לפני מותו ב-1999 ממחלת הסרטן, מינה חוסיין את בנו עבדאללה ליורשו, וזה בתורו מינה את הנסיך חמזה, אחיו למחצה, ליורש העצר. בכך למעשה נושל מתפקידו הנסיך חסן, אחיו של חוסיין, שהוכרז כיורש העצר עוד ב-1965.
נושא המתח בין אחיו של ה
מלך לבנו, נשאר נושא למתיחות גם בימינו, כפי שמוכיחים האירועים האחרונים. המלך עבדאללה השני המשיך את מסורת הנאמנות למערב (ארה"ב ובריטניה) ולמד באקדמיות צבאיות בבריטניה וארה"ב. האתגר המשמעותי ביותר לשלטונו התרחש בתקופת הטלטלה בעולם הערבי שהחלה ב-2011. כוחות הביטחון הירדנים התמודדו עם מהומות בירדן, בהן בלטו התנועות האיסלאמיות. לראשונה בתולדות הממלכה, החל תהליך של הוצאת תנועת "האחים המוסלמים" מחוץ לחוק. פירוק התנועה האיסלאמית בירדן בשנתיים האחרונות מהווה שינוי משמעותי ביחס הממלכה ההאשמית כלפי האיסלאם הפוליטי. ירדן הייתה אחת המדינות היחידות בעולם הערבי ששילבו את התנועה האיסלאמית בפרלמנט.
עבדאללה מתמודד בעשור האחרון עם קשיים כלכליים רבים כתוצאה מגל הפליטים הסוריים שברחו ממלחמת האזרחים. המשבר הכלכלי החמיר לאחרונה עוד יותר בעקבות משבר הקורונה שפקד את הממלכה. העוני והאבטלה בממלכה עולים בהתמדה כל יום.
נסיון הפיכה?
בשבת האחרונה החלו כוחות הביטחון הירדנים בגל מעצרים של חשודים בקשירת קשר נגד שלטון המלך. החשד, לפי הפרסומים, הוא שנסיון ההפיכה נרקם על-ידי חמזה בן חוסיין, אחיו למחצה של המלך עבדאללה. חמזה, בדומה למקרה של הנסיך חסן לפניו, הודח מתפקיד יורש העצר ב-2004, רק חמש שנים לאחר מינויו לתפקיד. המלך עבדאללה חיכה עוד חמש שנים, ומינה את בנו חוסיין (אז רק בן 15) ליורש העצר במקומו של חמזה המודח.
אין ספק כי תסכולו של חמזה רב. הוא הוכן לתפקיד ולמד באקדמיית סאנדהרסט, היה ידוע כקצין מצטיין בצבא הירדני ואף קיבל את תפקיד ראש המועצה לענייני אנרגיה. לפי פרסומים בתקשורת הערבית, לאחרונה הרבה לבקר את המשטר וטען כי קיימת שחיתות רבה בצמרת. הוא לא נאסר אלא הושם במעצר בית, כיאות לבן אצולה.
בתקשורת דווח על עצורים נוספים, אולם רק שני שמות פורסמו עד עתה - חסן בן זיד מהמשפחה ההאשמית שהיה בעבר שליח המלך בסעודיה והכלכלן ממוצא פלשתיני באסם עוודאללה. קשריהם של שניהם לסעודיה והאמירויות עוררו גל של תיאוריות קשר שמהימנותן לא ברורה. יש להניח כי אין מדובר בניסיון הפיכה כי אם בסיכולו של איום פוטנציאלי, משום שלא הייתה פעולה אלימה כלשהי נגד בית המלוכה או נסיון השתלטות על כלי תקשורת או גופי שלטון.
יש להניח כי המוח'אבראת (המודיעין הירדני) מנסה לשמור על יציבותו של השלטון בתקופה רגישה זו. יש לזכור, כי בנוסף למשבר הכלכלי הקשה ולמאבק השלטוני נגד האחים המוסלמים, קיים גם חשש מהשפעתן של הבחירות שאמורות להתקיים ברשות הפלשתינית, אם ינצח בהן החמאס.
תמיכה בעולם הערבי
כמעט כל המדינות בעולם הערבי הביעו תמיכה בצעדי בית המלוכה ההאשמי. להצהרת הסולידריות עם הבית ההאשמי הצטרפו גם הליגה הערבית ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ. נסיונות הפיכה בבתי המלוכה בעולם הערבי אינן בגדר חידוש. בסעודיה מונה מוחמד בן סלמאן ליורש העצר, לאחר שאביו המלך סלמאן הדיח את אחיינו מתפקיד זה. בקטאר הדיח השיח' תמים את אביו בסיוע אמו, הנסיכה מוזה רבת ההשפעה. ניתן לכנות שינויים אלה כ"זעזועים רכים" ביחס להפיכות אלימות שהתבצעו על-ידי גנרלים במצרים, בסוריה בועירק בעשורים האחרונים.
אי של יציבות
התייצבותן של רוב מדינות האזור לצידו של מלך ירדן מלמדת כי יציבותו של הבית ההאשמי חשובה להן. לא רק שהן חוששות מגל מהפכות ערביות חדש, אלא בגלל שירדן הייתה ונותרה גורם מייצב באזור. הממלכה אף קלטה פליטים שהציפו אותה, מעירק בשנות ה-2000 ומסוריה בעשור שאחריו. ירדן אומנם תמכה במרד בסוריה, אך נזהרה שלא לקרוא תיגר על משטרו של
בשאר אסד, כפי שעשתה טורקיה.
למרות שלירדן אין כמעט אוצרות טבע, היציבות בממלכה נשמרה בזכות הדגש ששמה על מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, איכותם הגבוהה של מנגנוני המודיעין ובמידה לא מועטה בזכות הלגיטימיות הפוליטית והדתית של בית המלוכה ההאשמי. ירדן קרובה לציר הסוני המתון של סעודיה, מצרים והאמירויות והיא נותרה בת ברית נאמנה של ארה"ב ובריטניה באזור. מבחינתה של ישראל, יציבותו של בית המלוכה ההאשמי היא ערובה לשקט בגבולה הארוך ביותר של המדינה.