אינני אוהב, זאת בלשון המעטה, את הסוכריות המתקתקות שמנהל התכנון במשרד הפנים מפזר לאחרונה בכל הקשור לתמ"א 38. העובדה שהאריכו את ימי התוכנית עד לאוקטובר 2022 והעניקו אי-אילו הטבות פרוצדוראליות ליזמים, אינה שקולה כלל ועיקר אל מול אי-הוודאות הבסיסית של המשך התוכנית.
לפרוטוקול: התמ"א 38, על כל חסרונותיה, ויש לה אכן כאלה, הינה התוכנית הזמינה הטובה ביותר להתחדשות עירונית. היא טומנת בחובה מספר יתרונות משמעותיים, הן מיגון כולל של בנייני מדינת ישראל כנגד רעידת אדמה צפויה, הן התחדשות עירונית ושדרוג שכונות ותיקות והן תוספת משמעותית של היצע דיור.
לתמ"א 38 אין שום אלטרנטיבה ראויה באופק ולכן אין זה מקרה שלא מנהל התכנון, לא הרשות להתחדשות עירונית ולא שום גוף אחר ידע להציע במהלך ה"פינג פונג" של השנתיים האחרונות, כל צל צילה של תוכנית אחרת במקומה.
נהפוך הוא: לא רק שעל מנהל התכנון "להרים ידיים" ולהכריז בריש גלי ש"תמא 38 נוע תנוע", אדרבה עליו לצ'פר, ובאופן משמעותי את היזמים, להרחיב את הזכויות שלהם דוגמת אפשרות לאיחוד מגרשים במסגרת תמ"א 38/2 ובד בבד לדאוג לכך שהנושא הבעייתי של תקצוב תשתיות משלימות, שנמצא בעימות מתמיד בין היזמים לבין העיריות, ייפתר אחת ולתמיד.
גם העובדה שלאחרונה "נזרקה" האחריות על תמ"א 38 לפתחן של העיריות והרשויות המקומיות. כלומר, כל אחת תוכל לנהוג בתוכנית כרצונה, הינה בלשון המעטה תמוהה, שלא לאמר הזויה. האם באמת מישהו ממקבלי ההחלטות במנהל התכנון ובממשלה בכלל, מצפה שכל אחת מ-77 העיריות ו-255 הרשויות המקומיות במדינת ישראל תאמץ מדיניות נפרדת? ואם כן, בשביל מה הכריזה ממשלת ישראל עוד לפני 16 שנה על תמ"א 38 כתוכנית לאומית למיגון בניינים בפנים רעידות אדמה?
לכן, ולדאבוני הרב, ה"סוכריות" האחרונות שזרקו פקידי מנהל התכנון על ראשם של היזמים, לא רק שלא ישפרו עמדות, הן גם יבלבלו עוד יותר הן את העיריות, הן את היזמים והם את הדיירים, ולא רק שלא יביאו בעתיד הקרוב ליותר פרויקטים של תמ"א, אדרבה, עלולים מאוד לצמצם אותם משמעותית.
נכון לעכשיו, לאחר שנה קשה מאין כמותו של מגיפת קורונה, מיליון מובטלים, משבר כלכלי עמוק מאין כמותו ומעט מאוד התחלות בנייה, נאמדת ההתחדשות העירונית בכלל בכ-15 אחוזים בלבד משוק הדיור (כולל פינוי בינוי) ואם נתייחס לתמ"א 38 בלבד, הרי שמדובר בסך-הכלב כ-8 אחוזים מהשוק.
ניתן היה בנקל להכפיל ולשלש את הפרויקטים של התמ"א, הן באזור הביקוש והן בפריפריה, שם רוב רובם של הבניינים אינם ממוגנים כלל בפני רעידות אדמה. האחריות, דומני, תהיה על מקבלי ההחלטות בממשלה, כולל מנהל התכנון, בבוא יום פקודה. והוא, לצערי הרב, בוא יבוא!