יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נקבע על-ידי הרבנות הצבאית הראשית בז' באדר, יום שעל-פי המסורת הוא יום לידתו ומותו של משה רבנו, שמקום קבורתו לא נודע. ביום זה, מתייחדים עם זכרם של חללי צה"ל ומערכות ישראל אשר נפלו טרם קום המדינה ולאחר הקמתה, אשר מקום קבורתם לא נודע. אחד מחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע, הוא סרן איתמר גולני. גולני היה מפקד ולוחם בפלמ"ח ובצה"ל, מוכשר, מוערך ונערץ. כבר בגיל 20 הוענקה לו דרגת סרן וציפו לו עתיד צבאי מזהיר. אולם הגורל רצה אחרת; ב-16 בנובמבר 1948 בעת אימון צניחה באזור רמת דוד ממטוס דקוטה, אחד ממיתרי מצנחו נתפס בזנב המטוס שהיה עמוס בדלק וצנחנים. איתמר נגרר אחרי המטוס ללא יכולת לחזור אליו וללא יכולת להתנתק ממנו. חבריו ניסו לחלצו במהלך הטיסה, ולאחר זמן מה פנה המטוס לכיוון מפרץ חיפה. זמן רב הוא הטלטל באוויר, קשור לחוטי המצנח. אחרי כ-30 דקות מבעיטות, כשחבריו מביטים בנעשה מתוך המטוס, ללא יכולת להושיט עזרה, הוא נאלץ להשתחרר מכבלי המצנח, נפל לים ונעלם במים. בחיפושים אחריו השתתפו אנשי חיל-הים. גם דייגים שפעלו בעבר במפרץ חיפה התבקשו לסייע. יותר משבוע חיפשו חבריו, חניכיו ואנשי הקיבוץ ובהם אביו של איתמר, לובה, אחר גופתו. הם התחלקו לקבוצות וערכו סריקות לאורך החוף בין עתלית לעכו, אולם גופתו לא נמצאה עד היום. סרן איתמר גולני הוא החלל הראשון של יחידת הצנחנים בצה"ל. אבל כבד והלם ירד על קיבוץ אפיקים שבעמק הירדן, עם היוודע דבר האסון. איתמר, בנם של אריה (לובה) ורעיה, ממייסדי הקיבוץ, היה אחד מבניו הראשונים של הקיבוץ, דמות מוערכת ואהובה. איתמר גולני נולד ב-19.4.1928 בכפר בריזובו (צפון אוראל) שברוסיה. הוריו אריה (לובה) ורעיה הוגלו לשם בעקבות פעילותם הציונית הסוציאליסטית. בשנת 1930, עולה הזוג הצעיר לובה ורעיה, עם בנם איתמר בן השנתיים לארץ ישראל, לאחר שהשלטונות מתירים להם לצאת, בתנאי שלא ישובו לעולם לברית המועצות. מיד לאחר עליתם הם מצטרפים לקיבוץ "השומר הצעיר מס.ס.ס.ר" שבחצר כינרת, ובשנת 1932 עולים יחד עם חברי הקבוצה ומקימים את קיבוץ אפיקים במקומו הנוכחי.

מהבנים הראשונים של אפיקים

איתמר היה בין ארבעת הבנים הראשונים של קיבוץ אפיקים. הוא למד בבית-החינוך המשותף של עמק הירדן. אנשי קיבוץ אפיקים יודעים לספר כי כבר מגיל צעיר התבלט בכושר מנהיגותו. הוא היה ספורטאי מעולה, במיוחד בענף השחייה. הדריך בחברת הילדים והנוער, והיה מדריך נערץ על בני אפיקים. היה פעיל בגדנ"ע ובסניפי "הפועל" בעמק הירדן. תכונה נוספת שהתגלתה באיתמר ונחשפה בעיקר לאחר מותו, היא כשרון הכתיבה בו ניחן. והסתבר כי עוד מגיל צעיר מאד, הרבה בכתיבת שירים, רשימות, מכתבים ודברי הגות, בהם הביע הגות לבו ומחשבותיו בשאלות החברה ובעיות הקיבוץ.

לוחם ומפקד בפלמ"ח ובצה"ל

ב-1946, לאחר סיום לימודיו, מצטרף איתמר לפלמ"ח. הוא עובר קורס מפקדי כיתות ומפקדי מחלקות ומשתתף בפעולות נועזות בהם גילה מנהיגות, אומץ לב וקור רוח. ביוני 1947 השתתף כמפקד כיתה בפלמ"ח בפעולה לפיצוץ הרדאר הבריטי על הכרמל ששימש לגילוי אניות מעפילים. בהמשך השתתף כמפקד מחלקה בפעולה בבלד א-שייח' שבוצעה ב-31.12.1947 כגמול על רצח יהודים בבתי-הזיקוק בחיפה. בפעולה זו נהרג חברו, חיים בן-דור. לזכרו כתב איתמר שיר קינה: "יהי נא הלילה כסותו של נופל, עלטה - משענו הרצוץ. חזו, כוכבים, בגופו הנופל, עמעמו בעצבות אחריו". כשפרצה מלחמת השחרור פיקד איתמר על מחלקה בגדוד הראשון של הפלמ"ח ועמד בראש הלוחמים בקרבות סביב תל חנן ומשמר העמק. בחודש אפריל 1948 השתתף עם חייליו ב"קרב משמר העמק", בו נהדף צבא ההצלה בפיקודו של פאוזי אל קאוקג'י ונמנעה הגעתו לחיפה. לאחר מסלול שירות ארוך בפלמ"ח מאז 1946 וניסיון קרבי רב, קיבל איתמר גולני, בימי ההפוגה הראשונה, דרגת סרן ופיקוד על פלוגה בגדוד השלישי של הפלמ"ח, בחטיבת "יפתח". הוא השתתף בקרב במלכיה, בפשיטות לתוך לבנון, בקרבות לטרון, במבצע דני לכיבוש רמלה לוד ובקרבות הנגב, ולאחר מכן, בימי ההפוגה השנייה, הוצב כמדריך בבית ספר לקציני חיל רגלים.

מצטרף לצנחנים כמפקד פלוגה

ב-2 בספטמבר 1948 הוקמה במחנה בריטי לשעבר בשכונת אחוזה בחיפה יחידת הצנחנים הראשונה של צה"ל בפיקודו של רב סרן יואל פלגי איש קיבוץ מעגן, שנמנה על צנחני הישוב באירופה הכבושה. פלגי חיפש מפקד פלוגה מוכשר ונמרץ ליחידת הצנחנים שיוביל ויאמן את חילי יחידת הצנחנים שזה לא מכבר הוקמה. הוא בחר באיתמר גולני. קורס הצניחה הראשון נערך באוקטובר 1948. בין הצונחים בקורס היה סרן איתמר גולני. באחת הצניחות במהלך קורס כאמור ביום 16.11.1948 אירע אסון, מיתר מצנחו של איתמר נתפס בזנב המטוס. הוא נפל הימה וגופתו לא נמצאה עד היום. אגב במהלך הקורס השני של יחידת הצנחנים, כעבור כחודש, ב-18.12.48, נהרג בתאונת צניחה סגן בנימין קורין. התאונות פגעו קשה ביחידה ובלכידותה והיא פורקה במאי 1949.

"מפקד מוכשר, דואג ואחראי לאנשיו"

כתב עליו אסף שמחוני, לימים אלוף בצה"ל, בדברים שמתפרסמים בעיתון דבר: "לראשונה פגשתיו כמפקד מחלקה ביגור. מחלקתו הייתה קשה ובלתי מאומנת. היא עברה לפניו ידיים אחדות שלא הצליחו להביאה לידי יכולת של פעולה יעילה. מצב זה העכיר את רוחו של איתמר שהיה מפקד פעלתני מאוד בכל השטחים הנוגעים ליחידתו, החברתיים והמקצועיים. איתמר נתגלה כמפקד מוכשר, דואג ואחראי לאנשיו. אחד מהרבים שנפלו היה איתמר. אבל אין ספק שהוא היה יחיד בין רבים. יחיד בסגולותיו, יחיד אשר נשא באחריות לרבים תוך כשרון רב, ומסוגל היה לעוד הרבה יותר".

אחותו של איתמר: "הוא היה אדם מרכזי גם במשפחה וגם בקיבוץ"

מספרת על איתמר אחותו לאה'לה עקרון: "כשאיתמר נהרג הייתי בת 6. היה זה אסון מאוד גדול. הוא היה אדם מרכזי גם במשפחה וגם בקיבוץ, מדריך נערץ על-ידי חניכיו, שחיין, מפקד. אחרי שאיתמר נהרג, אימא שלי מצאה את המחברות עם כל השירים, המכתבים, דברי ההגות שהוא כתב במשך שנים ואז הסתבר שהוא היה איש רוח, בצנעה, מאוד ברגישות ובלי לפרסם. הוא היה האח הכי קרוב אלי. בכל מפגש שהוא היה בא לקיבוץ בחופשה מהצבא, הוא קודם כל נושא אותי כפיים ומחבק אותי. הוא לימד אותי לשחות בבריכה באפיקים, מאוד אהב אותי והייתי מאוד קשורה אליו. בן אדם עם המון חום. הייתה לו חברה בשם נגה, הוא היה כותב לה מכתבים שאין דברים כאלה כיום, מכתבי כמיהה וגעגועים". וכך כתב בין השאר, לחברתו נגה אשל: "אל תאמרי רק לך בי כל רגש אף אם תיגדעי אותו ישוב וילבלב, יגדל ויפרח. רגש אין רוצחים, רוח אין תולים". חנה'לה לזר, חניכתו מקיבוץ אפיקים כותבת בדברי הספד לאיתמר: "...פנים אחרות באישיותו של איתמר גילינו ולמדנו רק לאחר נפילתו. איש של בדידות, של אינטימיות, של הגות וכתיבה. בכתיבה בטא הגיגים ומחשבות על חברה קיבוצית, רחשי לב, לבטים וחלומות, וגם בכתיבת שירים שלח ידו, בהם נתגלתה נפש רגישה ופיוטית". רשימותיו ושיריו של איתמר קובצו בספר "נפש ותהום" שיצא לאור על-ידי המשפחה, בשנת 1949 במלאת שנה למותו, בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". שם הספר "נפש ותהום", לקוח ממילים שכתב איתמר במכתבו האחרון: "נשמה תוהה, נפש ותהום לה...". במסגרת תוכנית גלי צה"ל "אלה האחים שלי" - המשדר המרכזי של גלי צה"ל ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, המחבר בין כתבי יד שהותירו אחריהם חללי מערכות ישראל לבין חיילים המשרתים בצה"ל, הלחינה וביצעה טוראית שי המבר, זמרת בלהקה צבאית, שיר שכתב איתמר גולני ושמו "ירח שט".

אולם ספורט "בית איתמר" לזכרו

לזכרו של איתמר גולני הוקם בקיבוץ אפיקים אולם ספורט, "בית איתמר". על קיר ליד במת אולם הספורט קיים ציור קיר מרשים וגדול ממדים בדמותו של איתמר כאיכר קוצר יבול ובידו אוחז חרמש. הציור נעשה בטכניקת "פרסקו" וצייר אותו הצייר היהודי האמריקני שלדון שונברג, וכן קיים במבנה חדר זיכרון ובמה.