מי ידאג לנתניהו

איש לא יכחיש את יכולותיו של נתניהו לקדם ולדחוף עניינים שהוא חפץ ביקרם. נוכחנו בכך אך לאחרונה בעניין החיסונים שהעמידו את המדינה בחזרה על הרגלים, והדברים ידועים. אלא שיש עניין מסוים, שכאילו נעלם מן העין, שזכה במהלך השנים לטיפול מיוחד מידיו של נתניהו, והוא: דאגתו להנצחת זכר אחיו יוני ז"ל שנפל במהלך שחרור החטופים באנטבה. רחובות ובתי ספר וכיכרות ובתי תרבות נושאים את זכרו של יוני בכל עיר בארץ - הכל בזכות פועלו והשתדלותו של בנימין נתניהו. אין איש - במיוחד אם הוא פרנס על הציבור - שאיננו חרד למורשתו ולאופן שבו הוא ייזכר ויונצח בדברי הימים של המדינה. וכאן מצפה לבנימין נתניהו גורל קשה ואכזר במיוחד, שכן אם הוא יורשע במשפטו - בוודאי אם יוטל על מעשיו קלון - הוא לא יזכה לכך שתיקרא על-שמו אפילו סמטה בעיירה נידחת (אגב, זהו גם הגורל המצפה לאהוד אולמרט). אין ספק: הגורל האכזר הזה מטריד את נתניהו יומם ולילה - בוודאי על-רקע העובדה שזכר אחיו יוני מונצח בכל מקום ושמו נישא בפי-כל. הנה-כי-כן, על נתניהו להילחם בכל כוחותיו כדי שלא יורשע במשפטו, וזאת - לא רק לגורלו בעולם הזה אלא גם לגורל הצפוי לזכרו אחרי לכתו מאתנו (בריאות מלאה עד 120, כמובן!). ובשולי העניין ראוי לספר כאן על רחוב דיזנגוף בתל אביב. ובכן, מי לא מכיר את הרחוב הידוע הזה הקרוי על-שמו של ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזנגוף? אלא שלא הכל יודעים שראש העיר דיזנגוף דאג להנציח את פועלו עוד בחייו, וכך - בזמן היותו ראש העיר - הוא קרא לרחוב דיזנגוף על-שמו. מה שבטוח בטוח.