X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
ועדות מקומיות מנסות לפרש בהרחבה את סמכותן לשנות בדיעבד שומות היטל השבחה, אך בית המשפט הותיר על-כנה את האפשרות לבצע תיקונים טכניים ופורמליים בלבד
▪  ▪  ▪
שני מסלולים להכרעה [צילום אילוסטרציה]

אישורו של תיקון 84 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקפו בשנת 2009, היווה שינוי משמעותי של הדין ביחס להליך הוצאת שומות היטל השבחה. החוק במתכונתו הקודמת קבע, כי נישום שקיבל שומת היטל השבחה מוועדה מקומית, רשאי היה להיפגש עם שמאי הוועדה במטרה להגיע לשומה מוסכמת, למנות שמאי מכריע מוסכם שיכריע בין עמדות הצדדים או לערער לבית המשפט.
במסגרת התיקון נקבעו שני מסלולים. המסלול הראשון: הגשת ערר לוועדת הערר, במסגרתו נדונו גם טענות לעניין גובה השומה. השני: הוסדר בדין ההליך של שמאי מכריע כערכאה מעין-שיפוטית, שבפניה ועדה מקומית ונישום יכולים לדון בטענות שמאיות, ככל שהנישום אינו חולק על עצם החיוב כשלעצמו. הליך זה נועד להגדיל את האמון והשקיפות של הליך השומה המכרעת והפיכתו לבלתי תלוי, כפי שניתן ללמוד מדברי ההסבר להצעת החוק:
"החוק במתכונתו הנוכחית, אינו מסדיר את דרכי מינויו של שמאי מכריע, את סדרי הדין בדיון לפניו ואת שכרו. השמאי המכריע הדן בטענות הצדדים הוא אחד מבין שמאי מקרקעין רבים העוסקים בתחום, אשר שני הצדדים הסכימו למינויו לצורך בירור המחלוקת ביניהם. בד-בבד עם תפקידו כשמאי מכריע, ממשיך השמאי גם בפעילות השגרתית של משרדו, דבר אשר עשוי להוביל לניגוד עניינים, גם אם הצדדים להליך מסכימים ומודעים לכך.
"...על-פי המתכונת הקיימת בחוק כיום, ומאחר שתיקון מס' 74 לחוק בעניין זה טרם נכנס לתוקף, בידי הוועדה המקומית ובעל הקרקע נתונה האפשרות להסכים על שומת ההשבחה. מנגנון זה פותח פתח לעריכת הסכמים בלתי ראויים ולהפעלת לחצים כבדים הן על הוועדה המקומית והן על בעל הקרקע. לעיתים קרובות הסכמים אלה אינם משקפים את ההשבחה החלה במקרקעין וכוללים הטבות או החמרות כאלה ואחרות אשר אינן ממין העניין".
במאמר זה נעסוק בנושא שאומנם לא היה בליבת התיקון, אך הושפע ממנו: סמכותה של ועדה מקומית לתקן שומה שהוציאה. נושא זה הוסדר הן לפני התיקון והן אחריו, בסעיף 14(ו) בתוספת השלישית.
סמכות הוועדה המקומית לתקן שומה לפני תיקון 84 הייתה רחבה מאוד: "הוועדה המקומית, על-פי חוות דעת שמאי מקרקעין, רשאית לתקן את השומה אם היא סבורה, מטעמים שיירשמו, שהשומה הקודמת בטעות יסודה; החליטה ועדה מקומית על תיקון שומה, יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (י), בשינויים המחויבים; תיקון שומה לא יחול לגבי מקרקעין שבעדם שולם היטל". בתיקון 84 השתנה נוסח הסעיף: "הוועדה המקומית רשאית לשנות את השומה רק מנימוקים שעניינם טעות בפרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין, התוכניות החלות על המקרקעין או הזכויות שיש לחייב במקרקעין".
כפי שניתן ללמוד מדברי ההסבר לתיקון 84, המחוקק ביקש להגדיל בו את השקיפות והוודאות בהליך, על-מנת לוודא, כי שומות לא ייקבעו במסגרת הליכי פשרה שאינם גלויים. על כן, במסגרת התיקון שונה סעיף 14(ו), באופן שיסגור את הפרצה שתאפשר מו"מ ותיקון שומה לאחר שזו הוצאה, במקום ניהול הליכים כפי שקבע התיקון.
עם זאת, הסעיף נתון לפרשנויות. בית המשפט העליון (ע"א 8453/09) עמד על נוסחו העדכני של סעיף 14(ו) וקבע, כי יש לצמצם את עילות התיקון לעילות טכניות מרשימה סגורה בלבד, שאינן קשורות לעבודתו המקצועית של השמאי, במטרה למנוע מעקף של ההליך. החלטות דומות ניתנו גם על-ידי ועדות הערר (ערר 85132/16, בערר 8003/18).
מטבע הדברים, ועדות מקומיות מנסות מאז אישור התיקון לפרש את סעיף 14(ו) באופן רחב ככל הניתן, על-מנת לתקן את שומות היטל ההשבחה בדיעבד. אחת הסוגיות בפרשנות הסעיף היא מהי "טעות" ועד כמה רחבה היא. באחד ההליכים (עמ"נ 9061-07-19) נדון ערעור על החלטת ועדת ערר, שקבעה שאין לאפשר לוועדה מקומית לתקן את שומתה. הוועדה המקומית הוציאה שומה חדשה חודש לאחר השומה הקודמת, בנימוק שהערכים השמאיים בהם השתמשה, לא התייחסו להקטנת תקן החנייה שנעשה בתוכנית משביחה.
טענתה המרכזית של הוועדה המקומית הייתה, שטעותה היא בטעות ב"זכויות שיש לחייב במקרקעין" כלשון סעיף 14(ו). דהיינו, לעמדת הוועדה המקומית, משמעות קטע זה אינו טעות בזכויות הקנייניות של הנישום לפני אישור התוכנית, אלא טעות ביחס להיקף זכויות הבנייה שנתנה התוכנית המשביחה, או למצער בשווי הזכויות הללו.
אלא מאי? עמדה פרשנית זו, משמעותה שכל טעות בקריאת הזכויות בתוכנית תאפשר לתקן שומה עלולה להביא לכך שתיפתח הפרצה, ויתאפשר באופן גורף לתקן שומות חלוטות ומשולמות, מהטעם שאלו הוערכו בחסר, באופן שלא תהיה סופיות דיון והגנה לנישומים. בית המשפט הרחיב יריעה זו וקבע, שבהתאם להלכה שקבע בית המשפט העליון, גם אם נפלה טעות בשומת החיוב הראשון, הרי שמדובר בטעות בחישוב הנובעת מהערכת חסר שמאית, וזו אינה מסוג הטעויות שסעיף 14(ו) מסמיך את הוועדה המקומית לתקן.
לגופה של השאלה העקרונית, מהן אותן "זכויות שיש לחייב במקרקעין", כלשון הסעיף, קבע בית המשפט: "אין לקבל את טענת המערערת לפיה הביטוי 'זכויות שיש לחייב במקרקעין' אינו מתייחס לזכויות הקנייניות, אלא לזכויות הבנייה שבגינן הוטל היטל ההשבחה... אכן סבורה אני כפי שקבעה גם ועדת הערר, שכוונת המחוקק בהגבילו את אפשרויות התיקון של שומה, הייתה להתיר רק תיקונים 'טכניים', כלשון הדוגמה שהובאה על-ידי ועדת הערר... רוח התיקון היא אפשרות לתקן תיקונים טכניים ופורמליים, על גבול 'תיקון טעות סופר'. פרשנותה המרחיבה של המערערת לסעיף 14(ו) מרוקנת מתוכן את תיקון 84, וסבורה אני כי אין לקבלה, כלל ועיקר".
מדובר בהחלטה חשובה של בית המשפט, המונחית ברוח תיקון 84, במסגרתו ביקש המחוקק למנוע מוועדה המקומית לתקן שומה בנושאים הקשורים לעבודת השמאי מטעמה, ולהותיר על-כנה את האפשרות לבצע תיקונים טכניים ופורמליים בלבד.
בנוסף, פריצתו של מנגנון תיקון השומה באמצעות פרשנות מרחיבה של סעיף 14(ו), עלולה לגרום לשתי בעיות מרכזיות. ראשית, הדבר יאפשר לרשויות מקומיות ונישומים להסכים על פשרות (ובתוך כך יעקפו את המטרה שעמדה בבסיס התיקון), וזאת תחת ההנחה שהשמאי מטעם הוועדה המקומית טעה בהבנת היקף הזכויות המרבי בגינו ניתן לגבות היטל השבחה. שנית, הדבר יפגע באופן דרמטי בוודאות ובסופיות הדיון, שכן גם שומות חלוטות, שהליכים בעניינם הגיעו לערכאות, והוכרעו שם, יוכלו להיפתח מחדש שנים לאחר מכן, בטענות להערכת חסר של היקף הזכויות התכנוניות בשומה.

הכותבים הם ממשרד צבי שוב ושות', העוסק בתחום הנדל"ן.
תאריך:  02/03/2021   |   עודכן:  02/03/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נסים ישעיהו
כשמרדכי התעקש לדבוק בדרכי אבות, להישאר חריג ואף להפגין את חריגותו בכך שסירב לקבל את הגזרה להשתחוות להמן ואפילו לא לכרוע לפניו, היה ברור לו שהוא מסכן את חייו, עם זאת מן הסתם לא עלה בדעתו שבכך הוא מסכן את כל היהודים. אבל המן חשב אחרת
הרב עמנואל איפרגן
הטעם העיקרי של מצות משלוח מנות היא להרבות אהבה ושלום - וניתן לקיים אותה בהידור בין השכנים גם אם אינם שומרי מצוות    גם במצות מתנות לאביונים יש עדיפות לשכנים
נסים ישעיהו
בעת שמתאמצים להתרחק מהרע ומהרוע, מנסים להיפטר מקבעונות חשיבתיים מגבילים ולפרוץ קדימה בדרך לקבלת התורה זה השלב שבו מופיע עמלק, אותו קול פנימי המטיל ספק ביכולת שלנו לעשות זאת ובכך מרפה את ידינו
נסים ישעיהו
נדמה לי שחלק גדול מהמתנחלים לא הפנימו ששונאים אותם וחלקם אף הפכו למשרתי השונאים. כך אפשר למצוא אצלם הסתייגות חריפה מנערי הגבעות שהם בעצם דור ההמשך שלהם עצמם
עידן יוסף
להסכם העודפים בין הליכוד לציונות הדתית אין דבר וחצי דבר עם מפלגת רשימת עוצמה יהודית, והוא לא צפוי לחזק בכהוא זה את כוחו של מי שנטען כאילו הוא-הוא יורשו וממשיך דרכו של הרב מאיר כהנא
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il