מה עושים? התגובה הגלותית (!!!) הפעילה לפוגרומים הייתה הגנה עצמית. כמאה ועשרים שנה אחר ייסודה בעקבות הפוגרום בשנת 1903 בעיר הוֹמֶל ברוסיה, כדאי לנו לחזור לשורשים, ולאמץ גישה זו. המשטרה כושלת, לא מעכשיו, בהגנה על חיינו ועל רכושנו (עיינו בערכים פריצות ליישובים וטרור חקלאי), ובמקום להתחבא מאחורי גדרות ומחסומים, עלינו להגן על עצמנו בצורה פעילה.
מעניין, שום יישוב ערבי במדינת ישראל, ביהודה ובשומרון אינו מגודר, והכניסות אליו אינן חסומות במחסומים.
פעם היה משמר אזרחי, שלדעתי, נכשל מראש כיוון שהוכפף למשטרה. המשמר האזרחי נמוג; וכעת על כל יישוב ועל כל שכונה עירונית להקימו - על בסיס התנדבות, תוך הספקת נשק ואימונים מהצבא, שפעם היו בקרבו חטיבות להגנה מרחבית (הגמ"ר), שגם זה היה תפקידן.
הכאוס במדינה, שחוללה אזלת-היד המשטרתית, מציק כבר הרבה שנים, ומחייב יוזמה חדשה. בתחום החקלאי הוקם "השומר החדש", והוא זקוק מאוד למתנדבים. בתחום האזרחי - שמירה על היישובים, על הכבישים, על הבתים ועל הרכוש - צריכים דחוף משהו כמו "השומר החדש", שישמור, ירתיע ויסכל פעולות אויב, כולל המרד של ערביי ישראל, המתחולל לנגד עינינו. על המשטרה אין בר-דעת יכול לסמוך, ומשמר הגבול, לצערי, נתון למרותה. לשמירה על עצמנו אנחנו צריכים גוף פעיל, יוזם וחף מקלקול ערכים, שיידע היטב מה משימתו, וידבוק בה, למרות ההסתה השמאלנית נגד יהודים, הנוקטים בהגנה עצמית.
משטמה עזה שאול נגר, ידידי, שלח לי תזכורת מחורזת, שהמאבק מול עזה אינו חדש, וכבר היו דברים מעולם. הוא מצטט את דברי ביאליק: "הֲזֹאת הִיא עֶצֶם הַמִּלְחָמָה? אִם רַק הַתְּכוּנָה לַמִּלְחָמָה"? (מתוך "יַלְדוּת"), וכותב בשירו, "משטמה עזה", שנכתב באוגוסט 2018:
"בְּעַזָּה הַשִּׂנְאָה תָּמִיד יוֹקֶדֶת
וּבָעוֹטֵף קָמָה לִקְרַאת קָצִיר,
אָנוּ אוֹהֲבִים אוֹתָךְ, מוֹלֶדֶת,
מוּל קָמִים שְׂדוֹתֵינוּ לְהַבְעִיר, //
בָּרְצוּעָה מִנִּי עַזָּה עַד רָפִיחַ
מַשְׂטֵמָה רוֹחֶשֶׁת זֶה שָׁנִים,
לֹא נִסּוֹג אֶל מוּל עָשָׁן וּפִיחַ,
וְנַדְבִּיר טֵרוֹר רְעוּל-פָּנִים. //
אֶת שְׁכֵנֵינוּ לֹא אָנוּ בָּחַרְנוּ
אָנוּ כָּאן לִחְיוֹת לְעוֹלָמִים,
מְדִינָה כְּבַיִת כָּאן יָצַרְנוּ,
בְּדִמְעָה, בְּשִׁיר וַעֲלוּמִים, //
מִלְחָמוֹת כְּבָר לָחַמְנוּ וְחָוִינוּ,
עֵת הִגִּיעוּ מַיִם עַד צַוָּאר,
לֹא נוּכַל תֵּת דָּמֵנוּ לְאוֹיְבֵנוּ
לֹא נִסּוֹג אָחוֹרָה לֶעָבָר. //
הֵן מַסָּע רַב-שָׁנִים עוֹד לְפָנֵינוּ
וְאֶתְגָּר שֶׁל דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים,
דָּם וְיֶזַע רַב הֲרֵי רָוִינוּ,
אֶזְרָחִים שָׁהוּ בַּמִּקְלָטִים, //
דּוֹר חָמוּשׁ בְּקוֹבַע פְּלָדָה וְחֶרֶב,
בְּכָל צַר, אוֹיֵב, יֵשׁ לַהֲלֹם,
אָנוּ עוֹד נִטַּע עַד בֹּא הָעֶרֶב,
אָנוּ נַאֲמִין יָבוֹא שָׁלוֹם". //
מרד בגליל, בנגב ובעוד ריכוזים של ערביי ישראל מתנהל כבר שנים מרד שקט, שכוונתו להוציא את המקומות הללו מריבונות ישראל. זה הצליח מאוד בנגב (עיינו בערכים מחנה צאלים וצומת שוקת, אך לא רק בהם), בגליל בצעדים שקטים לכאורה, שרק המקומיים הרגישו בהם. עתה התפרץ המרד, והוא גלוי - בערים המעורבות, בגליל ובנגב, ויתרחב, אם לא נשתלט עליו מיד.
כשערביי ארץ-ישראל מרדו בשנים 1939-1936 ("מאורעות" תרצ"ו-תרצ"ט), דיכאו הבריטים את המרד ביד קשה מאוד. את הלקח הזה לא קלטו צה"ל, מערכת הביטחון והממשלה כשפרצו המהומות (שהערבים קוראים להן, "אינתיפדות") בדצמבר 1989 ובאוקטובר 2000. הם לא הבינו את המתרחש, התמהמהו בתגובותיהם, ולא הגיבו ביד קשה, כנדרש. כתוצאה מכך, נאלצה ישראל לוותר, וחכמי חלם שלנו הגו ויתורים ונסיגות - כרגיל - עד ששני זנבות האודים העשנים - ראשי הממשלות הכושלים, אהוד ברק ואהוד אולמרט, הציעו למכור את המדינה ליאסר ערפאת, שתעתע בהם.
זה יקרה גם עכשיו, אם לא נגיב כראוי ובחוכמה על המרד של ערביי ישראל. המרד, שלדעתי, תכננה ויזמה הנהגת חמאס, נועד לערער את ריבונות ישראל לא רק בירושלים, אלא בכל המדינה, ומבוסס על הכאוס הקבוע, שגרמה משטרת ישראל באי תפקודה. מטרה לא פחות חשובה למרד - פרימת הקשרים בין יהודים לערבים, בעיקר, בערים המעורבות.
ראוי לזכור: המרד אינו כולל את כל הערבים, אלא קבוצות חלוץ של בריונים, שמשתוללים קבוע ללא מורא ממשטרתנו. כך, צברו נשק ותחמושת, השתלטו על הרחוב הערבי, ועושים בו כרצונם. נזקי המרד והעונשים יושתו על ראש כל החברה הערבית; וזו בדיוק מטרת חמאס.
משטרת דה-פינס לפני כמה ימים דיברתי עם קצין בכיר במיל', שעומד בראש צוות חירום יישובי (צח"י) בשרון, והוא התריע: "... [צריכים] להיות ערניים לכך, שייתכן ש'שכנים' מיישובים ערביים יפעלו נגד היישוב". דבריו אינם צומחים בחלל ריק. יישובי השרון מוכים בהתמדה זה שנים על-ידי שודדים ישמעאליים, שבאין משטרה עושים בהם כרצונם: מרוקנים בתים מתכולתם ביום ובלילה, שודדים מכוניות, גונבים יבול, ושוללים בז. כפי שאמרתי לא-אחת: המשותף לשוטר עברי ולשלגייה, ששניהם נמצאים רק באגדות.
בלוד התפרעו ערבים, ולמשטרתנו האומללה - משטרת דה-פינס, שיצאה מחוריה - היו רק עצורים יהודיים, שחלקם התגוננו נגד הפורעים. זאת, למרות שחלק מהמהומות צולמו על-ידי התקשורת ובמצלמות אבטחה, ואפשר לזהות רבים מהפורעים.
בלוד נשרפו בינתיים בתי-כנסת, תלמוד תורה, מכינה, מתנ"ס בשכונה יהודית ואף לא מסגד ועוד ידי הפורעים נטויות, כיוון שהמשטרה הפקירה את יהודי לוד (לא מעכשיו) לבריונות ערבית - וזו רק רשימה חלקית. מי יודע מה יילד יום. עכשיו מאשימה המשטרה, כמובן, יהודים בפרוץ המהומות, וכמו הפוגרומיסטים בגולה, משננת בטיפשות זדונית: "הכו ביהודים, והצילו את המטה הארצי"!
התנהגות המשטרה בלוד מזכירה את התנהגותה בפרשת הריגת הנער אהוביה סנדק: היא משתוללת, עוברת בריש גלי על החוק, ופורעת ביהודים, כדי להסתיר את ערוותה. כך, עצרה המשטרה לעיני-כל באלימות את עורך-הדין נתי רום, שהתנדב לסייע לעצורים היהודיים בלוד מטעם ארגון "חוננו". רק התערבות חברי-כנסת, שנכחו במקום השערורייה, הביאה לשחרורו, בלי התנצלות, כמובן.
הציבור יודע זאת היטב, והרשתות החברתיות מלאות בבדיחות על משטרת ישראל, שכינויהּ, "משטרת דה-פינס", מעליב מאוד את הגרוטסקה, שצייר לואי דה-פינס בסרטיו אודות משטרת צרפת.
כשלמדתי נהיגה, הסביר לי מורי, כי בשעת חירום, אגיב כפי שאני יודע, ותרגלתי; ולכן, אני צריך ללמוד ביסודיות וברצינות לנהוג. המשטרה יודעת לעשות כל טעות אפשרית, לא לתפקד, לא להיראות, לעבור על החוק, להתעמר באזרחים שלווים על לא-עוול בכפם, ולהכותם. זה ב-דנ"א שלה, וזאת, היא עושה היטב בשגרה ובחירום.
הנה, כלשונה, הטובה בבדיחות על משטרתנו, שקראתי בימים האחרונים: "אתמול הייתי בלוד ב-12 בליילה. בא אליי שוטר אומר לי: בוא אתי עכשיו לתחנה...
אמרתי לו: מה עשיתי???
אמר לי, כלום... אני מפחד ללכת לבד".
אם יש לקומץ קוראיי בדיחות טובות ועוד יותר טובות על משטרתנו - אשמח לקבלן, ולפרסמן.
הצפון מצטרף הפרעות, שעורכים ערביי ישראל הפרו את הנבואה ירמיהו: "... מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ" (פרק א', פסוק י"ד). נראה, כי נעשה כעת תיקון, ואל המהומה הגדולה מצטרפים סוריה וחיזבאללה.
האם יד מכוונת אירנית עומדת מאחורי המלחמה הנוכחית בשלוש חזיתותיה?! רגע, סליחה, אלו ארבע חזיתות: גם רשות הטרור מרמאללה החלה להבעיר את השטח ביהודה ובשומרון. יש לה הרבה כספים, שקיבלה מהאיחוד האירופי, שנתנו לה האירופים, כדי לפגוע בנו.
אנחנו במלחמה; ואני מקווה, שזה ברור לכל. הפתרון ההגיוני היחיד הנו פעולה מהירה ומשולבת - דיכוי התפרעויות ערביי ישראל וערביי יהודה ושומרון, תוך הנחתת מכה קשה ואנושה על חמאס. כל השהיה בתגובתנו תביא להתרחבות המלחמה ולהתמשכותה.
אוטו-אנטישמיות מאז ומתמיד האשימו אנטישמים את היהודים בכל תקלה, או אסון, שארעו. הטירוף הזה נדבק בשמאל הישראלי, והוא מאשים יהודים בכל. כך, היה בטבח שערכו נוצרים, בתושבי מחנות הפליטים בסברא ובשתילה בלבנון ובעוד הרבה אירועים לפניו ואחריו. כעת הצטרף השמאל ההזוי לאויבינו, ומאשים אותנו בפרובוקציות, שהביאו לפתיחת חמאס באש על מדינת ישראל ובפרעות, שעורכים ערביי ישראל בשכניהם היהודים. ולטירוף הזה הצטרפה משטרת ישראל. כדאי לאמיר אוחנה, השר לביטחון פנים, לבדוק את דברי מנכ"ל משרדו על הפרעות.
לפני כמה ימים הושלך בקבוק תבערה אל בית ערבי ביפו, ונער נפגע קשות. כמובן, האשימו השמאל והעיתונות הישראלית, הנשלטת על-ידיו, יהודים במעשה. בשבת הודיעה המשטרה, כי עצרה ערבי בחשד שהשליך את בקבוק התבערה. כמובן, זה לא גרם לשמאלנים להתנצל, או להביא זאת לידיעת הציבור באותו הלהט, שהאשימו יהודים המעשה.