בשעה פנויה של בוקר חול המועד הקשבתי בקשב רב לראיון אותו ערכו
ניסים משעל וגיא פלג עם דניאלה וייס. המראיינים ניהלו את הדיון בסבלנות שאינה אופיינית לתקשורת שברגיל הינה צעקנית דורסנית ומשתיקה את אנשי המחנה הלאומי/דתי. כל אימת שכן ניסו לקטוע, להפריע ולשבש עמדה דניאלה בפרץ בכבוד ובסבלנות.
השניים הלינו על עמדות "גזעניות" אותן השמיעה להבנתם דניאלה ומי מהם אף אמר לה כי דבריה הם "תורת גזע". כאמור, דניאלה לא נבהלה ולא נכנעה אלא המשיכה את דבריה כמשנה סדורה ואף העמידה את המראיינים על כך שאינם מקשיבים ולכן אינם מבינים, או אולי אינם רוצים להבין.
תמצית דבריה של המרואיינת היו: מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי. היות שכך יש עניינים בהם רק העם היהודי יכול להחליט ואותם רק יהודים יכולים לנהל. בעוד שלא ניטול מהערבים החיים בתוכנו את זכות ההצבעה, הרי ברור שהזדהותם של הערבים החיים בארץ ישראל היא עם הערבים בני עמם וגם מטעם זה אין לשתפם בשום החלטה הנוגעת לניהול ענייני המדינה. במשך שנות קיום המדינה הוכחה חוסר נאמנותם של הערבים החיים כאן, מהטעם האמור - שזו הנאמנות שמורה לאחיהם הערבים.
לפיכך צירוף מפלגת רע"ם לממשלה (בין כחברים בה ובין כתומכים בה מבחוץ) אינה באה בחשבון מכל הטעמים האמורים שכן אם יהיה מצב בו נצטרך לקבל החלטות בנוגע לעם היהודי ולעתידו אסור שמי שאינו יהודי יהיה שותף להחלטה כזו.
במהלך הראיון אמרה דניאלה כי איננה מתביישת בדעותיה וכי היא מאלה שאינה מהססת לומר אמת ולהבחין בין יהודי לערבי ואף לומר זאת. נוכח דבריה הנכוחים של דניאלה וייס הביעו המראיינים מורת רוח גלויה תוך שמקולם נשמע זעם כבוש שלווה בהטיה לא מוסתרת (לטובת האג'נדה האנטי ציונית והפוסט יהודית).
התריסו כנגדה המראיינים - "אין הכוונה להפקיד את וועדת חוץ וביטחון בידי חבר כנסת ערבי ואין כאן כוונה למנות לתפקיד שר ביטחון את עבאס, לא זה על הפרק". בהמשך אף אמר אחד המראיינים את המשפט דלקמן: " חלק מאנשי התקשורת ואני ביניהם... מזועזעים מהמחשבה שמישהו מסוגל להוציא מפיו אמירות של ליטול את זכות ההצבעה מאזרחי ישראל שחשבנו שהם שווי זכויות, הערבים, אחינו המוסלמים, אחינו דרוזים, אחינו הנוצרים אחינו הצ'רקסים וליטול מהם את הזכות רק משום שאינם יהודים, אותי זה מזעזע".
דניאלה ענתה לו שהבנתו לקויה ובתחילת השיחה הבהירה שלא ניתן כיום ליטול זכות ההצבעה מהערבים. הוסיפה ואמרה "מי שלא יהודי בישראל הוא לא כמו היהודי מפני שהמדינה הזו היא ליהודים, מה כל כך קשה להבין"
על זה השיב המראיין - "מבינים ומזדעזעים" !!
עד כאן תמצית האירוע...
בחרתי בכותרת לדברים המובאים את ההיגד "תקשורת צבועה". הדברים אינם בעלמא וגם בראיון הזה התגלה פן כזה. שהרי המראיין אמר מיוזמתו שביוזמה לצירוף רע"ם לקואליציה אין הכוונה להפקיד את וועדת חוץ וביטחון בידי ערבי ואין הכוונה למנות לשר ביטחון את עבאס. ובאם הטפותיהם הצדקניות אינן צבועות, מדוע אינם "מסכימים" למינויים כנ"ל? אדרבה - ימונה ערבי לראש המוסד, יכהן ערבי כראש ועדת המשנה לשירותים חשאיים בוועדת חוץ וביטחון, ימונה ערבי לראש אגף מודיעין בצה"ל, הבו לנו רמטכ"ל ערבי!!!
ועוד נקודה מהותית מאין כמוה. שיבוש המערכות הנורא של מראיינים כמו אלה שהשתתפו בראיון הנ"ל הוא בעצם חוסר הבחנתם בין מי שהנו אח לבין מי שאינו כזה. איך אמר בלהט אחד מהם - "אחינו המוסלמים, אחינו דרוזים, אחינו הנוצרים אחינו הצ'רקסים". כאן "קבור הכלב". לאסוננו צמחה כאן קבוצה (קטנה ברוך השם) שאינה מבחינה בין אח לאויב, בין עם ישראל לאומה הערבית, בין יהודי לערבי.
סוף דבר - מכאן שולח אני יישר כוח גדול לדניאלה וייס. יישר כוח על דברי אמת, יישר כוח על שלא נכנעה בפני המבולבלים הכוחניים שדעתם וערכיהם השתבשו. יישר כוח על המשנה הסדורה שבפיה על הרוגע ועל הסבלנות. יישר כוח על הגאווה היהודית, על זקיפות הקומה ועל שמירה על הנאמנות ללא סייג וללא כל מורא. נאמנות לנצח ישראל, לתורת ישראל, לעם ישראל ולארץ ישראל.
