האנטישמיות חיה ובועטת חזק בכל העולם. אין טעם להרחיב על כך כי הרי זה ידוע לכל אחד. לעניות דעתי, המאבק באנטישמיות הפורחת מתנהל בצורה חובבנית הן על-ידי מדינת ישראל והן על-ידי הארגונים היהודיים בעולם. מי שמכיר, למשל, מה קורה כיום בארה"ב לגבי האנטישמיות, אינו יכול שלא לא להיות מודאג מאוד. ומה עושים כנגד כך? מברברים ושוב מברברים.
האנטישמיות באירופה שוב גואה. לאלה היודעים מה מתרחש שם, במיוחד במזרח אירופה, אם כי לא רק, ודאי לא קל לקבל את המציאות. רק לפני מספר ימים התוודענו להחלטה של ממשלת פולין לגבי החזרת הרכוש היהודי בתקופת השואה. כאמור, פולין אינה המדינה היחידה בה האנטישמיות פורחת באירופה. אומר בצורה כללית וכוללנית, עם כל ההסתייגויות: האנטישמיות העכשווית באירופה וארה"ב, נובעת מאותן הסיבות הקלסיות והייחודיות שמוכרות לכולם. הביטויים קצת שונים, אולי חדשים, אך במהות התופעה נותרה כפיה שהיא הייתה.
היושר מחייב אותי להביע את דעתי לגבי דברי שר החוץ, לפיד, בכינוס הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות: לא הזדהיתי עם דברי שר החוץ שקשרו בין האנטישמיות לבין תופעות שנאה אחרות, אחריות של האנטישמיות אך לא אנטישמיות. אני מניח שכוונותיו היו טובות אך דבריו, לפי מיטב שיפוטי, החטיאו את המטרה. במיוחד דבריו לגבי נושא השואה שהוזכר בנאומו, כולל סיפור חייו של אביו באותה התקופה. גם אני דור שני לניצולי שואה שעברו את התופת. גם אני הומניסט הסבור שרצח על בסיס שנאה זה דבר בזוי. אינני חושב שאת השואה היהודית אפשר להשוות לתופעות נלוזות ואכזריות אחרות שגרמו לרציחתם של חפים מפשע.
אם לא נבדיל בין השואה למעשים נוראיים אחרים שהזכיר שר החוץ, הדורות הבאים לא יבינו מדוע השואה ייחודית מאוד. התוצאה לבלבול הזה בין הגדרות ותופעות באה לידי ביטוי במה שהתקשורת והפוליטיקאים הציפו את סדר היום: החלטת בן אנד ג'ריס. שמעתי כמה פוליטיקאים ומומחים למיניהם שמיהרו לטעון שזו אנטישמיות לשמה. בכל הכבוד לבן אנד ג'ריס ולאלה הסבורים שזו אנטישמיות, אני מציע לא ליפול אל תוך המלכודות הטומנים לנו אויבינו הרבים.
כשאין מה לומר, כי תמיד אנו נתפסים עם המכנסיים למטה ויורים מן המותן, העיקר לירות, אז גם במקרה זה, אנו צועקים אנטישמיות. פרשת בן אנד ג'ריס היא עוד דוגמה מובהקת לאוזלת היד של ישראל בהסברה בעולם. זהו עקב אכילס של ישראל. זו התוצאה של שנים של ניסיונות להתעלם מאירופה וגם מחלקים נרחבים מאוד של הציבוריות האמריקנית. הצטיירנו כסרבני הידברות מדינית וכרתנו ברית עם מנהיגים המייצגים, לעניות דעתי, את הגזענות והשנאה לכל זר או כל מי שחושב אחרת מהם.
אנטי-ישראליות ואנטישמיות הן שתי תופעות שלגביהן ניטש עדיין ויכוח לגבי זהותן המוחלטת. מה שבטוח שהציונות צמחה בעקבות האנטישמיות, כולל זו הנאצית. אינני בטוח שהחלטת בן אנד ג'ריס באה לאחר התעמקות בהבדלים בין אנטי-ישראליות לאנטישמיות. הבעיה היא שאין שישראל מי שיסביר לבן אנד ג'ריס וגם חברות אחרות הרוצות להחרים את ישראל בגלל השליטה בשטחים.
בינינו, הרי כלום לא יקרה בישראל אם בן אנד ג'ריס לא ישווקו את מוצריהם בישראל. אני מניח שאיש לא ימות מכך. אנשים יתרגלו לגלידות אחרות. מה שכן צריך לקרות הוא שהפרשה הזו צריכה לגרום למנהיגי ישראל להתעורר משלוותם וה"יהיה בסדר", ולפעול בצורה מסודרת ומתוכננת היטב הן בזירה המדינית הערבית והן בזירה הבינלאומית הכללית. ללא בן אנד ג'ריס יהיה קשה אך נסבל. לעומת זאת, את העולם אנו חייבים לצידנו.
