היינאן, אי-טרופי 450 ק"מ מדרום-מערב להונג-קונג, היה אתר מנומנם של מלונות צנועים לסינים שאינם יכולים להרשות לעצמם חופשה בהוואי. כיום הוא מושך תיירים בעלי ארנקים מלאים יותר, הרוכשים מוצרים של גוצ'י וטיפאני – ואוספים אותם בנמל התעופה או מקבלים אותם בדואר. הסיבה: האי נחשב לחלק נפרד מסין היבשתית, אין בו מכס והחיסכון יכול להגיע ל-30%.
הקורונה רוקנה את נמלי התעופה וממילא גם את חנויות הדיוטי פרי: בשנת 2019 מכירותיהן הסתכמו ב-86 מיליארד דולר, אך אשתקד הן צנחו בשני שלישים. על-פי אחת התחזיות, המכירות לא יחזרו לרמתן הריאלית ערב המגיפה לפני אמצע העשור. הנוסעים הטרנס-אטלנטיים והעסקיים, המוציאים הכי הרבה כסף בחנויות, יהיו האחרונים שיחזרו לטוס. התיירים הסינים, המחוזרים ביותר בידי הדיוטי פרי, נמנעים ממדינות הנכשלות בטיפול בקורונה.
אקונומיסט צופה, כי חנויות הדיוטי פרי ישתנו בצורה מהותית: מיקוד ביוקרה, פחות קשר לנסיעות וקרובות לעשירי אסיה. הניאן מצביעה על כיוון זה. לפני הקורונה, מכירת ציוד לנוסעים הייתה אחת מנקודות האור הבודדות שנותרו במסחר הפיזי שנפגע קשות. המכירות הולכות אחורה לתחילת המאה ה-20, וכאשר תיירות ההמונים גאתה – נמלי תעופה ברחבי העולם הפכו לקניונים עם שערי עלייה למטוס. המכירות עלו ערב הקורונה ב-8% לשנה – כפליים מאשר בחנויות אחרות – והתמקדו במוצרים כמו קוניאק, משקפי שמש וארנקים.
הקורונה חיסלה את ההתלהבות והאיצה מגמות שנוצרו קודם לכן. האלכוהול והסיגריות הלכו ואיבדו מחשיבותם לטובתם של מותגי יוקרה, שכן נמלי התעופה הם מקום טוב ללכוד לקוחות עשירים, במיוחד מאסיה. מוצרי יוקרה, בשמים וקוסמטיקה כבר מהווים שני שלישים ממכירות הדיוטי פרי. גורם שני הוא התרחבות הדיוטי פרי אל מחוץ לנמלי התעופה, וההוצאה לנוסע בנמלים ירדה עוד לפני הקורונה. חנויות במוקדי תיירות, שהקניות בהן מזכות בהחזרי מע"מ, מהוות כיום 40% ממכירות הדיוטי פרי העולמיות. יש מקומות בהם גם מקומיים יכולים לקנות בהן, ודי בכך שיציגו כרטיס טיסה עתידי.
מגמה בולטת נוספת היא הפנייה מזרחה. ב-2011 עברה אסיה-פסיפיק את אירופה בנתח השוק בדיוטי פרי. לפני הקורונה, נמל התעופה של סיאול – שעתיים טיסה מבייג'ינג – היה המוביל העולמי במכירות. המכירות ב-היינאן הגיעו אשתקד ל-5 מיליארד דולר, כפליים מאשר ב-2019, ועשויות לגדול פי חמישה בעשור הקרוב. הלקוחות הסיניים הם מזה שנים גדולי הרוכשים של מוצרי יוקרה (שליש מהמכירות הדיוטי פרי העולמיות) ושני שלישים מרכישותיהם נעשות בחו"ל; ממשלתם החליטה לשנות את המצב והעניקה לאי את ההטבות שאכן הפכו אותו ליעד מועדף על הסינים – המותירים את הכסף בארצם.
אם הסינים ימשיכו לקנות במולדתם, הם יפגעו עוד יותר בעסקיהם של מפעילי הדיוטי-פרי השולטים מזה שנים בחנויות שמחוץ לסין, כמו חברת Dufry השווייצרית ו-DFC שבבעלות אימפריית היוקרה LVMH. אשתקד עברה China Duty Free שבשליטת הממשלה את Dufry והפכה למוכרת הגדולה בעולם של מוצרי יוקרה פטורים ממס. שווי השוק שלה עלה פי שלושה והגיע ל-112 מיליארד דולר, חברת הסחר הציבורית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם.
נמלי התעופה יישארו מקומות טובים למציאת לקוחות אמידים, מדגיש אקונומיסט. אנשים משועממים הממתינים לטיסותיהם הם הקהל המושלם למותגי יוקרה. רוב הסוחרים משקיעים הון במשיכת לקוחות לחנויותיהם או לאתריהם, אומר ג'וליאן דיאז-גונזלס, מנכ"ל Dufry, "בזמן שאצלנו צריך רק להעביר אותם מן הפרוזדור אל החנויות". אבל אם המגמות הנוכחיות יימשכו, ייתכן שהוא יגלה שעליו להעביר את החנויות אל הלקוחות.
