בנאום ההשבעה שלו בשבוע שעבר, ג'ו ביידן הצביע על אויב: "עלינו להתמודד עם עליית הקיצוניות הפוליטית, העליונות הלבנה וטרור פנימי – ונביס אותם. אני יודע שהכוחות המפלגים אותנו עמוקים ואמיתיים. אבל אני גם יודע שהם אינם חדשים. ההיסטוריה שלנו היא מאבק מתמיד בין האידיאל האמריקני לפיו כולנו נוצרנו שווים, לבין האמת המכוערת והקשה בה גזענות, נטיביזם, פחד ודמוניזציה קרעו אותנו לגזרים זמן רב".
ביידן אמר בעבר, כי חש מחויבות להתמודד לנשיאות לאחר שדונלד טראמפ נראה ב-2017 כמי שמגן על המשתתפים בצעדת הגזענים הלבנים בשרלוטסוויל. הד לכך היה בהסתערות על הקונגרס שבועיים קודם לכן, כאשר חלק מן הפורעים השמיעו ססמאות בזכות השואה. ביידן מיתג אותם כ"טרוריסטים פנימיים".
חמש שנים של טראמפיזם העצימו את השיח על האיום מצד ימנים קיצוניים בדמוקרטיות המערביות, מציין אישאן ת'רור, בעל טור לענייני חוץ בוושינגטון פוסט. מגרמניה ועד ניו-זילנד וגם בארה"ב, קיצונים חמושים ביצעו מתקפות עקובות מדם; בכמה מקרים ניתח למתוח קו המחבר בין ההסלמה שלהם לבין הרטוריקה המתלהמת של טראמפ, טוען ת'רור. האיום מצידם הוא אמיתי לגמרי.
חוקרי ההסתערות על הקפיטול אומרים, כי גזענים לבנים – חלקם המוכרים לבולשת הפדרלית – נכחו בעצרת של טראמפ שקדמה להתפרעות. קרוב לחמישית מבין 140 הנאשמים עד כה שירתו בצבא. לפני השבעתו של ביידן הורחקו 12 מחיילי המשמר הלאומי, מחשש שיש להם קשרים לקבוצות אנטי-ממשלתיות. בגרמניה התעורר השנה חשש מפני חדירת גזענים לבנים וניא-נאצים לכוחות הביטחון (ראו קישור משמאל). ביולי שעבר פיזרה הממשלה יחידת עילית של הצבא, מחשש שלמפקדיה יש קשר לימין הקיצוני. אבל פקידים בממשל טראמפ לא לקחו את האיום ברצינות הראויה. "בקשותינו מעמיתינו האמריקנים לסיוע משפטי ולחילופי מידע על קבוצות ימין קיצוני לא זכו למענה", אומר איש מודיעין אירופי.
קיימת קשת רחבה של התנהגות ימנית קיצונית מדאיגה. מאחורי המיליציות הכמו-צבאיות המתאמנות בפעילות אלימה, הגיוס לימין הקיצוני בנוי על הפצת טענות כוזבות מבית מדרשה של QAnon. העיקרית שבהן טענה, שטראמפ הופקד על הריסתה של כת בראשותם של דמוקרטים וידוענים, הסוחרת בילדים למטרות מין ואף אוכלת אותם. תבוסתו של טראמפ ונצחונו של ביידן לא גרמו לתיאוריות הללו להיעלם.
קולות דומים מתפשטים באירופה, שם מפגינים ימנים קיצוניים חוזרים על טענות דמויות QAnon. "אם מישהו היה זקוק להוכחה להשפעתן הבינלאומית חסרת הגבולות של פלטפורמות הטכנולוגיה האמריקניות, הוא מקבל אותה", אומרת אנה-סופי הרלינג מחברת NewsGuard העוסקת אחרי כזבים ברשת. ואילו הת'ר אשבי כתבה ב-Foreign Policy: "במקום להתייחס לקיצוניות הימנית כאירועים מבודדים במדינות ספציפיות, הגיע הזמן להכיר בכך כתופעה עולמית ההולכת ומתרחבת. אם ארה"ב והקהילה הבינלאומית לא יגייסו במהירות משאבים כדי להתאחד נגד איום זה, הן עלולות להחמיץ הזדמנות חשובה לבלום אותו". לדבריה, הממשלה והחברה צריכות להשקיע בחינוך ארוך טווח לצריכת מדיה, כדי להתמודד מול הכזבים.
אולם, טועם ת'רור, השאלה מה ניתן לעשות היא בעייתית. ארה"ב אינה יכולה לצנזר או להפליל חלק מההסתה כפי שאירופה יכולה, אם כי ממשל ביידן צפוי לנקוט בגישה תוקפנית יותר כלפי חברות הטכנולוגיה במטרה להילחם בכזבים המופצים בפלטפורמות שלהן. פעילים ומחוקקים רבים בוושינגטון קוראים לטפל בטרור הפנימי בדומה לדרך בה נאבקה ארה"ב בטרור החיצוני אחרי 9/11.
אחרים חוששים, שארה"ב לומדת את הלקח הלא-נכון מן המאבק בטרור. הללו מציינים, כי כבר יש עשרות חוקים פדרליים נגד טרור, הסתה ופשע מאורגן בהם ניתן להשתמש נגד טרור פנימי, וכל הנחוץ הוא ממשל שירצה לעשות זאת. למעלה מ-130 פעילים וארגונים בתחום זכויות האדם מזהירים, כי יצירת עבירה נפרדת של טרור פנימי עלולה לשמש ככלי נגד קבוצות מיעוט.
