אג'אי בריוור היה בצד השני של העיר ריצ'מונד מבית הקפה הנושא את שמו, כאשר קיבל שיחת טלפון דחופה מאשתו בנוגע לאורחת בלתי צפויה: ג'יל ביידן ומאבטחיה נכנסו לשתות כוס קפה. זהו חלק מהרגל שאימצה לעצמה הגברת הראשונה, והפעם השלישית בה נכנסה לעסק קטן שבבעלות שחורים או מהגרים – מדווח וושינגטון פוסט. בפעמיים הקודמות היא נכנסה לקנות ממתקים לחג האהבה במאפייה פופולרית בוושינגטון, שבבעלות מהגרת מטרינידד, ולחנות עיתונים בבעלותם של מהגרים מקניה וגווטמאלה.
מה המשמעות של כל זה? ייתכן שביידן רצתה לתמוך בעסקים קטנים. אולי היא רצתה להבהיר שבעלה, ג'ו ביידן, יעמוד בהבטחתו שלא להזניח את השחורים. אולי היא פשוט אוהבת את מה שמוכרים שם. לשכתה לא הגיבה. אבל אין ספק שהיא מכירה את כוחה של תמונה, כמו בביקור הבלתי צפוי שלה אצל אנשי המשמר הלאומי שהגיעו לעיר לקראת ההשבעה ונאלצו לישון על הרצפה בקפיטול, בו הביאה להם עוגיות. הביקור הראשון שלה במעמדה החדש היה במרפאה המתמחה בלהט"בים ונשאי איידס.
הביקורים הבלתי-מתוכננים למעשה מתוכננים (מצידה של ביידן) כמה שעות ואפילו יום מראש, והם נעשים משום שהיא מביעה את רצונה לקנות משהו במסלול שכבר נקבע. בביקורים אלו לא נוכחת התקשורת והתמונות היחידות הן לרוב אלו שמצלמים בעלים, מוכרים או לקוחות מופתעים, או בידי הצלם שלה. ג'יל ביידן מודעת היטב למסר שהיא יכולה להעביר באמצעות בחירת המקום בו תשביע את צמאונה לקפאין.
בהחלט ייתכן שמדובר במסר פוליטי: הביידנים ערים להישגיו של דונלד טראמפ בקרב השחורים בבחירות אשתקד, ורוצים לחזק את הבסיס המסורתי שלהם עבור הנשיא או עבור דמוקרטים אחרים. ביידן אמר כי ברור שיש לו חוב מיוחד למצביעות השחורות. ומאחר שרבים מן השחורים מרגישים שנזנחו בידי הממשל הקודם, אך טבעי הוא שהגברת הראשונה הנוכחית תבקש להעביר מסר ברור: אנחנו שונים.
בריוור, לשעבר איש פיננסים בוושינגטון, חזר לריצ'מונד ופתח את בית הקפה, שני דוכני קפה במרכולים, גלריה לאמנות וחנות ופלים. כמו בעלי עסקים קטנים אחרים, הקורונה פגעה בו קשות: המחזור צנח ב-70%, הוא פיטר עובדים וסגר את חנות הוופלים. המגיפה גרמה לסגירת כמעט מחצית מן העסקים שבבעלות שחורים בארה"ב – כפליים מן השיעור בקרב הלבנים.
כאשר ג'יל ביידן הגיעה לבית הקפה, אג'אי היה במרחק של 30 ק"מ ועזר לחברים בחנות בגדים בבעלות שחורה שנפתחה יום קודם לכן. אשתו, ג'וי, הייתה בבית וטיפלה בקטנים שבחמשת ילדיהם, אחד מהם תינוק. עד שמצאה מישהו שישגיח עליהם ומיהרה לבית הקפה שמעבר לרחוב, ההמון היה כה רב שהיא עצמה לא יכלה להיכנס. למזלם, אמו של אג'אי, פמלה, עבדה כאשר ביידן הגיעה למקום. הגברת הראשונה הזמינה קפה ושני מאפים המיוצרים בידי מאפיות מקומיות שבבעלות שחורה, וגם מאבטחיה ואנשי צוותה עשו הזמנות. הביקור היה קצר, אך השפעתו הייתה עצומה: בימים שלאחר מכן העסקים היו טובים מהרגיל.
מאפיית Sweet Lobby בגבעת הקפיטול עדיין חשה את תוצאות הביקור בה. ג'יל ביידן נכנסה אליה יומיים לפני חג האהבה, כאשר הייתה בדרכה לקמפ דייוויד, והזמינה אחד מכל מוצר – למעלה מ-100 דולר של קאמקייק ומקרונס. באותו ערב העלתה ביידן תמונה מביקורה לאינסטגרם, טוויטר ופייסבוק – והן הפכו לוויראליות משום שנשים אהבו את תסרוקתה. ההזמנות המקוונות במאפייה הרקיעו שחקים, ובשבוע שלאחר מכן המכירות עלו ב-60%-40% - בניגוד למגמת הירידה הקבועה אחרי חג האהבה.
סטיבן ואנה-מריה בוטה מסגרו את התמונה שלהם עם ביידן בחנותם שבכיכר דו-פונט, Newsroom. ב-29 בינואר נכנסו אנשי השירות החשאי ואחריהם הגברת הראשונה, ושילמו 95.23 דולר תמורת עיתונים וכתבי עת. ג'יל ביידן קנתה מספר עותקים של השבועון טיים שהיא ובעלה הופיעו על כריכתו, שני עותקים של המגזין ווג שעל כריכתו הופיעה קאמלה האריס, גליונות של וושינגטון פוסט מן ההשבעה וכמה בטאוני נשים. היא יכלה לשלוח עוזר, אבל רצתה לעשות זאת בעצמה – מציין בוטה.
החנות של בני הזוג בוטה נדדה בין כמה מקומות בוושינגטון, וכיום היא אחת היחידות מסוגה שנותרו בוושינגטון. אנתוני ברנל, עוזר בכיר של ג'יל ביידן, אמר להם שהיא שאלה אותו היכן תוכל לקנות עיתונים והוא המליץ על חנותם משום שהוא עצמו לקוח שלה. בוטה סיפר לביידן, כי הפעם היחידה בה סגר את חנותו – הפתוחה 365 יום בשנה – היה כאשר נסע בשנת 2015 לדלאוור, להלוויתו של בנה, בו ביידן.
בריוור עדיין נפעם – ואסיר תודה. "בחייכם, זה כנראה לעולם לא יקרה שוב". ביקורה של ביידן גרם לכך שאנשים שמעולם לא הגיעו לסביבה, יבואו כעת לחפש את בית הקפה שלו, הוא מאמין. "וכבעלים של עסק, זה כל מה שאתה רוצה – שאנשים יידעו שאתה קיים".
