שתי הבהרות חשובות: ה
ממשלה הנוכחית היא לא החלום שלי. רחוק מכך. למרות זאת, אני מקווה שהיא תצליח להתמודד עם בעיותיה הקשות העומדות בפני החברה הישראלית. שנית, אני קורא מדי פעם מהגותם של חברי האופוזיציה. אומר בעדינות שאלה הם דברי הבל וגסות רוח. אסביר בהמשך מדוע זו צביעות. קודם אקבע שכל פעילותה של האופוזיציה הנוכחית אחת: לגונן על נתניהו, להמשיך לסגוד כמו למלך מלכי העולם. זה הכל. כשהמציאו את הביטוי "דף המסרים", בדיוק לכך התכוון המשורר.
כל חברי האופוזיציה מדקלמים את המשפטים שבנימין נתניהו ויועציו הקרובים קובעים. מצד אחד אני שמח על כך. זו פרצופה של האופוזיציה, זו ההתעסקות שלה ולא מה קורה במדינה, בדיוק כפי שהיא עשתה כשהייתה קואליציה, או נכון יותר, גועליציה: המלך נתניהו, האל נתניהו, הגדול והנשגב מכולם, נתניהו... מה שקורה עתה אפילו חמור יותר כי האופוזיציה הנוכחית מנהלת מסע דה-לגיטימציה של הממשלה הנוכחית כאילו היה מדובר על הקמת ממשלה לאחר פוטש. זה חמור ביותר.
נתניהו תוקף את הממשלה, ואחריו כל משרתיו וסריסיו, ה"שאווישים" לפי האנציקלופדיסטית ושרת התעמולה לשעבר, רגב, שונאי אשכנזים לפי דברי הגותו של סר (אין טעות!) הסייבר לשעבר שאין לו כל מושג בסייבר, אמסלם, ועוד ועוד דמויות שלא היו צריכות לבייש את כולנו. לגיטימי ואפילו הכרחי שהאופוזיציה תתקוף את הממשלה. כך פועלות דמוקרטיות נורמליות. אלא שהאופוזיציה הנוכחית המלוכדת סביב ענייניו האישיים של נתניהו והחתומה בכתבי נאמנות כמו בימי הביניים, תוקפת את הממשלה בנושאים שרק לפני כחודשיים היא נכשלה טוטלית.
נכון, נתניהו הצליח להביא חיסונים ובתקופת ממשלתו האחרונה התחסן מספר גבוה למדי של אזרחים. חוץ מסיפור זה, מה היו בדיוק הישגיה של הממשלה היוצאת? כלום!!! פופוליזם זול. שאלו את כל המומחים בכלכלה, בבריאות הציבור, בחינוך, בביטחון וכד'. ימניים למיניהם יודעים לתקוף את השמאל אך שוכחים מה נתניהו עולל להם. אין כמעט תחום שבו לא כתבתי עליו בעבר והסברתי מדוע נתניהו עושה את העבודה עבור השמאל. אלא שחסידיו של נתניהו לא מסוגלים להשלים או להודות שמלכם ואלוהיהם טעה טעויות איומות.
בכל העולם הדמוקרטי מנהיגים מתחלפים בבחירות. ישנן דמוקרטיות בהם המפסידים נעלמים מן הזירה הפוליטית. ישראל חייבת להיות יוצאת דופן. הממשלה הנוכחית הבטיחה לקצוב את כהונת ראש הממשלה ל-2 קדנציות בלבד. בינתיים אין רואים באופק שהממשלה תעמוד בהבטחתה. מבזה הוא המצב בו אף אחד ממנהיגי הליכוד אינו מעז לדרוש את החלפת נתניהו. זה הזוי. לחתום על כתבתי נאמנות לעד, זה גם בזוי וגם מביש.
בקיצור, כשתשמעו את חברי האופוזיציה מבקרים את הממשלה, דעו שזה לא לשם שמיים אלא לשם נתניהו. נכון שהוא בדרגה אחת עם אלוהים, אך בכל זאת יש הבדל קטן...