הרשתות החברתיות לגווניהן היו למשב רוח מרענן ולמים צוננים על נפש מודרת, נפשן של אוכלוסיות מושתקות, מודרות, נפקדות בשיח הישראלי על-ידי כלי תקשורת כתובה ודיגיטלית. והנה משניתן פתחון הפה למי שלא זכו לכך מעולם, חופש הביטוי פרח, מנעד הדעות, המחשבות, התרחב באורח פלא, והשלטון היחיד, הדיקטטורי של כלי התקשורת הרשמיים נפגע באורח אנוש. כל אדם עיתונאי, כל אדם פרשן, כל אדם צלם, חופש הביטוי במיטבו ובתפארתו.
למותר לציין כי אל מול הפריחה פרחה גם ערוגה מכוערת של חופש השיסוי, המיאוס, השקר והרמייה. חרצובות המקלדות מגואלות בזוהמה דביקה ובלתי נסבלת. ברם, נדמה כי בין חופש הביטוי לחופש השיסוי והביזוי פעורה תהום, תהום השטח האפור המאפשר מתיחת חופש הביטוי עד הקצה לצד חציית חופש הביטוי והפיכתו לחופש השיסוי. בקריאה מפורשת לרצח אדם התשובה ברורה ברם בהבעת עמדה פוליטית במדינה דמוקרטית אפשר, מותר ורצוי לנהל ויכוח, לחדד עמדות וללבן דברים.
כך חשבנו וסברנו לתומנו, שוחרי השוויון והדמוקרטיה, גם כשלנשיא ארה"ב דונלד טראמפ סגרו את הרשתות החברתיות. לא האמנו לרגע שהדיקטטורה הזו תהיה נחלתנו. בוקר אחד קם אדם ומגלה שחסמו אותו ברשתות החברתיות. יאיר נתניהו, יותם זמרי, ידידיה מאיר, יוסף חדאד ואחרים. המשותף לכולם, במקרה, הזיהוי עם הימין בישראל, כולם דעתניים לגיטימיים, גם אם לעיתים בלהט הפולמוס אצל חלק מהם כתיבתם אינה מחבקת עצים ושוזרת חרציות, הם חוסים בתחום חופש הביטוי.
המציאות המעוותת בה הנהלת רשת חברתית מחליטה לסכור פיו ומקלדתו של אדם היא לא רק בלתי סבירה בעליל אלא בעיקר מסוכנת ביותר. היכולת של מנהלי הרשתות החברתיות להפוך לציידים, שופטים ותליינים היא נוראה ואינה חוסה בגבולות השיח הדמוקרטי. העוצמה הזו בה יכול מאן דהוא לקבוע עבורי את גבולות חופש הביטוי מאפשרת עיוותים מוסריים גדולים. החוצפה והביצוע ההולכים יחדיו כשהמציאות מאפשרת לבעלי הרשת החברתית לקבוע מהי הדעה הנכונה, מהי האמונה הנכונה, מהן הערכים הנעלים, אסור להם שיתאפשרו.
היום, והדבר כבר מעוגן בבדיקה רצינית ויסודית אותה חשפה ח"כ הסופרת גלית דיסטל אטביריאן, חוסמים וסוכרים פיהם של אנשי ימין, עיתונאים, מובילי דעה ופובליציסטים, או שמצמצמים להם את מרחב החשיפה. אירועי החסימה הסלקטיבית האחרונה בוצעו כנגד המזוהים עם הימין, בעוד אותה מודעה פורסמה על-ידי השמאל והשמאל הקיצוני הרדיקאלי ולא נחסמה על-ידי הרשת החברתית. מחר יסכרו פיות אנשי השמאל או כל מי שאינו מוצא חן בעיני בעלי ההון.
מדינת ישראל חייבת להתגונן נגד מציאות הזויה ומסוכנת זו, לעגנה בחקיקה, לדרוש את רמת השקיפות הגבוהה ביותר מבעלי החברות, לפרסם את הקריטריונים המובילים לחסימה, ובכלל המדינה חייבת להציב בפני בעלי הרשתות החברתיות את הבחירה בהחלטה, או רשת אשר אינה מצנזרת, מוחקת וחוסמת תכנים פרט כמובן לתכנים העוברים על חוקי המדינה. או, תפרסם קריטריונים ברורים אשר יחייבו אותה לעמוד לדין ולשאת באחריות נזיקית כספית ככל שיידרש.
הכוח של הרשתות החברתיות המבכרות להותיר על-כנם פרסומים נאצים, אנטישמיים, ובהם קריאות להשמדת העם היהודי ולהריסת מדינת ישראל, חייב להיות מוגבל. בכוחה של המדינה לקבוע את אמות המידה הערכיות גם לרשתות החברתיות. היום זה נגד הימין, מחר יהיה נגד הטבעוניים ומחרתיים נגד בעלי משקל עודף. חייבים לטפל ועכשיו בהתנהלות הדיקטטורית הזו.
