דברי אלוהים חיים לנביא ירמיהו (א׳ 0): ראה הפקדתיך היום הזה על הגויים ועל הממלכות, לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס, לבנות ולנטוע.
תזמון זה דבר מאוד מדויק, וכשענקית תרופות מחכה עם ההודעה על סיום הניסויים ויציאת חיסון לשוק עד בדיוק אחרי יום הבחירות, הדבר מעורר תמיהה, מדוע לא עשו זאת יומיים קודם לכן, מדוע חיכו?! כך גם כשהחברה הגדולה ביותר לשיווק ישיר, אמזון, מחכה עד שהנשיא דונלד טראמפ יסיים את תפקידו והנשיא המחליף ישבע, ואז מודיעה קבל עם ועולם "אנחנו מוכנים עכשיו לעזור במבצע החיסון ההמוני". נשאלת השאלה מדוע לא לפני שבוע, שבועיים, חודש או חודשיים. זו אותה חברה ששלחה את 800,000 עובדיה ללא ציוד מגן מספיק, כמו מרבית החברות האחרות, אך הבינה עד מעט שעצם קיומה מותנה בבריאותם של אותם עובדים, וכך היא שינתה את דרכיה.
אין זה יד המקרה כמובן, וחברות הענק פשוט לא סבלו את הנשיא טראמפ. ענקיות התרופות חיכו ליום בו הוא יעלם, והן תוכלנה לחזור למכור את התרופות הבסיסיות שעשרות מיליוני אמריקנים (בעיקר מבוגרים) צורכים ותלויים בהן במחיר גבוה כפליים או פי שלושה בשוק האמריקני מאשר בדיוק אותן תרופות שהן מייצאות למדינות אחרות (דוגמאת קנדה). אותן יצרניות עדיין נלחמות ומנסות למנוע את חזרת התרופות בשוק המקביל, בתואנות שונות ומשונות, ולעזאזל החולים שצריכים לעיתים לבחור בין תרופות לבין אוכל.
בעולם יותר טוב, בו שיקולים פוליטיים, כמו גם ההתמקדות ב"אני, שלי, עבורי ובשבילי" מאבדות מחשיבותן וטובת הכלל ניצבת בפני האנשים, לא היו מבוזבזים עכשיו כמעט שלושה חודשים, ולמעלה ממאה אלף מתים נוספים, והיינו מתגייסים כולנו למבצע החיסונים. ארצות הברית של אמריקה מפגרת בגזרה זו אחרי הודו, וטוב שהיא לא האחרונה לגמרי (צרפת מובילה בצד השלילי). ארץ עולם שלישי. אך האם אפשר להאשים את האמריקנים? נראה שזו תרבות המערב, תרבות שמאל "מתקדמת" קלוקלת ביותר.
בארץ, המנסה לחקות את כל מה שקורה בארה"ב, כמובן שניתן למצוא את אותם דפוסי התנהגות בדיוק: שלושה חודשים ארוכים לקח לבנימין נתניהו ולבני גנץ ליצור ממשלת "אחדות" כה מסורבלת, כה ענפה (מבחינת כוח האדם-נושא התארים-ומקבל ההטבות), שאדם בעל תבונה, קרי הבוחר המסתכל מהצד, הבין מיד שאין המדובר ב"חרום" כי אם ב"עסקים כרגיל". נחשוב: אם היה לוקח לנבחרי הציבור וראשיו שלושה חודשים להתאחד בזמן מלחמה (וגם אז ליצור משהו שאינו שונה במאומה מקו הפתיחה), ישראל לא הייתה קיימת. כנראה שישנם דברים חשובים יותר מהתפשטות הנגיף ופגיעתו באנשים ובכלכלה, עד כדי כך שהנבחרים בהם בחרנו לא התעשתו והמשיכו להתנהג כרגיל. אין זו אשמתו הבלעדית של נתניהו - הם כולם אשמים, ללא יוצא מן הכלל.
במלחמה כמו במלחמה
נחזור לתזמון, דבר מופלא ביותר. לפני שנים, עת ישראל (קרי צה"ל) נכנסה לעזה, לא לקח יותר מכמה שעות והועלו אתרים ובהם תמונות זוועה של כל פשעי המלחמה של האויב הציוני. בעוד צה"ל מסכן-עד-מקריב את חיי חייליו למען שמירה על קדושת חיי האויב-חף-מפשע (לכאורה), ובעוד זמן יקר נוצל לשלוח מסרונים כמו גם הודעות טלפוניות לעזתים שעליהם לעזוב ולעבור לאזורים בטוחים, כי צה"ל עומד לתקוף, העזתים האשימו אותנו ברצח שיטתי, חסר מעצורים וחסר פרופורציות. הטבח שטבחנו (כביכול) באוכלוסייה האזרחית גרם למותם של עשרות (ואולי אפילו מאות או אלפי) ילדים, והנה ההוכחה: תמונות של ילדים מתים. יקח זמן עד שיוכח ללא צל של ספק שאותן תמונות היו של ילדים סורים שנטבחו על-ידי בני עמם או של גופות שהוצאו למטרה זו בדיוק מקבריהם בעזה. אך זה כבר לא עניין איש. העולם ידע שישראל עשתה את הנורא ביותר, קצרה חייהם של ילדים חפים מפשע, שתתה את דמם הטהור.
במלחמה כמו במלחמה, אויבי ישראל לא בוחלים בכל אמצעי. אם השימוש בתמונות וגופות ילדים מתים לא הספיק, הרי שמקהלה שלמה עמדה וזימרה: "פשעי מלחמה, זוועות, אויב ציוני, גונבי האדמה, טובחי חפים מפשע, מפגיזי בנייני מגורים, גני ילדים, מסגדים ובית חולים". כמובן שהעובדה שמנהלת החמאס הוקמה דווקא מתחת לאותו בית חולים, מסגד וגן ילדים לא הוזכרו, עובדות לא רלוונטיות למתקפת ה"עליהום" על היהוד. תוך שעות אתרים היו מלאים בקריקטורות, תמונות מטעות וכתבות כזב, וכך חלון ההזדמנויות שניתן למדינת ישראל לפעול (בד"כ 24 עד מקסימום 48 שעות) הלך והתקצר בקצב אדיר.
מה המיוחד בפעילות זו? הלא יקומו פרופסורים נכבדים (יהודים וישראלים כמובן) ויגידו שכל זה נכון לעשותו. המעניין הוא התיזמון: לוקח זמן לצייר קריקטורות, לכתוב מאמרים, להוציא גופות מקברים, לצלמן, להכין סרטונים. כל זה הוכן מבעוד מועד, וברגע הנכון שוחרר לאוויר העולם, כמו סכר שנפתח לאפשר זרימת מים, או עובר שיצא לאוויר העולם לאחר תשעה חודשי הריון.
כך במלחמה, ואנחנו כאמור למודי מלחמה, הן זו הפיזית-ממשית, והן זו בגזרת ההשפעה על דעת הקהל שהיא ממשית לא פחות. לכן כשבוחנים את מה שקורה בארה"ב, התהליכים זהים ואינם מפתיעים לחלוטין. בטור קודם התמקדתי בשימוש בשיטת שלושת אותיות הדלת במלחמת הדמוקרטים להשתיק, למחוק ולבטל כליל את הרפובליקנים - שמרנים - 75 מיליון שהצביעו עבור הנשיא טראמפ. אותם ואת כל מי שמעז לחשוב מחשבות חיוביות על הנשיא טראמפ. אותם ואת כל מי שאי פעם עבד עבורו או בזמן כהונתו. לבטל, למחוק, למנוע מהם פרנסה, לאסור אותם, לגרום לכך שיסבלו סבל רב ולא יתואר, שיתאבדו [שלוש האותיות ניצבות לדה-לגיטימציה, דמוניזציה ודה-הומניזציה, שהן בסיס תנועת החרם נגדנו: אנחנו תת-אנוש, אנחנו התגלמות הרוע, לפיכך כל מה שקורה לנו אינו מספיק, חייבים להעניש, לבטל, להתעלם, למגר ולהעלים את הבעיה (היהודית לגבינו והשמרנית בארה"ב). זו גישה יעילה עד מאד, וכבר נוכחנו על בשרנו את התפרצות האנטישמיות - הגל הנוכחי - ועוד זוכרים אנו גל קודם - עת הפתרון הסופי יושם הלכה למעשה.]
נקי מכל זכר
נכנס הנשיא ג'ו ביידן לתפקיד והדבר הראשון על סדר היום הוא למחוק את כל מעשיו (וזכרו) של הנשיא היוצא. 17 צווים נשיאותיים, עוד לפני שהחליפו את התמונות בבית הלבן, עוד לפני שהכניסו את דברי משפחת הנשיא למשכנם החדש. זה הדבר הבוער ביותר בשעות הראשונות - למחוק את מורשת טראמפ (המתועב, המסוכן, אוסמה-בן-לאדן, מנהיג 75 מיליון טרוריסטים מקומיים שחייבים לתכנת מחדש, להתאים לשלטון המוחלט של הדמוקרטים - להלכה כמו גם על המחשבה).
כיוון שאני ברשימת התפוצה לעתונאים של דוברות הנשיא הנבחר (שהפכה לדוברות הבית הלבן), קיבלנו את מלל הצווים בזה אחר זה, וישבתי לקרוא אותם בעיון. ממש כמו פעילות החמאס בעזה, כך גם הצווים הנשיאותיים - הרבה מאוד עבודה הושקעה בהם, שבועות וחודשים רבים. למעשה, מכמה מהם נראה שמתחילת כהונתו של הנשיא טראמפ, ישב "סופר דברי הימים" ומנה וכתב את כל הצווים, חוקים ושאר הוראות השעה שצריך יהיה לבטל בבוא היום. מדהים לראות איזו אדמה חרוכה הדמוקרטים והנשיא יוצרים, הם לא משאירים ולו אבן או סלע אחד בדרכם. האזור חייב להיות נקי מכל זכר, בין אם הוא חיובי או שלילי. עבורם, כל מה שקשור לנשיא טראמפ הוא מתועב, וחייבים, בכדי לצעוד קדימה, בצורה "מאוחדת", לנתוץ ולהרוס.
אנחנו - העם שחווה על בשרו את השואה, את הפתרון הסופי לבעית היהודים-מקקים, שנשבענו "לא עוד" - חייבים לדעת לזהות את התהליכים הקורים עכשיו. אנחנו - היהודים שעזרו לקומוניסטים לעלות לשלטון והיו הראשונים שהוצאו להורג, כאדיוטים-שימושיים - חייבים לזכור את ההיסטוריה ולראות את המקביליות, שמא נחזור על אותה היסטוריה בדיוק.
ואנחנו - שמשך לפחות מאתים השנים האחרונות מכירים אישית את הפרוטוקולים של זקני ציון, ובהם תיאור השימוש בו אנו עושים בדם ילדים נוצרים לאפית מצות לחג הפסח שלנו - צריכים להזדעזע ולהוקיע עלילות דם מודרניות ובהן "הנשיא ישתמש בקודים של הפצצות הגרעיניות", "הנשיא מתכנן לתקוף את אירן", "הנשיא לא יעזוב את הבית הלבן וילחם", "הנשיא הוא אוסמה בן-לאדן ששלח את חייליו להשתלט על הקונגרס, כי הם מצייתים לו באופן עיוור ומוחלט", "הנשיא אינו שפוי ואיבד את דעתו כליל", "הנשיא יחון את עצמו ואת ילדיו", וֹעוד ועוד ועוד (ממש כמו הפרוטוקולים של אבות אבותנו, הלא הם זקני ציון).
תוצאות שליליות
דבר מאוד לא בריא קורה בארה"ב. אין זו אי-הסכמה על המשך הדרך, כי אם שני חלקים הדוחים זה את זה, כשחלק אחד לא בוחל בכל אמצעי לבטל, להרוס, להעניש ולגרום לצד האחר להעלם אחת ולתמיד. ממש הפתרון הסופי.
אלא שדברי אלוהים חיים לירמיהו הנביא ודרכו לגויים לא נאמרו בדרך הוראה: "סקל את האבנים, דשן וטפל בכדי שתוכל לשתול ולהשקות, ולחוות ולראות במו עיניך בצמיחה מחודשת". הנביא מזהיר את הגויים - לכו בדרך הרע, ותענשו בכל חומרת הדין. לכו בדרך הטוב, ושכרכם בוא יבוא. הנשיא החדש והדמוקרטים מנסים להרוס את כל השפע והברכה של ארבע השנים האחרונות. דבר זה יביא בהכרח לתוצאות שליליות. שכן מי שכל מטרתו שלילית, שלא יתפלא כשהתוצאה תרדוף גם אחריו!
אחר-דבר:
אלו שלא נלחמים על דברים שחייבים להלחם עליהם, סופם שלא יהיה מי שילחם עבורם. ראה פסטור נימלר. כשאנו שותקים, העולם מקשיב ושומע. ראה את הסבר היטלר מדוע אין לחשוש לתגובת העולם לפתרון הסופי לאור תגובתו לשואה הארמנית. ואלו שלא יודעים את ההיסטוריה, גורלם שיחזרו עליה. ולכל מי שמבטיח ברבים שלא נחזור על מה שהיה, לפי הסיסמה "Never Again" ונוסע לפולין למצעדי החיים ומתעלם כליל או שוכח את הניצולים שחיים בשכנות, בסמיכות, כאילו שהם לא קיימים, הרי שכל זה שווה כקליפת השום והוא לצנינים בעיני. אין זו זילות השואה לראות את המקביליות בתהליכים שקורים בעצם ימים אלו, ולכל המטיפים למיניהם - מי כמונו, שרידי השואה וילדיהם, אודים מוצלים מאש, שמוטלת החובה עלינו לראות, להבין, להתייצב, להזהיר ולפעול. ויפה שעה אחת קדימה; אם כי נראה שזה מאוחר, מאוחר מאד.
