מתחילים לחשוב על חובת חיסון

מיעוט מיוחס של מדינות יכולות לספק חיסוני קורונה לכל תושביהן, בעוד המדינות המתפתחות נאבקות לחסן את עובדי הרפואה שלהן. התפרצות זן הדלתא והסירוב של רבים להתחסן מלמדים את הממשלות שיש עוד הרבה מה לעשות – מדווח וושינגטון פוסט. בארה"ב פינתה אווירת הניצחון של האביב את מקומה לקיץ של פחד, כאשר מספר החולים עולה בכל רחבי המדינה. הרוב המכריע של החולים הזקוקים לאשפוז הם בלתי מחוסנים, אבל עדויות לכך שגם מחוסנים מעבירים את הנגיף הביאה את המרכז לבקרת מחלות להמליץ, שגם מחוסנים יעטו מסיכות פעמים רבות בחללים סגורים. ארה"ב מפגרת אחרי האיחוד האירופי, בריטניה וישראל בשיעור המתחסנים, בעיקר בשל פקפוק בחיסונים: 29% אומרים שכנראה לא יתחסנו, עלייה של חמש נקודות האחוז לעומת אפריל. ההתנגדות לחיסונים הגבירה את הקריאות לצעדים תקיפים יותר מצד הממשל הפדרלי, כולל העלאת האפשרות של חובת התחסנות לאומית. נכון לעכשיו, המגזר הפרטי הוא שקובע את הטון בארה"ב, כאשר חברות כמו פייסבוק, גוגל, דיסני והפוסט עצמו קבעו שהחיסון הוא חובה כדי לחזור לעבודה. באירופה נקטו כמה ממשלות צעדים תוקפניים יותר, ובהם כללים המחייבים להציג אישורי התחסנות או נוגדנים כתנאי לחזור לחיים הרגילים. צרפת, יוון ואיטליה דורשות להציג אישורים אלו בכניסה למסעדות, חדרי כושר, בתי קולנוע ומקומות נוספים. בריטניה הודיעה שדרישה דומה תחול מהחודש הבא, בעיקר כדי לשכנע את המהססים להתחסן. ההיגיון הוא שככל שיותר אנשים יתחסנו, יגדל הסיכוי להגביל את התפשטות הנגיף ואת התנאים בהם נוצרים זנים חדשים. אבל האפשרות של חובת התחסנות ממשלתית עוררה תגובות-נגד זועמות. בצרפת התקיימו הפגנות זה סוף השבוע השלישי ברציפות נגד אישורי התחסנות, והמפגינים בפריז התנגשו עם המשטרה. ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון הודיעה, כי החל מהשבוע הבא יהיה צורך להציג תעודת התחסנות, אישור החלמה או בדיקה שלילית בכניסה למסעדות ולמקומות ציבוריים אחרים. המתנגדים טוענים שזוהי רודנות. פוליטיקאים בצרפת ובאיטליה, הן מהימין הקיצוני והן מהשמאל הקיצוני, יצאו נגד כללים אלו. המפלגתיות סביב ההתחסנות בארה"ב הובילה את מתנגדיו של הנשיא ג'ו ביידן לתאר חובת התחסנות אפשרית כ"סמכותנות". כמה מן הרפובליקנים השוו את הלחץ להתחסן להטלת הטלאי הצהוב בזמן השואה – מה שהוביל את מוזאון אושוויץ לצאת נגד "השקיעה המוסרית והאינטלקטואלית" בשיח המערבי. להתנגדות לחיסונים יש שורשים עמוקים ברחבי העולם, מציין הפוסט. לעיתים הם נובעים מחששות מובנים, גם אם בלתי מוצדקים, מפני התקדמות המדע או מפני הסמכויות הפוליטיות. חלק מן המומחים טוענים, כי חובת התחסנות באווירה הנוכחית במערב תהיה גול עצמי. אבל קיים גם חוסר הסבלנות הגובר של המחוסנים, הרואים את ההתנגדות לחיסונים לא כביטוי של הגנה על זכויות הפרט אלא כמבחן של אנוכיות עיוורת. אפילו חלק מהפוליטיקאים הרפובליקנים מסכימים, ובהם מושלת אלבמה, קיי אייבי: "הגיע הזמן להתחיל להאשים את החבר'ה הלא-מחוסנים, לא את החבר'ה המחוסנים. החבר'ה הלא-מחוסנים הם אלו שמאכזבים אותנו".