נדהמתי להיווכח כי המינהל האזרחי מתרץ את הפקרת מזבח יהושע בהר עיבל בטענה כי אין לו אחריות על אתרי עתיקות בשטח B. אולם, גם אם האתר בהר עיבל נמצא בשטח B, שבו יש לפלשתינים סמכויות אזרחיות, הרי חלות על שטח זה הגבלות ברורות לגבי נכסים לאומיים והיסטוריים שאינם שייכים לפלשתינים. כמו-כן, המנהל האזרחי מתעלם מכך שמדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות המחייבות שמירת אתרים היסטוריים, והדבר תקף גם לגבי אתרים יהודיים...
לפני מספר חודשים הכריז אבו-מאזן במפורש כי הוא מבטל את החלוקה שנקבעה בהסכם 'אוסלו ב', בנוגע לשטחים שהוגדרו כשטחי A, B, ו-C, אולם למרבה התמיהה לא באה מצדו של ראש-הממשלה כל תגובה לכך, והפלשתינים מממשים כל העת את הצהרתם ומבצעים בניה נרחבת בשטחי C, לאורך ולרוחב יהודה ושומרון - וממשלת ישראל בהנהגתו של בנימין נתניהו שותקת ואינה עוצרת בעדם!
מתברר אם-כן, שבשעה שהפלשתינים מפרים את הסכם אוסלו, ומשתלטים על השטח, הרי מי שממשיכים לקיים באופן אבסורדי את החלוקה הזו הם המינהל האזרחי וממשלת ישראל!!
לפני כ-25 שנה, לאחר חתימת הסכמי אוסלו, פרסם מר אליקים העצני חוברת בשם: 'הסכמים 'יש לכבד" ?' ובו הוא מוכיח כי הפלשתינים מפרים את הסכמי אוסלו (כבר אז!) ומדינת ישראל מתעלמת מכך ומעמידה פנים כאילו לא קרה דבר. מר העצני מציין שאילו הייתה ישראל עומדת על קיום ההסכם היה הדבר גורם לביטולו המידי, עקב כך שהצד הפלשתיני מפר אותי לחלוטין.
מר העצני מסכם את המצב במשפט בסגנון אורוויליאני: "הסכם אוסלו - קיומו (על-ידי היהודים) - הוא בהפרתו (על-ידי הערבים)". דהיינו - הערבים מפירים את ההסכם אך היהודים מעמידים פנים שהכל בסדר ומסכימים למעשה להפרה זו, ומתוקף כך ההסכם ממשיך להתקיים...
מצ"ב:
שער החוברת שכתב מר אליקים העצני