X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מרחב הכחשה [צילום: פיקוד מרכז]
ממוקד ברוסיה [צילום: פיקוד אירופה]
ביקור מפקד סטקום בישראל, ינואר 2021 / The Watchman with Erick Stakelbeck
שינוי בתוכנית הפיקוד - בעקבות הסכמי אברהם

ישראל עוברת למרכז, ולא רק טכנית

הסכמי אברהם אפשרו להעביר את ישראל למיקומה הטבעי בחלוקת האחריות של צבא ארה"ב – ויהיו לכך יתרונות רבים גם מבחינה ביטחונית וגם מבחינה מדינית הדבר יפשט את התיאום ושיתוף הפעולה עם כוחות ארה"ב, המתקיימים כבר כיום, ותפתח פוטנציאל לאינטגרציה משופרת בתכנון, בהיערכות ובמבצע במקביל, על ישראל לשמר את היחסים המצוינים שפיתחה עם פיקוד אירופה
▪  ▪  ▪

ב-15 בינואר הודיע הפנטגון על שינוי ב"תוכנית הפיקוד האחוד" UCP2020, שבמסגרתו תועבר ישראל מאזור האחריות של פיקוד אירופה (EUCOM - יוקום) לזה של פיקוד המרכז (CENTCOM - סנטקום). זאת, במסגרת בחינה המתקיימת כל שנתיים להערכת התאמת הפיקודים וגבולותיהם לסביבה המבצעית, לצמצם סיכונים ולהגן על האינטרסים של ארה"ב ועל שותפיה.
וול סטריט ז'ורנל פרסם באותו יום, כי הנשיא דונלד טראמפ הורה לפנטגון להעביר את ישראל לסנטקום, כדי לעודד את שיתוף הפעולה בינה לבין מדינות ערב נגד אירן, ולאור השינוי שהתחולל ביחסי ישראל באזור, לאחר עשורים של עוינות כלפיה מצד מדינות רבות שבאחריות סנטקום. כאחרים, כורך המאמר את ההחלטה בשורת פעולות שנקט ממשל טראמפ בימיו האחרונים כדי לעצב את סדר היום של ממשל ביידן. בצל המהומות המזעזעות שהתחוללו בקפיטול, ותחת מטח החלטות וצווים של הרגע האחרון, מובנת הנטייה לצבוע את כל החלטות הממשל היוצא במברשת פוליטית רחבה ושלילית, אולם העברת ישראל לאחריות סנטקום מצדיקה התבוננות מקצועית רחבה ועמוקה יותר.
העברת ישראל לסנטקום אינה בגדר חריג שבוצע במחטף, ובתולדות התוכנית הוכנסו שינויים רבים בעקבות התפתחויות אסטרטגיות וטכנולוגיות, שהצדיקו עידכון גבולות פיקודים אזוריים או הקמת פיקודים חדשים, כגון פיקודי הסייבר והחלל. סנטקום הוקם בינואר 1983 בעקבות הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ב-1979, ואולי גם בשל המהפכה האיסלאמית באירן. הוחלט אז לא לצרף אליו את "מדינות העימות" ישראל, סוריה ולבנון, "כדי לשפר את האפקטיביות והאמינות שלו במגעיו עם מדינות ערביות ומוסלמיות אחרות", ושלושתן נותרו לפיכך באחריות יוקום.
ב-2004, לאחר הפלישות לאפגניסטן ולעירק, אישר הנשיא ג'ורג' בוש הבן להעביר את סוריה ולבנון לסנטקום. ישראל נותרה אז באחריות יוקום, ולצידה הרשות הפלשתינית. שינוי גזרות בין פיקודים הוא אפוא חלק משגרת הפנטגון בהתאמת הארגון לסביבה האסטרטגית וביטוי להבשלת ההכרה בהשתנותה.
פערים במענה לאיום הטילים
הפיקודים האזוריים מופקדים על כוחות צבא ארה"ב ועל היחסים עם שותפיה במרחביהם. כך אחראי כיום יוקום, הממוקד ברוסיה ובאיומיה כלפי אירופה ונאט"ו, על תכנון אסטרטגי ומבצעי, מבצעים, מודיעין, לוגיסטיקה, אימונים והדרכה, טכנולוגיה ורכש, ועל תיאום תחומים אלה עם שותפיו באירופה, וכן עם ישראל. תחום בולט בעשייה המבצעית המשותפת של יוקום עם צה"ל הוא הגנה מפני טילים, שבו פועלים יחדיו לתכנון, תיאום, תרגול, וקישוריות המערכים המבצעיים של ישראל עם אלו של ארה"ב, ולעתים גם עם חברות נאט"ו נבחרות. אלפי חיילי צה"ל וצבא ארה"ב בפיקוד אירופה נטלו לאורך השנים חלק במשימות משותפות, בשגרה ובחירום.
אולם גם בתחום ההגנה מטילים, המרשים בהישגיו, הסתמנו פערים במענה הכולל לאיום. בעוד יוקום אחראי על הגנת ישראל, איום הטילים עליה מגיע ממרחב האחריות של סנטקום: הן אזורי השיגור מאירן ועד לבנון ותימן, והן המרחב האווירי שבו נדרשת ישראל לפעול נגדם. סנטקום גם מחזיק ביכולות המודיעין והתקיפה הרלוונטיות של ארה"ב. מענה מבצעי שלם לאיומים על ישראל מחייב שילוב מאמצים של צה"ל במקביל לסנטקום ויוקום, ועם מערכים אסטרטגיים נוספים בממסד ההגנה האמריקני.
לדברי הפנטגון, בעקבות הסכמי אברהם הבשילו התנאים להעברת ישראל לסנטקום. למעשה, כמו יחסי ישראל עם המפרציות, גם יחסי צה"ל עם סנטקום לא פרצו באחת ולא לאחרונה, אלא לאחר שנים של הבשלה שקטה ופרופיל שצמח בהדרגה. ביקור רשמי ראשון של מפקד סנטקום בישראל נערך באפריל 2018 על-ידי גנרל ג'וזף ווטל, שפעל רבות לקידום יחסי הפיקוד עם צה"ל.
גם למפקד הנוכחי, גנרל פרנק מקנזי, שהגיע לארץ פומבית בנובמבר 2019, לא היה זה ביקורו הראשון בישראל. ביקורים ומפגשים עם מפקדי סנטקום ומטותיהם נערכו כבר בראשית העשור שעבר. בראשית 2016 פורסם, כי מתקיים ערוץ דיאלוג משולש של צה"ל ושני הפיקודים בהובלת סגן הרמטכ"ל. ערוץ זה החל בחשאי כעשור קודם לכן, ונמשך מאז בהשתתפות מפקדים וקציני מטה, במפגשים שהתקיימו בעיקר בארץ ובמפקדות יוקום בגרמניה.
המערכה היא בשטח סנטקום
טיעון נפוץ בעבר נגד צירוף ישראל לסנטקום היה העוינות בין ישראל לערבים, והפגיעה באמונם בסנטקום אם ינהל יחסים ישירים עימה. טיעון זה, נכון לשעתו, איבד מזמן ממשקלו. כסימן לבאות, ב-2018 השתתף רב-אלוף גדי איזנקוט בכנס רמטכ"לים שאירח יו"ר המטות המשולבים, גנרל ג'וזף דנפורד, לצד עמיתיהם מסעודיה, ירדן ושותפות נוספות ממרחב סנטקום. מפקד צבא לבנון, אף הוא במרחב סנטקום, בחר להחרים את הכנס. אולם מתיחות בין שותפים במרחב הפיקודי אינה ייחודית לישראל. המשבר הממושך בין קטר לסעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים, שעל סיומו הוכרז לאחרונה, התנהל בין מדינות המארחות בסיסי סנטקום, וגם במרחב יוקום מתקיימים מתחים קשים בין טורקיה לשאר חברות נאט"ו.
יש הטוענים, כי כאשר תקפה ישראל איומים אירניים כלפיה בעירק או בסוריה, נהנה סנטקום ממרחב הכחשה בזכות השתייכותה ליוקום, וכעת יינטל ממנו מעטה זה. אך למעשה מופרך לטעון שהיחסים האסטרטגיים, המודיעיניים, הביטחוניים והצבאיים בין ארה"ב לישראל יכולים להסתתר מאחורי גבולות גזרה פיקודיים. עשור הטלטלה האזורית, התרחבות ההשפעה האירנית במרחב, המלחמה בסוריה ועליית דאעש הגבירו מאוד את הצורך בתיאום משופר בין סנטקום לצה"ל, ושיתוף במודיעין חיוני למבצעיו.
זה שנים ארוכות מנהל צה"ל את המערכה שבין המלחמות במרחב סנטקום, ורמת התיאום ביניהם ללא ספק עמוקה בהרבה מהעידכונים שמעבירה ישראל לכוחות רוסיה בסוריה לצורך מניעת חיכוך. מקור המתחים בין פעילות ישראל לבין שיקולי סנטקום אינו בגבולות הגזרה הפיקודיים, אלא בפעילותם חוצת הגבולות של אירן ושלוחיה במרחב, ובחשש שכוחות אמריקנים באזור יותקפו בתגובה לפעילות ישראלית, בעיקר במזרח סוריה ובעירק, וגם באירן גופא.
בצד החיוב, הצטרפות ישראל לסנטקום תפשט את התיאום ושיתוף הפעולה עם כוחות ארה"ב, המתקיימים כבר כיום, ותפתח פוטנציאל לאינטגרציה משופרת בתכנון, בהיערכות ובמבצעים. בנוסף, תסייע התצורה החדשה לארה"ב לקדם קואליציה אזורית בהשתתפות מדינות ערב וישראל נוכח איומי אירן וגורמי סלפיה-ג'יהאדיה, ותאפשר פלטפורמה לקידום יחסי הביטחון בין בעלות בריתה וסידורי ביטחון אזורי בחסות אמריקנית בתחומי ההתרעה והמודיעין, לוחמה בטרור, הגנה אווירית, הגנה מטילים, אימונים וניהול מלאים. אלה יאפשרו גם להעביר בהדרגה חלק מנטל הביטחון באזור מכתפי ארה"ב לכמה משותפיה.
תחת מטריית סנטקום יהיה טבעי ופשוט יותר לצה"ל לקיים מגעים צבאיים עם גורמים באזור, להסתייע בצבא ארה"ב לתקשורת עם צבאות שכנים, שאין עדיין עם מדינותיהם יחסי שלום, ולשפר את המענה האזורי לאיומים משותפים. צעד מתבקש יהיה להציב קציני קישור מצה"ל במפקדת סנטקום בבסיס חיל-האוויר מקדיל (טמפה, פלורידה) ואולי בעתיד אף במרכז למבצעים אוויריים בקטר.
לממש את הפוטנציאל
בצד האתגרים, פיקוד אירופה נעזר בישראל כשלוחה מבצעית קדמית להפקת לקחים מבצעיים, וכמעט שלא נדרש ליישב מתחים בין ישראל לשותפותיו האחרות, למעט אולי טורקיה. בעיתות חרום לישראל נמצא יוקום פנוי וקשוב לצרכיה, כולל בפריסת ספינות וסוללות הגנה מפני טילים ואספקת חימושים. מול סנטקום, שעתות חירום בישראל הן גם משברים במרחבו, תאלץ ישראל להתמודד עם שמיכת משאבים קצרה, ותתחרה בצורכי שאר שותפותיה של ארה"ב וכוחותיה במרחב.
הניסיון של יוקום ומערכות היחסים המבוססות של צה"ל עמו הם נכס יקר של שני הצדדים. על-מנת למצות את פוטנציאל התועלת של המעבר, חשוב שישראל תשכיל לשמר את יחסיה וממשקי העבודה המעולים שלה עם יוקום במקביל למיסוד יחסיה עם סנטקום, ותסדיר מבעוד מועד אפשרות להמשיך ולהסתייע ביתרונותיו של יוקום גם בעת משברים ביטחוניים בעתיד ולאור תפקידו המרכזי בנאט"ו. נכון יהיה לשמר את ערוץ ICE, גם לאחר שמילא את תפקידו ההיסטורי בקידום היחסים בין צה"ל לסנטקום בחסות יוקום. שאלה פתוחה נוספת היא מקומה של הרשות הפלשתינית בין הפיקודים.
צבאות הם ארגונים הנדרשים לפעול לקידום מדיניות במרחב אחריותם. המדיניות מתאמצת לרוב להדביק את המציאות המשתנה במהירות, בעוד המבנה הארגוני משתרך הרחק מאחור. על הפערים בין המדיניות והארגון לבין הסביבה המתהווה ניתן לגשר בתהליכים גמישים ובהבנה שבעיות חוצות גבולות מחייבות התמודדות פורצת מסגרות.
כמו ישראל ומדינות המפרץ, השכילו צה"ל וצבא ארה"ב לזהות בשלב מוקדם את האתגרים המשותפים להם ואת השותפים החיוניים כדי להתמודד מולם, ועבדו יחד בשקט. כשם שהסכמי אברהם הוציאו לאור יחסים ענפים שהתנהלו שנים ארוכות בהיחבא, העברת ישראל לסנטקום היא הכרה רשמית של הפנטגון בחיוניות המהלך, לטובת האינטרסים והביטחון של ארה"ב ושל בעלות בריתה באזור. אולם אחרי החתונה באים הנישואים, וההחלטה וההצהרות הן רק ראשית הדרך. על ישראל ושותפיה בארה"ב ובאזור לממש בתבונה את פוטנציאל השלב החדש במערכת היחסים האיתנה, למצות את יתרונותיו ולצמצם את מגבלותיו, לתועלת כלל השותפים ולביטחונם.

אסף אוריון הוא חוקר בכיר וראש תוכנית ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS); אודי דקל הוא מנהל המכון.
תאריך:  06/02/2021   |   עודכן:  06/02/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ישראל עוברת למרכז, ולא רק טכנית
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
סימה שיין, אלדד שביט
כל העיצומים יוסרו מיד, המו"מ לא ייפתח מחדש, לא יידונו נושאים נוספים    המשמעות: המו"מ יהיה קשה וממושך, ובינתיים עלולה אירן לבצע פרובוקציות, כולל: הגבלת תנועת פקחי סבא"א באתרי הגרעין, הפעלת המילציות בעירק נגד כוחות הקואליציה ועוד
איתמר לוין
הטענה כאילו משפט נתניהו נועד להפיל "ראש ממשלה חזק מן הימין" אינה עומדת במבחן המציאות    כך גם הטענה כאילו נתניהו קובע את הסגר כדי לדחות את משפטו    תומכיו של טראמפ מתעלמים מהאמת בנוגע לתוצאות הבחירות, ומתנגדיו תוקפים אותו בצורה צבועה על מעשים כשרים לחלוטין    התקשורת הישראלית חוטאת לתפקידה בסיקור החיסונים לקורונה וסקרי הבחירות    המשימה החשובה ביותר של בתי הספר: ללמד את ילדינו כיצד לברור את המידע שהם צורכים
איתמר לוין
זהו התיק החמור ביותר נגד המנהיגות בישראל, לפחות מאז מלחמת יום הכיפורים. זהו התיק בגללו הגענו למספר מתים הזהה למספר החללים באותה מלחמה ולכל קורבנות הטרור - ביחד. זהו התיק בגללו מספר המתים מן הקורונה שקול למספר ההרוגים בדרכים במשך 15 שנה. זהו התיק בגללו יש דם על ידיהם של כל המעורבים - נבחרים ופקידים כאחד
דוד חרמץ
האלוף (במיל') יוסי פלד הופקד כתינוק אצל משפחה קתולית, רגע לפני שהוריו נשלחו לאושוויץ; שם נספה אביו    שש שנים לאחר מכן הגיעה אמו לבית בו התגורר, כדי לקחת אותו. בשל קשיים בתפקודה נאלצה להכניסו לבית יתומים    כשעלה כילד ארצה, התגורר אצל דוד שלו בקיבוץ נגבה וסבל ממצוקה חברתית קיצונית    הילד המנודה הפך ברבות השנים למפקד נערץ על חייליו ולאלוף פיקוד הצפון
איתמר לוין
בכובעו האחד מנהל אביחי מנדלבליט את החקירות בתיקי נתניהו, מקיים את השימוע וחותם על כתב האישום. בכובעו האחר הוא מתערב במימון ההפגנות נגד נתניהו ובגבולות ההפגנות נגדו. ניתוח של עבירת הפרת האמונים כפי שהגדיר אותה בית המשפט העליון, מעלה חשש שיש כאן עבירה פלילית
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il