רק לעיתים נדירות צצות מחלוקות בענייני נפט בין סעודיה לאיחוד האמירויות. לרוב הן רואות עין בעין את נושא התפוקה, ויחד עם כוויית הן נחשבות לעמודי התווך של אופ"ק. לכן, הורמו גבות כאשר שר הנפט של האמירויות, סוהיל אל-מאזורי, אמר בתחילת החודש, כי המכסות של אופ"ק "לגמרי בלתי הוגנות". ב-5 ביולי נפסקו השיחות בין אופ"ק לבין המפיקות הגדולות שאינן חברות בו (מה שמכונה "אופ"ק+"), ובראשן רוסיה, בשל מחלוקת זו.
אופ"ק+ קיצצו את התפוקה באביב שעבר, כאשר הקורונה היכתה בביקושים ומחיר הנפט צנח ל-30 דולר לחבית. בחודשים האחרונים העלה אופ"ק בזהירות את התפוקה, במקביל להתאוששות הכלכלית מן המגיפה. הפגישה שבוטלה נועדה להגיע להסכמות על העלאת התפוקה מהחודש הבא. איחוד האמירויות רוצה לבחון מחדש את המכסות, המבוססות על התפוקה באוקטובר 2018. יכולתה התפוקה שלו גדלה מאז בקרוב ל-20%, וכיום הוא לא מנצל שליש מיכולתו – השיעור הגבוה ביותר בין מדינות אופ"ק, מסביר אקונומיסט.
חברות אחרות בארגון, ובראשן סעודיה, אינן מעוניינות שהתפוקה תגדל יותר מדי – בין היתר כדי למנוע דרישות דומות מצד מדינות אחרות כמו רוסיה. סעודיה גם לא רוצה שמי שאינם חברים באופ"ק יגבירו יותר מדי את האספקה – במיוחד מפיקי הפצלים בארה"ב. הללו הגדילו את התפוקה כאשר המחירים עלו בשנתיים האחרונות, אם כי כעת מבטיחים להימנע מכך, להשקיע פחות בפיתוח ולהניב תשואה גבוהה יותר לבעלי מניותיהם.
גם אירן צפויה להפוך למקור אספקה נוסף, בהנחה הסבירה שהיא תגיע להסכם עם ארה"ב בנושא הגרעין וזו תסיר את העיצומים שהוטלו עליה. אם אכן כך יקרה, אירן תוכל להזרים לשוק מיליון חביות ליום עד סוף השנה, ותוכל גם למכור את 200 מיליון החביות שיש לה במלאי. סעודיה אינה רוצה חזרה על אירועי 2018, כאשר הופתעה מהחלטת ארה"ב שלא לחדש את העיצומים על אירן ומנפילת מחירי הנפט בעקבותיה.
אקונומיסט מציג שלושה תרחישים להמשך הדרך. האחד: המפיקות יתחילו להפיק כמה נפט שירצו, תפרוץ ביניהן מלחמת מחירים ומחיר הנפט יצנח. זוהי האפשרות הפחות-סבירה. שרי הנפט עדיין נושאים את צלקות מלחמת המחירים בין רוסיה לסעודיה במארס 2020, כאשר השוק הוצף בנפט זול בדיוק כאשר הקורונה היכתה קשות בביקושים.
התרחיש השני: לא יושג הסכם והמדינות ימשיכו להפיק על-פי המכסות הנוכחיות. המשמעות היא, שלא תתממש הציפייה בשוק לעלייה בתפוקה החל מאוגוסט. כאשר מצרפים לכך את העלייה העונתית בביקושים בחודשי הקיץ, בשל הנסיעות והטיסות לחופשה, מחיר הנפט יעלה ועשוי להגיע ל-80 דולר לחבית. התרחיש הסביר ביותר הוא השלישי: תושג פשרה, כמו מתן אפשרות לאיחוד האמירויות ולמדינות נוספות להעלות זמנית את תפוקתן.
גם אם תושג פשרה, ייתכן שמדובר במבוא בלבד לעוד חילוקי דעות ולעוד תנודתיות במחיר. חברות אופ"ק+ משתמשות באסטרטגיות שונות. אל מול ירידה בצריכה בטווח הארוך, חלק מהן – כמו איחוד האמירויות – רוצות להגביר כעת את התפוקה ולנצל את המלאי כל עוד הדרישה קיימת. אחרות – כמו סעודיה – רוצות להגביל את התפוקה כדי שהמחירים יישארו גבוהים. חילוקי דעות אלו יתגברו ככל שיתרחב המעבר לאנרגיות ירוקות.
