מלחמת המפרץ הפרסי הראשונה, שהתחוללה בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה, הקנתה למפקד המערכה, הגנרל האמריקני נורמן שוורצקופף, מוניטין של גיבור לאומי וגאון צבאי. לגאונות צבאית נחשבת היכולת ליישם רעיונות מבצעיים חדשניים בשדה הקרב הכאוטי. הדוגמאות הבולטות ביותר במלחמות ישראל הן "מבצע מוקד" במלחמת ששת הימים, ומבצע "ערצב 19" במלחמת לבנון הראשונה, שניהם של חיל האויר. "מבצע מוקד" מוטט תוך שעה שלושה צבאות סדירים ערביים, ומבצע "ערצב 19" זִעזע את הגוש המזרחי והיה מגורמי קריסת ברית המועצות, כשמפקדיה ומפקדי המדינות הגרורות הבינו שאין להם אמצעים לנטרל את יכולת הלוחמה האלקטרונית-אווירית של הגוש המערבי. במלחמת המפרץ הראשונה, שוורצקופף יישם את הרעיונות המבצעיים של האמריקנים לאחר מלחמת וייטנאם, המכונים "המלחמה החדשה" שלפני שלושים שנה הייתה מבוססת על "אש חכמה מנגד" והיום נוספה לה "מלחמת סייבר" שמב"ם (מלחמה בין מלחמות) שלה מתחוללת בכל העולם, ובאינטנסיביות יתר בין ישראל לאירן. את עקרונות השלב הראשון של המלחמה החדשה יישם שוורצקופף באופן אופטימלי. אם היה נכשל, כמו שצה"ל נכשל באותה משימה אחרי חמש-עשרה שנים במלחמת לבנון השנייה, היה מצטמצם הפער בין שני המחנות הלוחמים בשדה הקרב, האבדות של האנגלו-אמריקנים ובעלי-בריתם היו רבות, ואולי לא היה אפשר לראות בסיום המערכה ניצחון אמריקני, כפי שאין לראות בסיום מלחמת לבנון השנייה ניצחון ישראלי. לא זה מה שקרה לפני שלושים שנה, אבל זה מה שקרה אחרי שלוש-עשרה שנים במלחמת המפרץ השנייה כשעל המערכה פיקד הגנרל טומי פרנקס והמצביא העליון היה הנשיא ג'ורג' בוש הבן. אז השיגו האמריקנים נִצְחון-יתר במערכה – לא רק הכריעו את הצבא העירקי אלא גם מוטטו את המשטר ואת הצבא העירקי והניעו לוחמת טרור וגרילה מן הסוג הישן, הנמשכת עד כתיבת שורות אלה שבה כבר ברור שהאנגלו-אמריקנים הובסו. הוכח כי "המלחמה החדשה" יפה למערכות בין צבאות סדירים אך בינתיים לא מול ארגוני טרור וגרילה לא מדינתיים. לכך לא פותחה טכנולוגיה צבאית מתאימה אף שיש ידיעות שהיא בפיתוח מואץ בהווה. את זה למדה ישראל על בשרה גם במלחמת לבנון השנייה וגם בסדרת המבצעים הכושלים מול החמאס ברצועת עזה. בבעיה זאת מתלבטת מערכת הביטחון של ישראל היום: השגת הכרעה בלא אבדות בלתי נסבלות מול ארגוני גרילה וטרור.

מנגנון המלחמה והפיקוד של האמריקנים במלחמת המפרץ הראשונה גרם תסכול רב לפרשנים ולכתבים הצבאיים. הם כמעט לא יכלו לקבל מידע מבוסס בזמן אמיתי ובכוחות עצמם ונאלצו להסתפק במידע שהזרימו אליהם שוורצקופף ופקודיו בגזרת המפרץ ובוש ואנשי צוותו בוושינגטון. רובם לא הבינו את המידע, לכן היו רוב פרשנויותיהם שגויות. גם הפרשנויות של אנשי צבא בכירים לשעבר, שאמצעי התקשורת פנו אליהם, היו שגויות. הם דיברו על המלחמות הקודמות שאותן הכירו ולא היו מודעים להתפתחות "המלחמה החדשה". הלקח: לא רק ממפקדים צבאיים נדרשת מקצועיות אלא גם מכַּתָּבים ופרשנים. לא תמיד הייתה תמימות דעים בין בוש ושוורצקופף. מפקד כוחות הקואליציה, שהיה מושפע ממאפיינים ברבריים-קלאוזביציאניים של התרבות הצבאית, ביקש להמשיך בקרבות עוד ימים אחדים, לפחות עוד עשרים וארבע שעות, כדי לחדור לתוך עירק ולהשמיד את כל צבאהּ וגם את משמר הרפובליקה, כפי שעשה הצבא האמריקני אחרי שלוש-עשרה שנים. בוש האב בלם אותו משום שקיבל מידע מודיעיני על גנרלים עירקים המתכוונים להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. ראש המטות המשולבים, הגנרל קולין פאוול, יעץ לבוש להניח לעירקים לסיים את המלאכה. בוש הניח לסדאם חוסיין לשרוד יחד עם רוב יחידות השרידות שלו. אחרי המלחמה גינו רבים, לרבות שר הביטחון משה ארנס, את בוש האב על כך. היה בגינויים אלה הד לקריאת הברברים להשמיד את האויב. בוש לא היה יכול למלא את הציפיות של מבקריו אלה אף כי היה מעוניין לסלק את סדאם מהשלטון בעירק. הוא היה מנהיג של בני תרבות שאינם משמידים את אויביהם אלא בולמים, מתישים מכניעים ומתַרבתים אותם, כפי שניסה לעשות ללא הצלחה הנשיא ברק אובמה ב"אביב הערבי" ללא הצלחה.

מנגנון המלחמה והפיקוד של האמריקנים במלחמת המפרץ הראשונה גרם תסכול רב לפרשנים ולכתבים הצבאיים. הם כמעט לא יכלו לקבל מידע מבוסס בזמן אמיתי ובכוחות עצמם ונאלצו להסתפק במידע שהזרימו אליהם שוורצקופף ופקודיו בגזרת המפרץ ובוש ואנשי צוותו בוושינגטון. רובם לא הבינו את המידע, לכן היו רוב פרשנויותיהם שגויות. גם הפרשנויות של אנשי צבא בכירים לשעבר, שאמצעי התקשורת פנו אליהם, היו שגויות. הם דיברו על המלחמות הקודמות שאותן הכירו ולא היו מודעים להתפתחות "המלחמה החדשה". הלקח: לא רק ממפקדים צבאיים נדרשת מקצועיות אלא גם מכַּתָּבים ופרשנים. לא תמיד הייתה תמימות דעים בין בוש ושוורצקופף. מפקד כוחות הקואליציה, שהיה מושפע ממאפיינים ברבריים-קלאוזביציאניים של התרבות הצבאית, ביקש להמשיך בקרבות עוד ימים אחדים, לפחות עוד עשרים וארבע שעות, כדי לחדור לתוך עירק ולהשמיד את כל צבאהּ וגם את משמר הרפובליקה, כפי שעשה הצבא האמריקני אחרי שלוש-עשרה שנים. בוש האב בלם אותו משום שקיבל מידע מודיעיני על גנרלים עירקים המתכוונים להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. ראש המטות המשולבים, הגנרל קולין פאוול, יעץ לבוש להניח לעירקים לסיים את המלאכה. בוש הניח לסדאם חוסיין לשרוד יחד עם רוב יחידות השרידות שלו. אחרי המלחמה גינו רבים, לרבות שר הביטחון משה ארנס, את בוש האב על כך. היה בגינויים אלה הד לקריאת הברברים להשמיד את האויב. בוש לא היה יכול למלא את הציפיות של מבקריו אלה אף כי היה מעוניין לסלק את סדאם מהשלטון בעירק. הוא היה מנהיג של בני תרבות שאינם משמידים את אויביהם אלא בולמים, מתישים מכניעים ומתַרבתים אותם, כפי שניסה לעשות ללא הצלחה הנשיא ברק אובמה ב"אביב הערבי" ללא הצלחה.

במלחמת המפרץ השנייה, שהייתה תגובה על פיגוע התאומים ב-11 בספטמבר 2001, בוש הבן הורה להשמיד את משטרו של סדאם כי פיגוע התאומים כה הכאיב לאמריקנים עד שהוא נתן לגיטימציה למהלכי השמדה. אך אז התברר שלאמריקנים במאה העשרים לא הייתה יכולת השמדה כמו שהייתה למונגולים במאה השלוש-עשרה כשהשמידו את בגדד. ּּאז, בתחילת 1258, הגיעו לוחמי האימפריה המונגולית בראשות הוּלאגוּ חאן לשערי בגדד ואחרי מצור קצר נכנעה בגדד ב-10 בפברואר. אחרי נפילת בגדד טבחו המונגולים את רוב תושבי העיר ובראשם הח'ליף אל-מסתעצם הראשון וזרעו הרס וחורבן. בכך הם שמו קץ לתור הזהב הערבי-מוסלמי ומאז הערבים-מוסלמים לא התאוששו עד היום. אבל מה שהרשו לעצמם המונגולים לא הרשו לעצמם האמריקנים אחרי שבע מאות שלושים וחמש שנים. ב-1991 הסכים סדאם לקבל את החלטת האו"ם להשמיד את כל מתקני הפיתוח והייצור של הנשק הגרעיני, הכימי והביולוגי ואת הטילים הבליסטיים של עירק עד 1 באוגוסט 1991, וכן הסכים להרשות לנציגי האו"ם לבקר במתקני הגרעין שלה ביולי 1991. הדבר מלמד שסדאם הבין שבני התרבות חזקים ממנו ומסוגלים להפעיל נגדו את כוחם. הבנה זאת התפוגגה בשלוש-עשרה השנים שבין שתי מלחמות המפרץ.

בוש האב גם מנע משוורקופף להשמיד את משטרו של סדאם חוסיין כי חשש שאירן בעזרת הרוב השיעי של עירק תשתלט על מדינה זאת. מסתבר שהוא צדק ומי שלא הבין זאת היה בנו שמסר את עירק, בינתיים, כפרי בשל לדומיננטיות אירנית. הסיפור עדיין לא גמור אך ארה"ב שילמה בינתיים מחיר יקר מאוד בחיי אדם ובמשאבים על חוסר המעצורים של בוש הבן. חילוקי הדעות בין בוש האב לשוורצקופף על אופן סיום המלחמה דומה לוויכוח בין הנשיא טרומן לגנרל דגלס מקארתור בשנות החמישים על ניהול מלחמת קוריאה. לאורך כל ההיסטוריה מתקיים מתח בין ראשי מדינות למפקדי צבאות. כך היה בימי בית ראשון במתח שבין דוד המלך לשׂר-צבאו יואב על אופן חיסול מרד אבשלום, וכך היה במלחמת העצמאות שלנו כשבן-גוריון פירק את הפלמ"ח וסילק את רוב מפקדיו הבכירים מצה"ל ובראשם את יגאל אלון. המפקד היחיד מהמפקדים הבכירים בפלמ"ח שהשאיר בצה"ל היה הנמושה יצחק רבין, שכמפקד חטיבת "הראל" ברח משדה הקרב ב-20 באפריל 1948. היריבות מהסוג הזה המפורסמת ביותר בהיסטוריה הייתה בין בחיר מפקדי הצבא הרומאיים יוליוס קיסר לבין יריביו מהסנאט. קיסר רצה להכתיב למדינאים את האסטרטגיה שלו ולתפוס מעמד גבוה משלהם. הוא נרצח אך דווקא אנשי סיעתו השתלטו על רומא. לדעת בוש האב, על הניצחון במפרץ להיות מדיני ולא צבאי. ניצחון צבאי מוחלט עלול לערער את האיזון העדין בתוך התרבות האנגלו-אמריקנית בין המדינאים לאנשי הצבא. ______________ השבוע הבא: הטעויות של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש האב; ניצחון במערכה אינו ניצחון במלחמה; את הבוחר האמריקני מעניינים בעיקר ענייני פנים ולא ענייני חוץ; נזקי ניצְחון היֶתר של ישראל במלחמת ששת הימים; הגיבורים האמיתיים של מלחמת המפרץ הראשונה ומלחמת ששת הימים; האינטליגנציה עדיפה על המצ'ואיזם; ליקויי-מודיעין; סין הפיקה לקחים; המשימה העיקרית היום; המוסר הקוסמי; חוקי התנועה של ניוטון