לממשלו של ג'ו ביידן יש שורה ארוכה של נושאים דחופים לטיפול ובראשם הקורונה, שיקום המשק ויחסים גזעיים. אבל טובים הסיכויים, שכמו בממשלים קודמים – גם הפעם קוריאה הצפונית תדחק את עצמה במהירות למקום גבוה בסדר היום, צופה פרופ' ויקטור צ'ה מאוניברסיטת ג'ורג'טאון במאמר בוושינגטון פוסט. קים ג'ונג-און משך בעבר תשומת לב באמצעו פרובוקציות גרעיניות ובליסטיות, אם כי ייתכן שהפעם המשבר יהיה מורכב עוד יותר ויכלול לא רק את הנשק הגרעיני של הצפון אלא גם את הקורונה והקריסה הכלכלית.
נאומו של קים בפני קונגרס המפלגה בתחילת החודש הבהיר, כי פירוק הנשק הגרעיני אינו נמצא על השולחן מבחינתו. הוא הציג תוכנית שאפתנית למודרניזציה של מערכות הנשק, כולל טילים בין-יבשתיים, כלי טיס בלתי מאוישים, צוללות גרעיניות ונשק גרעיני טקטי. קים גם אמר כי ברצונו לפתח טילים לטווח של 15,000 ק"מ, אשר יכסו את כל שטחה של ארה"ב. אם קים יתחיל לפעול בהקדם, ביידן ימצא את עצמו מתמודד עם פרובוקציות בליסטיות – כפי שהיה זמן קצר לאחר השבעתו של ברק אובמה.
אבל הפעם יש הבדל. גל האיומים האחרון של קים בא בעיצומה של מגיפה עולמית שסגרה את ארצו ופגעה קשות בכלכלתה החלשה ממילא. זו יכולה להיות הסיבה האמיתית למשבר, מנתח צ'ה. קים צריך לחשוש מכוחה הצבאי של ארה"ב הרבה פחות מאשר מתוצאותיה של מגיפה המשתוללת במערכת הבריאות הבלתי-קיימת של ארצו. פיונגיאנג אומנם ממשיכה לטעון שלא התגלה במדינה אפילו מקרה קורונה אחד, אבל בפועל המדינה נסגרה לחלוטין והכלכלה צנחה בשיעור דומה לרעב הגדול של שנות ה-90, שחיסל עשירית מתושבי הצפון.
במצב רגיל יכולות סין וקוריאה הדרומית לסייע, אבל הצפון הפסיק כמעט את כל המסחר עימן בשל הקורונה. הסחר עם סין, המדינה הכמעט-יחידה הסוחרת עם הצפון, צנח אשתקד ב-70%. החיסון עדיין רחוק; גם לקוריאה הדרומית, המקור הסביר ביותר, עדיין אין חיסונים ולא צפוי שיהיו לה לפני תחילת אפריל. לסין יש בעיות שלה עם המוטציה החדשה, ודיפלומטיית החיסונים שלה מתמקדת באפריקה ובדרום אמריקה. כל זה אומר, שסוף המגיפה איננו באופק.
ממשלו של קים עשוי לנסות להשתלט על השווקים הפרטיים הקטנים במדינה. בקונגרס המפלגה האחרון נאמר כי במסגרת זו ייתכן שהאזרחים יחויבו למסור למדינה את הדולרים, האירו והיואן יקרי הערך שבידיהם, אותם קנו בשוק השחור. צ'ה מציין, כי מחקרו העלה שרוב ההתנגדות לממשלה נוצרה כאשר היא ביצעה צעדים כמו רפורמת מטבע, העלתה מיסים או סגרה את המשק. אם המשטר יהיה נואש עד כדי כך שיבצע צעדים אלו, הוא עלול למצוא את עצמו מול מפגינים – העלולים להפוך למפיצי-על של הקורונה ובכך יחמירו עוד יותר את המשבר.
התמוטטות כזו עלולה לפתות את הממשלה להנחית מהלומה צבאית על אויבים חיצוניים, כדרך להצדיק את הידוק אחיזתה מבית באמצעות דיכוי אכזרי. במקרה הגרוע ביותר, השילוב של מחלה וכלכלה קורסת עלול להוביל לתוהו ובוהו, בו תאבד הממשלה את שליטתה על הנשק הגרעיני, עד כדי שיגור כמה טילים. המשמעות של כל אלו היא, שהממשל החדש עלול להיתקל במשבר קוריאני שאינו דומה למצב כלשהו בפניו ניצבה ארה"ב בעבר. כדאי מאוד שביידן יפקח עין מקרוב.