בשבי אבל אני לא בטוח בכך בוודאות מוחלטת.
מי מכיר מי יודע?
פרשת שביים בשבי הסורי של גדעון גרץ ומרים פראושטטר (רוזן) די הוצנעה ולא ידועה ומוכרת והמידע על-אודותיה מועט. והתחושה היא כי לא הכל ידוע ולא הכל סופר בפרשה זו. מי שיודע להרחיב ולספר פרטים על הפרשה מוזמן להגיב ולידע, בפינת התגובות של כתבה זו.
