ממשלות מגייסות את רוב משאביהן מהטלת מיסים, והנשיא ג'ו ביידן מכוון לעבר וול סטריט, העשירים והחברות. כדי לממן את תוכניתו להשקיע 2.3 טריליון דולר בתשתיות, הוא מבקש להעלות את מס החברות מ-21% ל-28%. וכדי לממן 1.9 טריליון דולר בחינוך ורווחה, הוא רוצה לגבות יותר מס על רווחי הון ודיבידנדים, ולהעלות את השולי למשתכרים למעלה ממיליון דולר בשנה מ-37% ל-39.6%. המשמעות, אומר אקונומיסט, תהיה הכפלת נטל המס על המשקיעים העשירים שהם חלק ניכר מבעלי המניות.
משקיעים רבים, מוול סטריט ועד עמק הסיליקון, מתכוננים למאבק וטוענים שביידן יהרוס את הצמיחה. זו הגזמה; ארה"ב פרחה גם עם שיעורי מס גבוהים יותר. אבל למיסוי ההון יש השלכות לוואי ועל ביידן לשפר את תוכניותיו כדי למנוע אותן. מיסוי חסכונות והשקעות עלול להיראות כמיסוי כפול בלתי הוגן: הרי כבר שולם מס על הכספים הללו. מתן עידוד שלילי להשקעות וחסכונות פוגע בכלכלה לאורך זמן; מודלים כלכליים צופים שהמיסים שמציע ביידן יקטינו בשנת 2050 את היקף הכלכלה האמריקנית ב-1%.
מול זה יש להציב את ההתחמקות ממס. מיסוי נמוך על ההון יוצר פיתוי להסוות שכר כרווחי הון – תחביב אהוב במיוחד על עשירים. מנהלי השקעות יכולים להציג את העמלות שלהם כרווח הון במקום משכורת; אחרים פועלים באמצעות שותפויות – כמו של עורכי דין, יועצים ורופאים – ומושכים את שכרם בצורת רווחי הון ודיבידנדים. ביידן צודק כאשר הוא רוצה להביא את מיסוי רווחי ההון לרמה בה התרגילים הללו יהיו קשים יותר.
קשה לאזן בין יעילות מס לבין התחמקות ממס, אך שני עקרונות יכולים לסייע. האחד: מיסי הון מצטברים. לפני שחברות מחלקות את רווחיהן למשקיעים, הן משלמות מס חברות שגם אותו צריך להביא בחשבון. בקליפורניה משלמות חברות מס רווחי הון מדינתי של 13.3% ומס של 3.8% על ההכנסות כחלק מאובמהקר – ועל זה יהיה צריך להוסיף את מס החברות בסך 28% והמקבלים העשירים גם ישלמו מס שולי של 39.6%. התוצאה תהיה שייותר בידיהם פחות משליש מן הרווח, ואפילו פחות בהתחשב בעליית האינפלציה מאז ההשקעה. במציאות החישוב מסובך יותר, אבל ביידן חייב לוודא שהמס הכולל על ההון לא יהיה גבוה מהמס על עבודה.
העיקרון השני הוא להוריד את חוסר היעילות של גביית המס על-ידי הטבות מס להשקעות. שיעור התשואה המינימלי הדרוש כדי להבטיח כדאיות של פרויקטים פרטיים זהה לשיעור הריבית על איגרות חוב בסיכון נמוך. כדי להבטיח זאת, ניתנות הקלות מס לשורה של השקעות – אך הן יפוגו בסוף 2022. ביידן גם מתכנן מס מינימום חדש על חברות, העלול לפגוע ברווחים של הגדולות שבהן. את הטבות המס יש לתת גם ליחידים, מציע אקונומיסט.
שוויון אמיתי בין מיסוי ההון למיסוי העבודה ומתן תמריצים למשקיעים לא יכניסו לקופת הממשל את הסכום בו ביידן מעוניין. אבל רפורמה כזאת עדיין תסייע לממן הוצאות שהוא מתכנן ותפחית את ההתחמקות ממס, בלא להפוך את מערכת המס האמריקנית לבלתי יעילה שלא לצורך.
