כשנכנס הנשיא
ג'ו ביידן לבית הלבן, נראה שישראל וארה"ב נמצאות במסלול התנגשות. החשש בירושלים הוא שהממשל הדמוקרטי לא יעמוד בפני כישורי המו"מ המעולים של אירן, ויקבל בסופו של דבר את תנאיה לחזור להסכם הגרעין שנחתם ב-2015. למרות ההתבטאויות מצד בכירי הממשל, לפיהן יצליחו בשלב שני להשיג הסכם גרעין משופר, דומה כי יש בכך לא מעט נאיביות. לאחר שחרור עניבת החנק של הסנקציות הכלכליות שהוטלו על-ידי ממשל טראמפ, לא סביר להניח שארה"ב תשיג הסכם טוב יותר בהמשך הדרך.
אמנם ארה"ב הבטיחה להתייעץ עם ישראל ועם בעלות בריתה הערביות בכל מהלך שתעשה בהקשר האירני, אך ישראל אינה מצפה להרבה ממגעים אלו. המטרה האמריקנית היא רק לדחוק את נושא הגרעין האירני מסדר היום. לנטייה זו שותפים גם מרבית המדינות באירופה, דבר המגביר את תחושת האיום הישראלית. בראותה את אירן גרעינית כסכנה קיומית, הממשלה בירושלים אינה יכולה לקבל את גישתו של ממשל ביידן בנושא. לאור ההערכה לפיה קיים סיכוי נמוך כי בטהרן יעשו טעויות או ייסוגו מדרישותיהם, בישראל מחלחלת ההבנה, כי היא תצטרך להתמודד עם הסכם דומה לזה שנחתם ב-2015, למרות התנגדותה הנמרצת.
על ממשלת ישראל לקבל החלטות קשות. על-פי הודעתו של הרמטכ"ל,
אביב כוכבי, צה"ל כבר פועל לעדכן את התוכניות לפעולה צבאית נגד אירן. ארה"ב אינה מתנגדת לקיום איום צבאי נגד אירן כחלק ממנופי הלחץ עליה, אך ברור שמתקפה ישראלית בעת שארה"ב מנהלת מו"מ עם אירן תיראה כפגיעה בממשל ביידן.
רבים בישראל מאמינים, כי דיפלומטיה וסנקציות כלכליות מיצו את התועלת שלהן בהסרת איום הגרעין האירני. גם לפעולות חשאיות במטרה להאט את פרויקט הגרעין האירני יש מגבלות, ואולי אין הן יכולות עוד למנוע את הפצצה. אם ישראל תפעל מתוך אינסטינקטים קיומיים ותנחית מכה צבאית על מתקני הגרעין של אירן, היא בהכרח תתעמת עם ממשל אמריקני שאינו שותף לתפיסת האיום הישראלית ומאמין אמונה כמעט דתית בדיפלומטיה.
עדיין לא ברור מה תהיה ההתייחסות מצד ממשל ביידן כלפי הסכמי אברהם, הישג הממשל הקודם, שבמהותם הם ברית אנטי-אירנית. האם וושינגטון תתרחק מהמהלך המשמעותי לאזור כדי לרצות את טהרן, או שתשתמש בו כמנוף נגד אירן? האם הממשל ינסה להרחיב את ההסכמים כדי לחזק את ישראל ולהפחית את חשדותיה?
ירושלים גם עוקבת בדאגה אחר הצהרותיה האחרונות של וושינגטון כלפי סעודיה ומצרים, בייחוד לאור העובדה שזכויות האדם נעדרות כנושא בהתייחסות ארה"ב מול אירן. הסרת החות'ים מרשימת ארגוני הטרור ומניעת סיוע לסעודיה במלחמתה בתימן, מדינה בעלת משמעות אסטרטגית רבה, היא מהלך לא מחוכם המחזק את אירן ושליחיה. הפיכת זכויות אדם לעדיפות עליונה במדיניות האמריקנית כלפי המזרח התיכון תערער את המשטרים הערביים ותחליש את הברית האנטי-אירנית, וזה בדיוק מה שהנשיא
ברק אובמה עשה בצורה הרסנית.
גם הקשר בין ירושלים ומוסקבה עלול להגביר את המתיחות בין וושינגטון לירושלים. ישראל מתאמת כיום את פעילותה הצבאית נגד אירן בסוריה עם רוסיה. תיאום זה משרת אינטרס ביטחוני חשוב. על-פי דיווחים זרים, ישראל גם מימנה לאחרונה העברת חיסוני קורונה מתוצרת רוסיה לממשלת סוריה, בתמורה לשחרור ישראלית שחצתה את הגבול לסוריה. תגובתו של ביידן לקרבה בין ישראל לרוסיה אינה ברורה עדיין.
היחסים עם ארה"ב הם עמוד תווך בביטחונה הלאומי של ישראל. אם ארה"ב תצמצם את תפקידה במזרח התיכון, ישראל עשויה ליהנות ממרחב תמרון רחב יותר. אומנם ישראל לא נענתה תמיד לרצונות אמריקניים, אך עליה לעשות זאת בתבונה ובנחישות ותוך מאמץ לצמצם נזקים שעלולים להיגרם לברית האיתנה בין המדינות.
