ממשל ביידן הבטיח להקל את נטל החובות מעל הסטודנטים, במיוחד כאשר הקורונה הכבידה עליהם עוד יותר. ביומו הראשון בתפקיד חתם ג'ו ביידן על צו להקפאת פרעון ההלוואות הממשלתיות כחלק מתוכנית הסיוע לקורונה. אנשי האגף השמאלי במפלגתו לחצו עליו לעשות יותר ולמחוק לחלוטין את ההלוואות, אך ביידן טען שאין לו סמכות לעשות זאת בצו נשיאותי.
התמונה השתנתה בשבוע שעבר (1.4.21) כאשר ראש הסגל, רון קליין, אמר שביידן ביקש משר החינוך, מיגל קורדונה, לבחון האם יש לו סמכות כזאת. USA Today מדווח, כי מתנגדי המחיקה טוענים שהיא תשרת בעלי הכנסות גבוהות, וכי מי שנוטל הלוואה נושא באחריות לפרוע אותה. ביידן מצידו אומר מאז הקמפיין שלו שהוא מבין את המשמעות של ההלוואות. לדעתו, הריבית עליהן צריכה להיות אפס, ויש למחוק אותן לבוגרי אוניברסיטאות שהופכים לעובדי מדינה. אך הוא סבור שאין למחוק אותן למי שפנו למוסדות היוקרתיים. קליין הדגיש, כי ההנחיה לקורדונה אין משמעותה שביידן קיבל החלטה כלשהי: "הוא [קורדונה] יבדוק את הצד המשפטי, יבדוק את הצדדים של המדיניות ונחליט".
מחיקת החובות תהיה קשה לאישור בסנאט החצוי הנוכחי. העלויות של החינוך האקדמי עלו בקביעות בעשורים האחרונים, וכמעט איש אינו יכול לעמוד בהן בלא ליטול הלוואה. ב-20 השנים האחרונות עלה שכר הלימוד ב-144% באוניברסיטאות הפרטיות, ב-165% לסטודנטים מחוץ למדינה במוסדות הציבוריים וב-212% לסטודנטים המקומיים. במקביל נאמר לסטודנטים, כי חיי רווחה תלויים בחינוך אקדמי – אך החוב הגדל מכביד עליהם כאשר הם יוצאים לשוק העבודה. תואר ראשון במוסד ציבורי, אחרי סיוע פיננסי, יעלה 14,840 דולר; במוסד פרטי – 29,100 דולר. הלוואות הסטודנטים מסתכמות כיום ב-1.7 טריליון דולר והחוב הממוצע עומד על 28,950 דולר. דמוקרטים רבים קוראים לביידן למחוק הלוואות פדרליות בשיעור של עד 50,000 ללווה ולעשות זאת בצו נשיאותי.
ביידן הגיב, כאמור, בטענה שאין לו סמכות – למרות שברק אובמה ודונלד טראמפ העניקו הקלות באמצעות צווים נשיאותיים. טיעון אחר שלו הוא, יש לשקול נושא זה מול בעיות אחרות שעל סדר היום. "האם נמחק חובות במקום להשתמש בכסף הזה לחינוך מוקדם לילדים צעירים שמגיעים ממשפחות נזקקות?", שאל רטורית בחודש פברואר.
מנהיג הרוב בסנאט, צ'אק שומר, והסנאטורית אליזבת וורן טוענים שלביידן יש סמכות למחוק חובות עד 50,000 דולר וקוראים לו לעשות זאת מיד. לדבריהם, מחקרים מלמדים שמחיקה כזאת תשפר את מצבם של משקי בית שחורים והיספנים, תסייע לצמצם את הפערים, תסייע מיידית למיליונים המצויים בקשיים בשל הקורונה והמיתון ותעניק זריקת עידוד לכלכלה משום שהכסף שישתחרר יופנה לצריכה.
