לפני כמה שנים שמעתי מפיו של משה פייגלין על האירוע דלקמן וכך סיפר: עת היה במסע בארצות הברית נקרתה על דרכו באחת ההזדמנויות אישה יהודייה שזיהתה אותו. בשיח שהתפתח שאלה אותו בין היתר "מדוע אתה כל כך קיצוני"? השיב לה משה - אמרי לי, בנוגע לבעלך ולנאמנותו לך, האם היית רוצה שיהיה נאמן לך באופן קיצוני או שדי לך בנאמנות "ככה ככה".....?
הסיפור שמור עמי והלימוד ממנו הוא שבדברים מסוימים "קיצוני" הוא המקום הנכון להיות בו. כך למשל בנוגע לשמירה על ההלכה והתנגדות לרפורמים. שאלתי פעם חבר חילוני שהניצוץ היהודי שבו לא כבה מעולם - "מה דעתך, אם במשך שלושת אלפים שנה, פעם בדור היו משנים משהו בהלכה (פעם בעניין שבת, פעם בעניין גיור, פעם בעניין נישואין פעם בעניין כשרות וכיוצא בזה, שינוי אחת לעשרים שנה) האם היה נותר זכר לעם היהודי"? חשב החבר וענה בכנות-"לא". אם כך, אמרתי לו, תחליט אתה, האם המשך קיום העם היהודי חשוב לך או שלא?
וכך בעניינים רבים נוספים הקיצוניות אינה גנאי. אתמקד כאן בערך המשפחה היהודית הנמצא בימינו תחת מתקפה רבתי של פוסט מודרנה שאבדה כל ערך והתרחקה מאוד מאמיתות בסיסיות של חיינו.
מי שנתפש בעיני רבים (גם בקרב חובשי כיפות שבינינו) כ"קיצוני" בעניין הדבקות בערך המשפחה היהודית הם אלה הפועלים נגד הלהט"ב והתופעה הזו בכללותה. קחו למשל את הרב לוינשטיין ממכינת בני דוד שבעלי ש"חטף" בליסטראות מכל כיוון והוקע כחשוך, כקיצוני, כשונא אדם ומה לא. השמאל, הפוסט מודרניים, בג"ץ, התקשורת, אנשי "רוח" "נאורים" ולצערנו - אפילו רבנים "מתקדמים". לא רק רבנים רפורמים (המקיימים כפי שראינו "בר מצווה" אפילו לכלב...) אלא גם מרבנים המתאימים את עצמם, את דעותיהם ותפישת עולמם ואף את פסיקותיהם לעיוותי הפוסט מודרנה. כל אלה תוקפים בשצף קצף, מעל כל במה ובכל פאנל אליו רק הם מוזמנים.
כצפוי התקשורת החלולה המרעילה כל באר תורמת את חלקה. לא אשכח כיצד שדרן רדיו שכוכבו עולה ביקש שקיות הקאה עת שוחחו בתוכניתו על מפלגה הנאבקת בלהט"ב. שדרן זה איננו יחידי בגישתו זו. רבים נופלים בפח הפוסט מודרנה וה"ליברליזם" המזויף הזה. גם יהודים טובים אך תמימים וכאמור - גם חובשי כיפות ורבנים, לאסוננו הדבר.
מהו המסר אותו מבקשים להעביר אלה כדוגמת הרב לוינשטיין ומהו הערך עליו הם נאבקים בבסיס עומדת אמירה פשוטה שהיא אמת ניצחת - אבא ואימא הם משפחה. הטירוף הגיע לידי כך שלפני כמה חודשים הוסר שלט פרסומי ענק עם האמירה דלעיל זמן קצר מאוד לאחר שנתלה על אחד המלונות בכניסה לירושלים. בעלי המלון אף טרח להתנצל בהמשך על התקלה שבתליית השלט!!
עד לכאן הגענו....
לא אכנס כאן לפירוט הקלקולים החברתיים שממיטה עלינו הפוסט מודרנה, לא אפרוט לפרוטות את העיוותים במישורים רבים. "האני הוא האחר", "יש יותר מאמת אחת", "אישה יכולה להיות גבר" ולהפך - הכל תלוי ברצון ובהרגשה האישיים.....
רק אסיים ואומר שיש דברים שהקיצוניות יאה להם. דבקות בתורה ובהלכה ראוי שתיעשה באופן כזה (קיצוני, הלוואי ואצליח גם אני...), נאמנות לארץ ישראל טוב שתהיה קיצונית, נאמנות בתוך המשפחה ודבקות בערכי המשפחה היהודית אף הם בכלל זה.
פשרות הן טובות וראויות במחלוקות ממוניות, במשא-ומתן בעניינים שונים ובוויתורים למען שלום בית וכיוצא באלה. ויש דברים עליהם לא נכון ואי אפשר להתפשר. על אלה יש להקפיד באופן קיצוני!.
