אוסף מסמכים מטעם "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" מהווים עדות מרתקת לפועלם של שורת אנשי רוח מהשורה הראשונה של החברה הישראלית, כל אחד בתחומו, ומצביעים על התארגנות פוליטית שנועדה להשים את הזרקור למען שלמות הארץ מיד בתום מלחמת ששת הימים בה שוחררו שטחי המולדת- כפי מטבע הלשון שאותו הם טובעים במכתביהם הרבים לאישי ציבור ומנהיגים.
מדובר על עשרות מסמכים מתקופת ראשית פעילותה של "התנועה למען ארץ ישראל השלמה", שהוקמה ופעלה לאחר מלחמת ששת הימים משנת 1967 עד 1969 וכן מספר מסמכים מהתקופה שקדמה להקמת התנועה.
ביניהם: "הניסוי על הסכסוך מסייע לתעמולה הערבית" - חוברת מאת שמואל כץ עם הקדמה מאת משה שמיר בהוצאת התנועה למען ארץ ישראל השלמה, נובמבר 1975; דו-שבועון "זאת הארץ" שיצא ממאי 1969 ועד מאי 1970; נוסח מצע עקרונות של התנועה; רשימות חברי המועצה (בכתב יד); העתק מכתב של מספר פעילים לנשיא המדינה; הודעה מודפסת לעיתונות; טופס עצומה נגד נסיגה מהשטחים; פרוטוקולים ראשונים מודפסים של התנועה, חלקם בהשתתפות המשורר נתן אלתרמן; מכתבים ממזכירות התנועה, ועוד.
ב-16 ביוני 1967, עם תום מלחמת ששת הימים, פרסם המשורר נתן אלתרמן מאמר שכותרתו "מול מציאות שאין לה אח", ובו כתב: "עניינו של ניצחון זה הוא בכך שהוא מחק למעשה את ההבדל בין מדינת ישראל ובין ארץ ישראל. זו הפעם הראשונה מאז חורבן בית שני נמצאת ארץ ישראל בידינו. המדינה והארץ הן מעתה מהות אחת".
בעקבות המאמר הזה יזם צבי שילוח, איש מפלגת רפ"י, פגישה עם אלתרמן ועם הסופר משה שמיר, ובה הציע הקמתה של תנועה שתפעל למען שמירתה של ארץ ישראל שלמה. על-פי משה שמיר בעקבות פרסום מאמרו "אין דרך בחזרה" על עמוד שלם בעיתון מעריב, שבו היה אז חבר מערכת, התקשר אליו נתן אלתרמן וביחד הם ייסדו את התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
עם מייסדי התנועה נמנו אישים מוותיקי תנועת העבודה ומוותיקי התנועה הרוויזיוניסטית, אנשי צבא משורות צה"ל לשעבר, וכן סופרים ומשוררים. מדובר כאמור על רשימה ארוכה שאיחדה תחת גוף אחד את בכירי ההנהגה הרוחנית-פוליטית-חברתית של אותם ימים הגם שהגיעו מרקעים שונים לחלוטין.
ביניהם ניתן למצוא את המשורר נתן אלתרמן, חיים גורי, רחל ינאית בן-צבי, בני מרשק, יצחק טבנקין, משה טבנקין, משה שמיר, יעקב אורלנד, זאב וילנאי, יצחק שלו, אורי צבי גרינברג, שמואל יוסף עגנון, חיים הזז, הרב משה צבי נריה, ישראל אלדד, הראל, אליעזר שפר, דב סדן, ועוד רבים נוספים. אישים יוצאי התנועה שכיהנו בכנסת לאורך השנים היו משה שמיר וצבי שילוח. התנועה הייתה ביטוי לתהליך בו עברו אנשים מיוצאי תנועת העבודה אל שורות הימין המדיני.
על מנשר הפתיחה של התנועה, שפורסם ב-22 בספטמבר 1967, היו חתומים למעלה מחמישים איש. במנשר נאמר בין היתר: "ניצחונו של צה"ל במלחמת ששת הימים העמיד את העם והמדינה בתוך תקופה חדשה וחותכת גורל. ארץ ישראל השלמה היא עתה בידי העם היהודי, כשם שאין לנו רשות לוותר על מדינת ישראל, כך מצווים אנו לקיים את מה שקיבלנו מידיה: את ארץ ישראל".
כעת, נחשף מכתב מרתק במיוחד עליו חתומים חברי התנועה אל נשיא המדינה דאז. מה שמרתק בו זאת העובדה שישנו כאן תהליך אזרחי, המבקש להגיע מתוך העם הפשוט שבשדות אך גם מאלו הרואים עצמם כנציגם, ולהביא את הבקשה אל נשיא המדינה אשר מכונה "ראשון האזרחים" כפי שהוא נתפש על ידם ואשר ככזה הוא מסוגל להעביר אותה אל הדרג הקובע - הממשלה.
"לכבוד נשיא המדינה, ירושלים, נפתח המכתב. "כבוד הנשיא, אנחנו, החתומים מטה מתכבדים לבקש פגישה עם כבודו, על-מנת להגיש לו עצומתם של כ-16 אלף אזרחים כי ממשלת ישראל לא תסכים לסוג משטחי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת הקיום של עמנו בשנה זאת.
"העצומה מופנית לממשלה ולכנסת שהם בישראל קובעים את המדיניות הלאומית. אך מאחר שאין כל תקדים למתן ביטוי למשאלות אזרחי המדינה מלבד בחירות לכנסת ומכיוון כי מתקוף משרתו הרמה כבודו ראשון האזרחים ומשרתו זו היא המסמלת את עקרון ריבונותם של אזרחי המדינה במשטרנו הדמוקרטי.
"אנו פונים אל כבודו שיאפשר מתן למאווייהם אלו של האזרחים, ויואיל לקבל את משלחתנו שתביא אל כבודו את העצומה וחתימות האזרחים הנלווים אליה, למען העבירן לידי המוסדות הממונים כחוק, בכדי שישקלו רצון ציבור זה כיאה לו".