עזה וסכנותיה, מכאוביה, טיליה הצילה את יהודה ושומרון. עזה היא אנדרטת זיכרון פעילה מאוד, גועשת ומלאת תעלומות של פולחן מוות וקדושת השאהיד. עזה היא זיכרון לכל מי שמעז עוד להרהר בדבר פשרות, ניתוח מציל חיים לגווייה המתקראת שתי מדינות לשני עמים.
דווקא בימים האלה, ימים בהם העולם השוחר טובתו של עם ישראל מבקש שוב לאהוב אותנו על גרדומים, חלשים, עלובים וחבולים, דווקא בימים אלה בהם האיחוד האירופי מתעורר, בארה"ב גוברים קולות אנטי ישראלים ואנטישמיים, באירופה הרוחות הרעות מכות שנית ובמדינת ישראל ישנה שמחה וצהלה, ממשלה חדשה עם רעיונות ישנים קמה וגם ניצבה. דווקא בימים אלה ראוי, חשוב וחובה להביט לעבר חממות השנאה ואקזיטי המוות שהקימו הפלשתינים על חובות חבל ארץ פורח, גוש-קטיף שהיה למקום של מוות וחמאס.
שוב מתבצעת החייאה רבת מרפאים ברעיון המדינה הפלשתינית, שוב הרעיון ההגיוני של פתרון הסכסוך הערבי ישראלי על-ידי הקמת מדינה שכנה מסולק בהינף יד ובמחי הרהור כשרסיסי זיכרונות של השנים האחרונות המזכירות לנו בדם, אש, תימרות עשן וממ"דים דחוסים את ימי ולילי האימה והפחד, ימי החרדה, האזעקות והאש.
לו רק היו נבנים על חורבות גוש-קטיף בתי ספר לחינוך של אחווה, אולמות קונצרטים, מגרשי ספורט, מפעלי הייטק, היה אפשר לשכפל את ההצלחה בחלקים מסוימים מארץ אבותינו ולו כדי לחתום את הסכסוך הטבול בדם רב. אלא שהעזתים בחרו לבנות שם מחרטות, מפעלי טילים, מנהרות מוות, בסיסי שנאה והרג.
כל בר דעת, כל מי שעיניו בראשו מביט בצה"ל אשר התמודד עם מחבלי החמאס ומליציות הטרור במשך ימים ארוכים זרע הרס וחורבן אך לא גרם להפסקת ירי הטילים ושליחת מדינה שלימה לממ"דים, על-פי רצונם. כיפות ברזל, מטוסי חיל-האוויר, עוצמה צבאית כולם יחדיו לא יכלו לעצור את הטילים לעבר ערי ישראל, האם יש מישהו שחושב כי נכון יהיה לקחת סיכון ולהמר על עתיד העם היושב בציון בהקמת חזית קדמית לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי בואכה כפר סבא ועפולה?
מאות אלפי טילים
בימים אלה קמה במדינת ישראל ממשלה חדשה. הרכבה הוא בבואה של טלאים מימין ומשמאל ולראשונה גם נציגי הציבור הערבי המזוהים עם תנועת האחים המוסלמים, זו תוצאת התהליך הדמוקרטי ויש לכבדו גם אם המטרה במקרה זה של סילוק בנימין נתניהו מראשות הממשלה קידשה את כל, אבל את כל האמצעים.
בממשלה זו מדברים בשפה הישנה, השפה של שלשום. שוב אופציית שתי מדינות לשני עמים נשמעת, שוב יש מי שמתגעגעים לימי אוסלו שגבו למעלה מאלף אזרחים שהיו ל'קורבנות השלום'. ההתעוררות וההתגייסות הבינלאומית לצד זו בקרב חלקים בפוליטיקה הישראלית החלו בתהליך הנשמת הגווייה.
אל מול אירן הגדולה והכמעט גרעינית, אירן המממנת הגדולה ביותר של הטרור, אל מול מעוזיה הקדמיים חיזבאללה, חמאס, סוריה ותימן, אל מול מאות אלפי הטילים ובהם המדויקים ביותר, מדינה חפצת חיים אינה יכולה לוותר על אחיזתה ביהודה ושומרון.
הנה תסריט ממש לא דמיוני. הוקמה מדינה פלשתינית, אשר בין לילה תהפוך לאחות הקטנה של החמאס בעזה. מדינת ישראל מוקפת הטילים לא תוכל להיאבק בכל החזיתות. יתרה מכך, כפי שהתברר מעל לכל ספק ישנה חזית נוספת בה אלפי תאים רדומים, של ערביי ישראל אשר פרעות תשפ"א ייראו כקדימון מינורי לעומת המאבק האכזרי שיתחולל בתוך הבית.
כדאי לעצור עכשיו ומיד, לפני שבארה"ב יפעילו עוד לחצים וימרקו שטיח אדום בצבע נהרות הדם הצפויים, לפני שימהרו למרק את מדליית פרס נובל, לפני שהמטריה הבינלאומית תתחיל לכסות על מדינת ישראל, ניצן ראשון כבר למדנו על הנחיית ממשל ביידן לעצור כל בנייה בחלקי יהודה ושומרון, בנייה יהודית כמובן. אינני מנסה להלך אימים או לזרוע פחד, אני מבקש להזמין את הקורא להתבונן בעיניים פקוחות על המציאות המבעיתה אם חלילה ההנשמה לגויית שתי המדינות לשני עמים תתרחש. התשובה של אדריכל העקירה והגרוש אריאל שרון עדיין מהדהדת בראשי: "אם רק יעזו לירות עלינו ניכנס בהם" וביום הלוויתו של האיש שהורה על הגירוש ירה החמאס שישה טילי קסאם לעבר קברו בגבעת הכלניות.
ההבטחות למדינה מפורזת היו למשל ושנינה, גירוש יהודים מבתיהם הוכח כזרז למלחמות ומבצעים חסרי תוחלת. נפתלי בנט, יאיר לפיד ובני גנץ, תעצרו את הנשמת הגווייה, אנו שוחרי שלום ואנשי חמלה במהותנו אל לא חובבי טילים, חרדה, ומוות.