אלכסיי נבלני, מנהיג האופוזיציה הרוסי, הפך למטרד הגדול ביותר מבחינתו של ולדימיר פוטין. בשנה שעברה ניסו שירותי הביטחון הרוסים לרצוח אותו בהרעלה. לאחר מכן הוא נאסר במוסקבה בינואר השנה. ב-9.6.21 הוציא בית משפט רוסי אל מחוץ לחוק כל פעילות הקשורה בו. מדוע פוטין כה מפחד ממנו? – שואל אקונומיסט.
כדי לענות על שאלה זו יש לחזור ל-2011, כאשר נבלני – בלוגר פופולרי ומבקר בולט של הקרמלין – הוביל רבבות למחות על "נצחונו" של פוטין בבחירות לפרלמנט. הם דרשו "רוסיה בלי פוטין" ונכשלו; פוטין רוצה "רוסיה בלי נבלני" ועד עכשיו נכשל. נבלני הוא פוליטיקאי האופוזיציה הראשון מאז נפילת בריה"מ שהצליח לארגן תנועה עוצמתית המאחדת את כל קצות החברה, החל מפועלים בפרברים וכלה באינטלקטואלים במוסקבה. הוא משתמש באינטרנט כדי להתמודד עם מונופול הטלוויזיה הממשלתי ולהוציא המונים לרחובות. הוא מייצג מעבר בין-דורי וחושף את החולשה העיקרית של משטר פוטין: שחיתותו והעדר חזון לעתידה של רוסיה.
למרות שהקרמלין מנע ממנו להתמודד לנשיאות, יש לו מיליוני תומכים: 2.6 עוקבים בטוויטר ו-6.5 מיליון מנויים ביוטיוב. נבלני קרא לתומכיו להצביע לכל מועמד היכול להביס את מועמדי הקרמלין, ללא קשר למפלגה שהוא מייצג. שיטה זו עלתה למפלגתו של פוטין בקרוב למחצית מן המושבים במועצת העיר מוסקבה ב-2019. בשנה שעברה ביטל פוטין את הסעיף בחוקה שקבע שעליו לפרוש ב-2024, אך יכולתו למשול תלויה בכך שמפלגתו תמשיך לשלוט. בחירות לפרלמנט צפויות בספטמבר; הפופולריות של מפלגתו עמדה במארס האחרון על 27%. גם האמון בפוטין עצמו צונח בשל המצב הכלכלי.
הדבר היחיד המעסיק את פוטין הוא הישרדותו, קובע אקונומיסט. הקרמלין חושש שמא נלבני יצית תנועת מחאה המונית, ומכאן הצעדים הקיצוניים שנקט נגדו. לאחר שהרעלתו נכשלה והוא אושפז בגרמניה, נבלני הצהיר בגלוי מי ניסה לרוצחו ובניגוד לתקוותיו של פוטין – חזר למוסקבה. רשמית, הוא נעצר משום שהפר את תנאי שחרורו בערבות כאשר שהה בבית החולים בגרמניה.
כוחות הביטחון הרוסיים מפעילים כעת את כל עוצמתם כדי לרסק את תנועתו של נבלני ולמחוק את בסיס התומכים של האופוזיציה. הם הוציאו אל מחוץ לחוק את הקרן של נבלני למלחמה בשחיתות, יחד עם הרשת שפרס ברחבי המדינה, תוך שלמעשה הם מגדירים את תומכיו כטרוריסטים ואוסרים עליהם להשתתף בבחירות. בית משפט רוסי הפך לחותמת גומי למהלכים, בהליך בדלתיים סגורות. נבלני הגיב באינסטגרם באמצעות עורכי דינו: "כאשר השחיתות הופכת ליסודות המדינה, הנלחמים בה הופכים ל'קיצונים'". אבל קרוב לוודאי שגם הצעד הזה לא יבלום את השינוי ההיסטורי שהוא עזר לחולל. כפי שנבלני עצמו הוסיף: "מה זה משנה כיצד אנחנו נקראים? אנחנו מיליונים ואיננו הולכים לשום מקום".
