כאשר החלה בדצמבר שעבר הפצת חיסוני הקורונה, הגדיר אותם מזכ"ל האינטרפול, יורגן סטוק, "הזהב הנוזלי של 2021, הדבר היקר ביותר העומד להפצה". כאשר משהו יקר ונדיר, לא ניתן להתחמק משחיתות ופשע – וזה כבר קורה, מדווח (יום ה', 4.3.21) אקונומיסט.
המחסור הנוכחי וההמתנה הממושכת מובילים לכך שלא כולם מוכנים לחכות, וקיימות שלוש דרכים מרכזיות בהן הם מנסים לשים את ידיהם (או לחשוף את כתפיהם) על חיסון. האחת היא מעשים חוקיים אך מפוקפקים מבחינה אתית, בהם בעלי אמצעים מנצלים פרצות במדינות בהן כבר ניתן החיסון. כך למשל, בארה"ב קובעות המדינות את סדרי העדיפות שלהן, מה שמוביל להבדלים ביניהן.
פלורידה אמרה למעשה: תעמדו בתור ונחסן את כולם, בתנאי שאתם בני 65 ומעלה. מאז היא הידקה את הכללים, וכעת דורשת תעודה מזהה כדי להוכיח שמדובר בתושב המדינה. אבל עד כה, 80,000 מבין 3 מיליון המנות שהוזרקו בפלורידה ניתנו לתושבי מדינות אחרות. השמועות מדברות על שירותי תיווך יוקרתיים, הגובים תשלומים שנתיים ניכרים תמורת "הסדרת" טיפולים מסביב לשעון, וכעת פועלים להשיג ללקוחותיהם את החיסון.
"תיירות החיסון" מקבלת גם מימד בינלאומי. בחודש ינואר דיווחה התקשורת הבריטית, כי "חוגי נייטסברידג'" – מועדון יוקרתי – מטיס חברים לאיחוד האמירויות כדי לקבל את החיסון הסיני. האיחוד עצמו אינו נמנע מלהשתמש בחיסון כדי לשווק את עצמו. גם קובה מוכנה להשתמש במלאי החיסונים שלה. המדינה, שכלכלתה נשענת במידה רבה על תיירות, הודיעה שהמבקרים יוכלו לקבל את החיסון "סוברנה 02" כאשר יאושר (וזה טרם אירע).
הקטיגוריה השנייה היא השגת חיסונים באמצעות נגישות פוליטית ופרוטקציה. בחודש ינואר החל הפרלמנט של הפיליפינים בחקירה מדוע שומרי ראשו של הנשיא, רודריגו דוטרטה, קיבלו חיסון סיני לפני כל אזרח אחר. עדויות על קפיצה בתור נשמעות במקומות נוספים. בחודש שעבר הפסיק הבנק העולמי את סיועו לתוכנית החיסונים של לבנון, לאחר ש-16 מחברי הפרלמנט חוסנו בבניין הפרלמנט תוך הפרת כללי הבנק שנועדו למנוע שחיתות.
שר הבריאות של ארגנטינה התפטר בעקבות דיווחים על בעלי השפעה שקיבלו חיסונים לפני תורם. גם שרי החוץ והבריאות של פרו התפטרו בעקבות האשמות לפיהן מאות פקידים במשרדיהם חוסנו בטרם החלה תוכנית החיסון הלאומית. במדינות נוספות, כולל ארה"ב, פוליטיקאים סווגו כעובדים חיוניים וקיבלו חיסון מוקדם.
הדרך השלישית היא השוק השחור, המשגשג לכל אורך המגיפה. במארס 2020, לנוכח המחסור בציוד מגן אישי, חשפו השלטונות בתאילנד מזימה למכירת מסיכות משומשות. בסין התנפלו קונים על תרופות מזויפות. בפקיסטן גילו רופאים מסחר ענף בפלזמה של חולים שהבריאו, אשר נתפסה כדרך מהירה להשגת חסינות.
כאשר מדובר בחיסון, ב-2.12.20 – היום בו בריטניה הייתה המדינה הראשונה שהעניקה אישור חירום לחיסון – הזהיר האינטרפול את הממשלות מפני גל של פשיעה בדמות זיוף, גניבה ופרסום כוזב של חיסונים. עד כה צצו מספר מקרים. משטרת אוקראינה חוקרת תשלומים של 3,600 דולר תמורת חיסונים בלתי מאושרים, אשר לפי הנטען נרכשו בישראל. שלטונות איטליה חוקרים הצעות שניתנו לפקידים במחוז ונטו, מצד "מתכוונים ששמותיהם אינם ידועים", לרכוש 27 מיליון מנות של חיסון פייזר.
אקונומיסט מזכיר, כי חיסונים בלתי מאושרים עלולים להיות מסוכנים – או שאוחסנו בניגוד לכללים או שהם מזויפים. קפיצה בתור איננה מהווה סכנה ישירה, אך היא פוגעת באלו הנאלצים להמתין למרות זכאותם להתחסן. כל עוד קיים מחסור בחיסונים בחלק זה או אחר של העולם, יימשכו הנסיונות להשיג אותם שלא כחוק.
