הממשלות הדמוקרטיות ניצבות בפני אתגר יסודי: להוכיח שהן יכולות להתמודד עם משברי הבריאות והאקלים העולמיים טוב יותר מאשר משטרים סמכותניים כמו אלו של סין ורוסיה. זהו, לפי הנשיא ג'ו ביידן, סיכומה של פסגת שלושת הימים של מנהיגי G7 שנפגשו בקורנוול שבאנגליה (ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה ויפן בתוספת ראשי האיחוד האירופי). ביידן ממשיך את מסעו לבריסל, לפגישות עם ראשי האיחוד ונאט"ו, ומשם – לפסגה עם הנשיא ולדימיר פוטין בז'נבה.
מנהיגי שבע המדינות המתועשות הגדולות בעולם מסכימים עקרונית עם גישתו של ביידן לפיה יש להתייצב מול סין, כולל בנוגע לרדיפת האויגורים המוסלמים (אותה מגדירה ארה"ב כרצח עם), אך לא כולם שותפים לדעתו לגבי האופן בו יש לעשות זאת. בעוד ביידן מבקש אמירות פומביות תקיפות, עמיתיו מגרמניה, איטליה ויפן אינם רוצים לצאת נגד בייג'ינג בעוצמה רבה. "אנחנו מכירים בזכותה של סין להיות משק חשוב, אך השאלה היא כיצד תעשה זאת", אמר ראש ממשלת איטליה, מריו דראגי.
בהודעת הסיכום של הפגישה (יום א', 13.6.21) הכריזו מנהיגי השבע, כי יציעו תוכנית חילופית ל"יוזמת הכביש והחגורה" הענקית של סין. במסגרת תוכנית זו משקיעה סין טריליון דולר בתשתיות המשתרעות ממנה לאירופה, תוך שהיא למעשה משעבדת לדרישותיה את המדינות המתפתחות אם אינן יכולות לפרוע את ההלוואות – וזהו המצב ברוב המקרים. המנהיגים הם הודיעו שישתפו פעולה נגד פעולותיה של סין הנוגדות את עקרונות השוק החופשי, קראו לה להשיב על-כנן את זכויות האזרח בהונג-קונג, דרשו יותר שקיפות בחקירת מקור הקורונה והביעו דאגה מפעולותיה במיצר טייוואן ובים סין הדרומי. ההודעה אינה מגנה במפורש את התנהלותה של סין בנושא זכויות האדם.
סין מיהרה לגנות את התמקדותם של מנהיגי G7 דווקא בה. "חלפו מזמן הימים בהם קבוצה קטנה של מדינות מכתיבה את ההחלטות העולמיות", אמר דובר השגרירות בלונדון. "אנחנו מאמינים שכל המדינות שוות – גדולות וקטנות, חזקות וחלשות, עשירות ועניות – ושאת ענייני העולם יש לנהל באמצעות התייעצות בין כל הארצות".
מנהיגי השבע גם אימצו רשמית את הסכמת שרי האוצר שלהם, בתחילת החודש, להטיל מס חברות גלובלי מינימלי בסך 15%. הדרך ליישום ההחלטה עודנה ארוכה: בחודש הבא יתבקשו מנהיגי G20 לאשר את התוכנית בפסגה בבואנוס-איירס, ולאחר מכן יעובדו פרטיה בידי ארגון OECD במסגרת מו"מ בהשתתפות כ-150 מדינות. החלת המס בארה"ב מצריכה את אישור הקונגרס וספק אם יימצא לו הרוב הדרוש. עוד התחייבו שבע המדינות לתרום מיליארד חיסוני קורונה למדינות עניות יותר; ארה"ב תעניק מחצית מכמות זו.
היעד המרכזי של ביידן בביקורו הראשון בחו"ל כנשיא הוא להפגין את חזרתה של ארה"ב לקדמת הבמה העולמית, לאחר ארבע שנות הבדלנות של דונלד טראמפ. הוא אמר במפורש בסיום פסגת השבע: "ארה"ב חזרה לשולחן". וושינגטון פוסט אומר כי למעט מגבלות הקורונה – הדבר הבולט ביותר בפסגה היה החזרה לשגרה לאחר שנותיו של טראמפ, שהתבטא והתנהג לעיתים בבוטות הגובלת בגסות במפגשי פסגה כאלו. עם זאת, צילו של טראמפ ריחף מעל המתכנסים, כאשר אירוע 6 בינואר והאפשרות שיתמודד שוב ב-2024 גורמים לחשש שמא עידן ביידן הוא רק פסק זמן בין ממשלים פופוליסטיים מימין או משמאל.
ביידן מנצל את הביקור באירופה גם כדי להפעיל את הדיפלומטיה האישית המאפיינת אותו מזה עשרות שנים. בעוד טראמפ היה בטוח לחלוטין ביכולתו להגיע להסכמים באמצעות מגע ישיר ותוך עקיפת הערוצים המקובלים, אצל ביידן משמעות הדבר היא הפעלת קסמו והקשרים שיצר בחמשת העשורים שלו כסנאטור וסגן נשיא. במסגרת זו, הוא הקדיש יותר זמן לפגישות עם עמנואל מקרון ובוריס ג'ונסון, שהיכרותו איתם פחותה מאשר עם אנגלה מרקל וג'סטין טרודו. הוא גם נסע לטירת וינדזור לפגישה עם המלכה אליזבת בת ה-95. ביידן בן ה-78 אמר לעיתונאים לאחר הפגישה: "אני לא חושב שהיא תיעלב, אבל היא מזכירה לי את אמי מבחינת ההופעה והנדיבות".
