בסיום טיפול רפואי בקרתי השבוע בחלקה המזרחי של ירושלים העתיקה. נתקלתי בהפגנה, שהתנהלה ברישיון, כי את המפגינים ליוו שוטרים. הפגנה, שעברה בסמטאות הרובע המוסלמי בחסות משטרת ישראל וכוח צבאי, חיללה למעשה את דגל ישראל. מי שנופף בדגל ישראל וממלתעות לשונו נזרקו המילים: "יִשָּׁרֵף הַמִּסְגָּד" "מוּחָמָד בֶּן זוֹנָה" פגע בדגל ישראל.
המפגינים, שחצו את סמטאות הרובע המוסלמי, חיללו את כבוד הטלית והציצית, חיללו ארון ספרים יהודי בשאגות מוות בלב רובע ערבי, וכפו עליהם להיות ספונים בבתיהם כדי להימנע ממגע עם מפגינים, שלא הבנתי על מה ולמה הפגינו.
אני לתומי סברתי, שרק ביום ירושלים פורצות הפגנות שנאה נגד האוכלוסייה הערבית בירושלים המזרחית, לצערי, זה חזון נפרץ, שפלנגות השנאה מבאישות את היפה, הערכי והמוסרי שבארון הספרים היהודי דווקא ברחובות ירושלים העתיקה.
אני מאחל לירושלים "כִּי הָעָם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלַיִם, בָּכוֹ לֹא-תִּבְכֶּה, חָנוֹן יֶחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקָתְךָ, בְּשָׁמְעוֹ עָנְיֶךָ" (ישעיהו ל' 19). מאחל לבני העיר החיים בה, יהודים וערבים, שלא ידעו עוד בכי אבלים המלווים את יקיריהם, קורבנות שנאה ואיבה, אל דרכם האחרונה.
אני מאחל לירושלים, שתהיה תמיד עיר פתוחה, אזרחיה ילכו בביטחון ברחובותיה. תהיה תמיד מושא עליה לרגל של כל עמי עולם "וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָּל הַגּּוֹיִים..." (ירמיהו ג' 17), עיר שהיא כיום מושא כמיהה למאמינים בני דתות שונות.
אני נושא עמי תקווה, שירושלים, עיר היונה של הנביא צפניה (ג' 1) תהיה תמיד עדויה בבשורות יונה של שלום ולא בבשורת איוב של נשר טֶרף המשחר למלחמה. מאחל לה, שתצליח להשתחרר ממורא שרים מתלהמים, המשחרים להנציח מציאות מדממת בתוכה, כי "שָׂרִים בְּקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שׁוֹאֲגִים... וּנְבִיאֶיהָ פּוֹחֲזִים..." (שם 2-3).
אני ממאן להפסיק לקוות, שלעיר המדממת ולרחובות הבוכים, יבואו מהר מאוד ימים, המבשרים בשורת "לֹֹא יִשָּּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב". והחשוב מכל ש"לֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
יְרוּשָׁלַיִם,
נְבִיאִים הִשִּׁיקוּ
צֶדֶק בַּאֲזוֹר מָתְנַיִךְ
אֱמוּנָה בַּאֲזוֹר חֲלָצַיִךְ
לְסִמְטאוֹתַיִךְ בִּקְּּּּּשׁוּ
יַלְדֵי יִשְׁמָעֵאל
ויַלְדֵי יִצְחָק
פּוֹלְסִים אָרְחָם מִישׁוֹר,
בּו -
זְאֵב עִם כֶּבֶש נָמֵר עִם גְדִי
עֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחֲדָו
וְנַעַר קָטָן
נוֹהֵג בָּם
אַךְ הַיּוֹם
מַעֲרִיבִים בָּךְ עֶרֶב
קֶרֶת אִבְחַת חֶרֶב
מַטְמִינִים לַהֲבַת נָגְהֵךְְ
שֶׁנְּבִיאִים הִצִּיתוּ בְּלִבֵּךְ.
