1. החקירה הנגדית של
אילן ישועה בידי
ז'ק חן התנהלה באווירה רגועה למעט רגעים בודדים - אולי במפתיע לנוכח המתח הרב בין התביעה להגנה. חן מנהל אותה בסבלנות רבה, פרט אחרי פרט, ואף ביקש במפורש מישועה להבין שאינו רוצה להתעמת איתו ולהתווכח איתו. מדי פעם ישועה קצת איבד סבלנות, והיו כמה התנגדויות של התביעה - עד שהשופטים אמרו שמוטב להימנע מהן - אבל בסך-הכל החקירה התנהלה בצורה שוטפת.
2. האמירה החשובה ביותר של ישועה הייתה בת מילה קצרה אחת: "כן". ישועה הביע בחקירותיו במשטרה קו פוליטי ברור נגד
בנימין נתניהו ואמר שהוא ידוע היטב לאנשי וואלה, בניגוד לאמירותיו בעדותו לפיהן לא הציג את עמדותיו. אמירתו הקשה ביותר הייתה ש"נתניהו הורס את המפעל הציוני". חן הסביר, כי מדובר בשאלה משמעותית מאוד - גם כתימוכין לעמדת ההגנה לפיה בני הזוג אלוביץ התערבו כדי שהאתר יהיה מאוזן יותר, וגם כדי לדעת האם יש לו פוזיציה. ישועה נשאל האם הוא עומד מאחורי אותה אמירה והשיב: "כן".
3. חלק משמעותי מן החקירה הוקדש לתחקיר "העין השביעית" ביולי 2013, על ההתערבויות של ישועה בתכני האתר. על-פי התחקיר, 30 איש באתר דיברו על התערבויות בתכנים מסחריים בלבד ולא בתכנים פוליטיים - למרות שמדובר בשבעה חודשים לאחר תחילת הסיקור המוטה. ישועה טען, שבאותו שלב התוצאות רק החלו להיראות ושהוא הצליח להסתיר מהעובדים את הנימוקים הפוליטיים. הוא לא ממש ענה על השאלה, האם העובדים שהתראיינו לא שמו לב להטיה הפוליטית של האתר. מטרתן של השאלות הייתה להראות, כי ישועה פעל מיוזמתו ולא בהוראתו של
שאול אלוביץ.
4. חן הראה כיצד ישועה לחץ על מנכ"ל גלובס דאז,
איתן מדמון, להסיר מאתר העיתון פרסומים נגד בזק תוך ניצול החברות האישית ביניהם והקשר העסקי בין שני הגופים. מטרתו של חן הייתה כפולה: להראות שהתערבויות של מנכ"ל בתכנים אינה יוצאת דופן ושישועה היה אדם פעיל ולא רק "נער שליח" של אלוביץ. במבט נוסף: זהו עוד היבט, גם אם שולי, של מערכת הלחצים הפסולים בתקשורת הישראלית הנחשפת במשפט זה.
5. זמן נוסף הוקדש להתכתבויות בין ישועה לזאב רובינשטיין, איש התקשורת של
שרה נתניהו, בה הביע ישועה אהדה רבה לה ולמשפחתה והציע לראיין אותה עם זכות וטו על השאלות ועל הנוסח שיפורסם. בעדותו טען ישועה, כי אמר לרובינשטיין את שהלה רצה לשמוע ולמעשה התבטא בציניות. גם זו תהיה נקודה חשובה: האם ישועה היה מוכן לשתף פעולה בסיקור החיובי; אם כן - הרי שאין בכך פסול (שכן כאיש תקשורת הסכים לכך) או שהוא עצמו שותף לפשע (ואז יש טענה לאכיפה בררנית).
משפט היום
"השיחות היו ירודות, של סריסים בחצר ביזנטית" (אילן ישועה על המגעים עם זאב רובינשטיין).