הדמוקרטים והפעילים אשר הצליחו לגרום למנהיגי המפלגה לנקוט קו קשוח יותר כלפי ישראל במבצע "שומר החומות" חלוקים כעת בדעותיהם כיצד להתקדם, תוך חילוקי דעות ניכרים בנוגע לדרישות ולטון – מדווח וושינגטון פוסט. חלקם תומכים במגבלות על הסיוע או הייצוא הביטחוני לישראל, וחלקם תומכים בצעדים מקובלים יותר כמו חרמות ועיצומים. חלקם מדגישים שלצד הביקורת על ישראל הם מכירים בזכותה להגן על עצמה, ואחרים משתמשים במינוחים קשים ואינם מתנצלים על כך.
ציר בית הנבחרים מארק פוקאן, מבקר בולט של ישראל, טוען שקיימת הסכמה על הקו המרכזי: לעודד את ישראל לנהל מו"מ רציני עם הפלשתינים, להחזיר את שני הצדדים לשולחן ולהביא את ארה"ב למלא תפקיד תוקפני יותר בקידום השיחות. פוקאן וחברים ליברלים אחרים בבית הנבחרים נפגשים היום (1.6.21) עם פקידים בכירים במשרד החוץ, אשר יעדכנו אותם בנוגע ליעדיו ארוכי הטווח של הממשל לגבי ישראל.
חילוקי הדעות בין הליברלים, שבמרכזם השאלה באיזו עוצמה להתעמת עם ישראל, מדגישים את האופי הנזיל-לפתע של עמדת הדמוקרטים לגבי המזרח התיכון. דמוקרטים רבים אומרים שהם מקדמים בברכה את הדיון הער, אך רובם מותירים לחודשים הבאים שאלות עמוקות יותר בנוגע למדיניות הנשיא ג'ו ביידן וממשלו לגבי האיזור.
נסיונו של ביידן להגיע לאיזון יצר חוסר ודאות לגבי האסטרטגיה שלו. הוא תומך ותיק של ישראל, ובעימות האחרון המתין זמן יותר מכפי שרבים מן הדמוקרטים היו רוצים בטרם קרא להפסקת אש. אבל יש לו גם תחושה ברורה של השינויים בתוך מפלגתו, ולבסוף אכן דרש מישראל לאמץ את הפסקת האש. בה בעת, ביידן הבהיר שיש קווים שאותם לא יחצה: הוא דוחה חד-משמעית את הגדרתה של ישראל כמדינת אפרטהייד, הבהיר הבית הלבן בתגובה לדברים שנשמעו בשורות הדמוקרטים. ובמקביל, הרפובליקנים ניצלו את ההזדמנות כדי להציג את הדמוקרטים כעוינים לישראל.
הוויכוח קיבל דחיפות נוספת לנוכח ריבוי ההתקפות על יהודים בארה"ב: לפחות 26 תקריות אנטישמיות אירעו מאז החל המבצע ב-10 במאי. ארבעה צירים יהודים דמוקרטים בבית הנבחרים חתמו על מכתב המביע זעם על התבטאויותיה של מרג'רי טיילור-גרין, הרפובליקנית הימנית-קיצונית, אשר השוותה את מגבלות הקורונה לטלאי הצהוב, וגם מתח ביקורת על חלק מן הרטוריקה כלפי ישראל בתוך המפלגה הדמוקרטית. ועדיין, דמוקרט אחד אמר כי יש לשים לב למיעוט החותמים על המכתב. אחר הגיב, שהרעיון היה לשגר אותו במהירות האפשרית.
חלק ניכר מן הוויכוח הוא על השאלה מתי ביקורת על ישראל הופכת לאנטישמיות. מבקריה טוענים, שמותר למתוח עליה ביקורת כמו על כל מדינה אחרת, במיוחד לנוכח מה שהם מתארים כדיכוי הפלשתינים. תומכיה אומרים, שבלב הביקורת עומדת הטלת ספק בדבר קיומה של המדינה היהודית היחידה ושהטענות נגדה קרובות מאוד לאנטישמיות הקלאסית.
בין המבקרים החריפים ביותר של ישראל בסיעה הדמוקרטית מצויים מחוקקים יהודים, כמו חבר בית הנבחרים אנדי לוין, האומר שכינוי ישראל "מדינת אפרטהייד" אינו אנטישמיות. לעומתו, הסנאטור ברני סנדרס – ממבקריו הבולטים ביותר של בנימין נתניהו – אומר שיש למתן את הרטוריקה, במיוחד לנוכח ההתפרצויות האנטישמיות האחרונות. כמה מתומכיו של סנדרס אף טוענים, כי הוא יכול לשמש כסוג של מתווך בדיון על המזרח התיכון, משום שיש לו קו פתוח גם לבית הלבן וגם לליברלים המובהקים במפלגה. הוא אומנם קרא לבטל מכירת נשק ב-735 מיליון דולר לישראל, אך חזר בו ואמר שהוא סומך על הממשל שיבחן את העסקות.
בלב הוויכוח הלוהט ביותר עומדת השאלה כיצד בדיוק על ארה"ב ללחוץ על ישראל לשנות את מדיניותה, במיוחד בנוגע להתנחלויות ביהודה ושומרון. דמוקרטים רבים, כולל תומכים ותיקים ומובהקים של ישראל, תמכו בלחץ להגיע להפסקת אש ב"שומר החומות", אך כעת האסטרטגיה והיעדים מטושטשים יותר. כמעט כל הדמוקרטים, מביידן עד סנדרס, תומכים בפתרון שתי המדינות. רשידה טליב, חברת הקונגרס הראשונה ממוצא פלשתיני, תומכת במדינה אחת – שמשמעותה חיסולה של ישראל כמדינה יהודית ולכן רבים מתומכי ישראל מותחים עליה ביקורת חריפה.
בינתיים, מדווח הפוסט, מספר גדל של מחוקקים דמוקרטים דוחפים לצעדי ביניים שיאפשרו לישראל להקל את יחסה לפלשתינים ויובילו בהמשך לצעדים משמעותיים יותר לעבר הסכם. בשבוע שעבר חתמו למעלה מ-500 אנשי צוות בקמפיין ביידן ובמפלגה הדמוקרטית על מכתב, הקורא לנשיא לנקוט צעדים ספציפיים, כגון דרישה להפסיק את הרחבת ההתנחלויות ולהסיר את הסגר מעל עזה. טליב, אישהן עומר וחברים קוראים להצטרף לתנועת ה-BDS אותה דוחים רוב עמיתיהן.
חלק מן הדמוקרטים אומרים, כי המשותף מרובה על המבדיל: רוב מכריע במפלגה תומך בזכותה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה, וגם רוצים שהיא תשפר את יחסה לפלשתינים. לדברי לוין, קיימת דחיפות בטיפול בבעיה, תוך שהוא מכיר בקיומם של חילוקי הדעות כיצד לעשות זאת. לדעתו, כל הוויכוח נובע מהתסכול בשל העדר כל התקדמות במשך שנים.