משבר ההגירה החדש באירופה מתרחש באחד המקומות הכי פחות צפויים: ליטא, מדינה בת פחות מ-3 מיליון תושבים. מדי שנה היא היעד של 70 מסתננים מהמדינה השכנה בלארוס. אבל בחודש יוני לבדו מספרם הגיע ל-470 לאורך הגבול שאורכו 650 ק"מ. בחודש יולי המספר זינק ל-2,600, בעיקר מהגרים מעירק ומאפריקה שמדרום לסהרה, וההערכה היא שהמספר יוסיף לעלות בשבועות הקרובים.
פקידים בליטא ובאיחוד האירופי, המצוטטים בוושינגטון פוסט, אומרים, כי אין המדובר במשבר טבעי אלא במדיניות מכוונת של נשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, כתגובה לעיצומים שהטיל האיחוד על ארצו. נשיא ליטא, גיטנאס נאוסדה, אמר זאת במפורש לעיתון. בחודש יוני איים לוקשנקו לאפשר לסוחרים בבני אדם ולמבריחי סמים לזרום לתוך אירופה. באיחוד אומרים, כי יש להם ראיות לכך שממשלתו מסייעת במישרין גם למסתננים; בלארוס מכחישה.
העימות הזה רחוק מאוד ממשבר הפליטים הבינלאומי של 2016-2015, בו הגיעו לאירופה 1.4 מיליון בני אדם. עם זאת, הוא משקף אתגר ממשי למדיניות הגבול של האיחוד עם שכנה הנעשית יותר ויותר תוקפנית, אשר רק לפני חודשיים יירטה מטוס נוסעים והורידה ממנו עיתונאי מתנגד משטר. והוא מדגים את העדרה של מדיניות הגירה ומקלט אחידה מצד האיחוד. דובר האיחוד אמר לפוסט, כי הגוש ינקוט צעדים נוספים נגד לוקשנקו ותומכיו אם המצב לא ישתפר – אך סירב לפרט. נכון לעכשיו, האיחוד הציב עוד שומרים בגבול והבטיח סיוע נוסף לליטא.
ליטא, לה אין כל ניסיון בהתמודדות עם מספר גדול של מהגרים, החלה להקים גדר תיל לאורך הגבול עם בלארוס. הפרלמנט שלה אישר חוק המאיץ את תהליך מתן המקלט, ובמקביל מאפשר לשלטונות להחזיק מסתננים במעצר במשך שישה חודשים ללא צו שיפוטי. פעילי זכויות אדם טוענים שהחוק עלול לפגוע בזכויות כאלו ובחוקת המדינה, אבל קובעי המדיניות אומרים שזו הדרך היחידה להתמודד עם גל כה גדול של מסתננים.
הבעיה איננה רק מסתננים מבלארוס. ליטא היא התחנה האחרונה במסע ארוך של כמה מן המהגרים, שחלקם הזדהו כבני המיעוט היזידי בעירק אשר שרדו מסע השמדה של דאעש והיו פליטים במשך שנים. ליטא מצידה משכנת את המסתננים במחנות אוהלים ואומרת כי הם יגורו שם עד שתימצא דרך להחזיר אותם לארצותיהם. נכון לעכשיו, נדחו כל 230 בקשות המקלט שכבר נבדקו. במקביל קוראת ליטא לאיחוד האירופי להטיל עיצומים נוספים על בלראוס, כדי להרתיע את לוקשנקו וכל מנהיג שחושב על שיטות דומות.
היחסים בין האיחוד לבלארס הורעו בצורה משמעותית בשנה האחרונה והגיעו לנקודת שפל בחודש מאי, עם יירוט מטוס רינאייר ומעצרם של העיתונאי רומן פרוטסביץ ובת-זוגו סופיה סאפגה. בתגובה בלתי רגילה במהירותה, הסכימו חברות האיחוד להטיל עיצומים קשים על מגזרי מפתח בכלכלת בלארוס. ארה"ב, בריטניה וקנדה הודיעו על צעדים דומים. עוד קודם לכן הוטלו עיצומים בתגובה לדיכוי האופוזיציה בידי לוקשנקו, לאחר שהאופוזיציה והמערב קבעו שהבחירות בהן ניצח אשתקד היו מזויפות. בשבוע שעבר הודה לוקשנקו, כי מדובר בעיצומים הקשים ביותר שהוטלו על ארצו, וטען שמטרתם היא להותיר את אזרחי בלארוס בלא פנסיות, שכר, חינוך ושירותי רפואה.
בלארוס כועסת גם על כך ש-ליטא העניקה ויזות לעיתונאים, סטודנטים ופעילי זכויות אדם מתנגדי משטר, ובהם מנהיגת האופוזיציה סווטלנה טיכנובסקיה שנמלטה מן הדיכוי של לוקשנקו. ואילו ליטא מצידה אומרת כי יש לה שפע של הוכחות למעורבותן של ממשלת בלארוס וחברות ממשלתיות בהעברת המסתננים לגבול. פרשנים מסכימים עם טענה זו ואומרים שהמצב "מחוצף ומסוכן".
שגריר בריטניה לשעבר בבלארוס, נייג'ל גולד-דייוויס, אומר לפוסט, כי את פעולותיה של בלארוס בגבול ליטא יש לראות בהמשך של יירוט מטוס רינאייר. "פעם בלארוס הייתה הדיקטטורה האחרונה של אירופה והיום היא הופכת למנודה של אירופה", הוא מוסיף. "זהו שלב חדש. כבר לא מדובר רק במדיניות פנים רעה במיוחד, אלא גם בהתנהגות בינלאומית רעה. כעת אין שום מאמץ לשקם איזושהי העמדת פנים של יחסים טובים עם אירופה".
