X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
[צילום: מוסאב אלשאמי/AP]
הוי מתפלל בשלומה של מלכות
ישראל מציינת את חגיגות הכתר והמלוכה למלך מרוקו. אז למה זה חשוב לנו? - המלך היה נחוש להגן על היהודים ואת זה אנו יודעים להעריך עד עצם היום הזה. זו הייחודיות שלנו יוצאי מרוקו. הכרת הטובה והתודה למלך בשר ודם שהגן על נתיניו ובני ארצו, הגם שהוא מוסלמי. לכן כאשר פעם בשנה מרוקו חוגגת את יום ההכתרה של המלך, זוהי בהחלט סיבה טובה לנו היהודים יוצאי מרוקו לעצור רגע ולהעלות על נס את תרומת בית המלוכה ליהודים ולהודות על כך

באחרונה יותר ויותר רשויות מקומיות בישראל מציינות ערבי הוקרה לבית המלוכה במרוקו לציון חגיגות הכתרת המלך ולרגל הסכם הנורמליזציה בין ישראל למרוקו. זה קרה כבר בנתניה, יקנעם, דימונה, חדרה והיד עוד נטויה. כל רשות מקומית עושה זאת בסגנון ובייחודיות שלה אך קו אחיד מחבר בין כולם: כבוד גדול למלך מרוקו מוחמד השישי.
אלו אירועים מרגשים במיוחד, המלווים בתפאורה מרהיבה וביגוד מרוקני, שולחנות עמוסים במיני מגדים מרוקאים וחלק אומנותי משובח. דגלי ישראל ומרוקו מתנוססים אל על והמנוני שתי המדינות מתנגנים ברקע. יום חג ליוצאי מרוקו בישראל פשוטו כמשמעו.
אורח הכבוד בכל האירועים הללו הוא שגריר מרוקו בישראל מר עבד-רחים באיוד, נציג המלך בישראל, שמסתובב מאירוע לאירוע, לוחץ ידיים לאורחים ושומע זיכרונות של היהודים מארץ המגרב.
אז מה הן חגיגות הכתר ולמה הן נחוצות לנו העם היושב בציון?
ראשית צריך להבין בכלל מהיכן נובעת ההערכה הגדולה הזו והלא מובנת של יהודי מרוקו למלך ובית המלוכה עד עצם היום הזה. נהוג לציין את תקופת מלחמת העולם השנייה, כנקודת זמן חשובה בדברי ימי יהודי מרוקו, בה נאבק בית המלוכה במשטר וישי הנאצי נגד פגיעה ביהודים בזמן המלחמה. זקני העדה בישראל יודעים לספר על העמידה של מוחמד החמישי (סבא של המלך הנוכחי מוחמד השישי) נגד המשטר ששיתף פעולה עם הנאצים (מרוקו הייתה מדינת חסות של צרפת) בכדי למנוע פגיעה במעמדם של יהודי מרוקו. כיצד פרש עליהם חסות ונלחם כדי למנוע פגיעה במעמדם, רכושם והחלת חוקי הגזע. יודעי דבר מספרים עוד שהמלך אף הצהיר שאם יהודי מרוקו יאלצו לענוד טלאי צהוב, הוא ובני משפחתו יענדו גם טלאי צהוב לאות הזדהות. לא בכדי הוצע להעניק למלך אות חסיד אומות עולם. צריך לזכור גם שעוד קודם לכן, שושלת המלוכה העלאווית במרוקו, על מלכיה ששלטו בה, ראתה ביהודים תושבים שווי זכויות וידעה להוקיר אותם. שגריר מרוקו באיוד מזכיר זאת תדיר בנאומיו באירועים השונים אליהם מוזמן. באומרו כי המלך מוחמד השישי, רואה ביהודים (הקהילה הקטנה שנותרה במרוקו) תושבים לכל דבר וענין ולא עושה הבחנה על-רקע דת ולאום.
הברית הזו שמוחמד החמישי כרת עם יהודי מדינתו היא צעד לא מובן מאליו כלל, שגרר גם גינויים ממדינות ערב כלפי מרוקו באותה עת. אבל את בית המלוכה זה לא עניין. המלך היה נחוש להגן על היהודים ואת זה אנו יודעים להעריך עד עצם היום הזה. זו הייחודיות שלנו יוצאי מרוקו. הכרת הטובה והתודה למלך בשר ודם שהגן על נתיניו ובני ארצו, הגם שהוא מוסלמי. לכן כאשר פעם בשנה מרוקו חוגגת את יום ההכתרה של המלך, זוהי בהחלט סיבה טובה לנו היהודים יוצאי מרוקו לעצור רגע ולהעלות על נס את תרומת בית המלוכה ליהודים ולהודות על כך.
מוחמד השישי מלך מרוקו הנוכחי, הושבע למלך בתאריך 30.07.1999 לאחר מות אביו המלך חסן השני (מס' ימים לאחר מותו). מאז מדי שנה ב-30 ביולי חוגגת מרוקו את יום ההכתרה של מוחמד השישי בשורה של טקסים חגיגיים (לא בשנת קורונה כמובן). זה יום חג למדינה כולה שבו המלך נושא נאום לאומה, מברך את העם ומקבל פני אורחים ומכובדים רבים שבאים אליו. ליום אחד המפלגות והקבוצות השונות במדינה, שמות את כל המחלוקות בצד ומתאחדים סביב הכתרת המלך.
מדינת ישראל ידעה לאורך השנים, עליות ומורדות ביחסיה עם ממלכת מרוקו. אלא שתמיד נשמרו היחסים על אש קטנה. כעת בעקבות הסכמי הנורמליזציה שנחתמו לאחרונה, נפתח חלון גדול לתקווה בין העמים. לצד שיתופי פעולה רבים בין היתר בתחומי ביטחון, כלכלה, מסחר ותיירות, נוצרה גם הזדמנות לתושבי ישראל להכיר ולהוקיר תודה למלך מרוקו ביום חגו. את זה לא נחמיץ. ביקורו של שר החוץ יאיר לפיד במרוקו בימים אלו, ייחודי לא רק במשך השנים שעברו מאז ביקר שם שר החוץ לשעבר סילבן שלום ב-2003, אלא מהווה גם אמירה מאוד ברורה מצד ישראל בחיזוק הקשרים המדיניים והכלכליים עם מרוקו. קשרים ושיתופי פעולה בעלי פוטנציאל עצום לשתי המדינות.
אט אט מוסדות המדינה, הרשויות המקומיות בישראל וגופים נוספים בחברה הישראלית מתחילים להבין את החשיבות וההשפעה של אירועי תרבות מסוג זה והמסרים הערכיים שהם טומנים בחובם. היוזמות צפויות להתרחב והתרבות המרוקאית העשירה והמפוארת תהיה נוכחת יותר ותתנחל בלבבות בישראל. זו המטרה ששמה לעצמה הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו בנשיאות סם בן-שטרית. לשמר את המורשת המפוארת ולהעלות על נס את תרומת הקהילה לחברה הישראלית. אין ספק שב-30 ביולי הבא נראה מספר גדול יותר של אירועים ברחבי הארץ. הכבוד כולו שלנו. "הוי מתפלל בשלומה של מלכות" אמרו חז"ל במסכת אבות. אולי עכשיו גם נבין זאת.
מרחבא ביקום.

הכותב הוא דובר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.
תאריך:  12/08/2021   |   עודכן:  12/08/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אדי כהן
שר הדתות הירדני חשף שיש 850 עובדים ירדנים במסגד אל-אקצה מטעם משרד הדתות של המדינה. האם ישראל מכירה את זהותם של עובדים אלה וכמה מהם עוסקים בהסתה ובטרור?
יוני בן-מנחם
ההערכה בישראל ובמערב היא כי פוחתים משמעותית הסיכויים כי אירן תחזור להסכם הגרעין. על-פי גורמים באירן, הנשיא ראיסי צפוי לנהל משא-ומתן נוקשה בשיחות הגרעין בוינה בעוד אירן שועטת לעבר פצצת הגרעין
בלפור חקק
היו מי שלעסו את פולי הקפה, והיו מי שטחנו ושתו אותו    המוזאון מלווה את התהליך של הכנת משקה מפולים קלויים, החל מן השבטים הנודדים והמשך ברחבי האימפריה העות'מנית וברחבי אירופה והעולם המערבי
רפי לאופרט
התנהלות ממשלות ישראל מול משבר הקורונה המתמשך קרוב לאנרכיה שלטונית הרבה יותר מאשר לממשל מדינתי רציונאלי. ככל שחולף הזמן ומסתבר שהקורונה כאן בכדי להישאר, מתבררים רפיסות הממשל ועליבות הדמוקרטיה הישראלית כממשל אפקטיבי. יסוד הטירוף הוא במחשבה שהממלכתיות כפופה לשיגעונות של יחידים והאחריות האזרחית איננה חובה מוסרית אלא נתונה לשליטה קפריזית של כל יחיד בנפרד
עליס בליטנטל
מסיימי מחזור 2021 של סטודיו יורם לוינשטיין עושים את הבלתי ייאמן    המחזמר "נל גוין" שהם מעלים כמות שהוא, היה ראוי לעלות עם שלל התלבושות המפוארות והמסכות המדהימות, על כל במה רפרטוארית    הצגה כה מושקעת וכה מרהיבה לא רואים על במות כל יום, ובטח לא על במות בתי הספר למשחק
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il