מה לא נאמר על חוסר ההיתכנות של ממשלה המסתמכת על קולות הח"כים הערבים? "יתמכו מבחוץ", "יימנעו", "אזרחים לגיטימיים" "רע במיעוטו"... והנה חולפים ימים מעטים בלבד מהרגע שהמהלך הזה נכנס להילוך גבוה ומציאות חיינו כאן עם האויב הערבי מתפוצצת בפנים.
מהומות בהר בית, מהומות בשמעון הצדיק, חסימת כביש 1, התפרעויות בחווארה ובצומת הביתות, ערבים מאיימים, מוחמד דף נותן הנחיות, התרעות על פיגועים, ניסיון לביצוע פיגוע המוני על-ידי שלושה רוצחים אותם סילקנו מהעולם, רצח תלמיד ישיבה מאיתמר ופציעת חבריו, כוננות זרועות הביטחון ותגבור כוחות משמעותי - והרשימה חלקית.
ומה עם השותפים הפוטנציאליים לממשלת השמאל המתרקמת? על מי בדיוק מתכוונים יאיר לפיד ונפתלי בנט, גדעון סער ואביגדור ליברמן להסתמך בבואם להרכיב ממשלה בישראל? האם על איימן עודה הקורא לערבים להגביר את המהומות או על חבר מרעיו המשבחים את ההתנגדות לכיבוש ומייחלים לסיומו המהיר (כאשר כוונתם כמובן לכיבוש שהחל בתש"ח - היא הנכבה שלהם...)?
אומרים לנו שהציבור הערבי השתנה, נטש את חלומותיו לסלקנו מכאן ותחת זה מתעניין רק בזכויות אזרחיות - חשמל, ארנונה, חינוך טוב, תעסוקה, רווחה ומיגור האלימות בחברה הערבית. הסרטים והתמונות מהימים האחרונים מכל רחבי ארצנו ירושלים בראש מוכיחים אחרת.
האויב הערבי חי ובועט בתוכנו. מאווייו הלאומיים והדתיים לא שככו ולא נשכחו. האלימות וההתלהמות הדתית נשמרים ואף גוברים וזעקות החמאס בדבר הרצון להיות שאהידים נשמעות בשער שכם, על הר-הבית, בכל הפגנה מזדמנת, על הכביש המוליך מהשפלה לירושלים וגם בראיונות הרבים בהם מתראיינים פרטי האויב, איש איש במקומו.
הכאת יהודים ברחובה של עיר, לינץ' בכל רגע מזדמן, הפגנות אלימות ומרד גלוי בכוחות הביטחון שהם מסמלי השלטון - כל אלה מהווים הצהרת כוונות ברורה. אתם היהודים מפריעים לנו, אתם היהודים לא תהיו פה, אתם היהודים לא תתיישבו פה - לא באלון מורה, לא ביפו, לא בגבעת המטוס, לא בשמעון הצדיק, לא בלוד ולא ברמלה.
התגברות האלימות הערבית ברחבי ארצנו איננה מפתיעה אלא שהעיתוי מעניין במיוחד. המאמצים לכינון ממשלה בשיתוף כזה או אחר של המפלגות הערביות מתקדם וככל שזה מתקדם מתגברות המהומות, הפרעות והאלימות. שמעתי פעם את הרב דוב ליאור שליט"א מתאר כיצד מאז הסכם אוסלו, ככל ש"תהליך השלום" עם הערבים מתקדם כך אנו נדרשים ליותר ויותר מיגון מפני המחבלים - כך בכבישים, כך בצדי הדרכים, כך במגדלי השמירה, כך בכלי הרכב (גם הצבאיים), כך בכל עמדה ופילבוקס - יותר בטונדות, יותר סורגים, יותר זכוכית משוריינת ועוד ועוד...
לממשלה הזו עליה עובדים כיום במרץ אין זכות קיום כלל. מבחינה ערכית זו פשיטת רגל, מבחינה מוסרית זהו אובדן כל מוסר, מבחינה אידאולוגית זה נטישת כל היקר לעם ישראל ומבחינה ביטחונית זהו פשוט אסון המאיים להתהוות לנגד עינינו.
אישית, בדומה לרבים וטובים אני סבור כי לממשלה כזו אין כל היתכנות לאורך זמן ובאם תכונן סופה ליפול בתוך זמן קצר ביותר ולו מהטעמים הביטחוניים. יתכבדו נא הוגי המהלך המתיימרים להשתייך למחנה הלאומי ויפשפשו בתוכניותיהם. או אז ייווכחו לדעת שאיוולת במוחותיהם ומעשה רשלני וזדוני עומדים הם להוציא תחת ידיהם.
אסיים, ולו כחומר למחשבה, ברעיון הבא: עיתוי התגברות האלימות הערבית, אופן הרמת הראש, שיעור החוצפה והתעוזה וכן אלימות מסוג אותו טרם ידענו (כדוגמת הכאת יהודים באשר הם יהודים ותיעוד המעשה על-מנת להתרברב בו) - כל אלה אינם מקרה בעלמא. יש מנהיג לעולם והנהגתו מייצרת כיום את פרץ האלימות הזה על-מנת לסכל בטרם מעשה הקמה של ממשלה רעה לעמו ישראל.
